ראשי » חדשות » דעות

מוצר צריכה בסיסי: לא רק משקפיים

אולי באמת נכניס את המשקפיים לפיקוח? במקום השוק החופשי החזירי, ועדת אופטומטריסטים תדון בקטגוריות השונות ותנהלו משא ומתן מול הלוביסטים

יעקב הלפרין צודק. משקפיים זה מוצר צריכה בסיסי. לפי סקר שנערך לפני ארבע שנים, כ-72% מהישראלים מרכיבים משקפיים או עדשות מגע. האם יכול להיות שנכות רחבת היקף שכזו - וקוצר ראייה הוא נכות לכל דבר, המצריכה עזרים או ניתוח - תהיה פרוצה לשוק החופשי החזירי?

 

תחשבו על זה: מיליוני ישראלים זקוקים למשקפיים. בלעדיהם חייהם אינם חיים. ועדיין אין כל פיקוח על שוק המשקפיים. על מחיר הלחם האחיד יש פיקוח. אפילו על מחיר הלחם הפרוס (גם הוא מוצר צריכה בסיסי? אנחנו לא סומכים על אנשים שיידעו לפרוס לבד את הלחם?) יש פיקוח. ועל חלות. גם על חלב 3%. ועל חלב 1%. בשקית ובקרטון. גם על ביצים טריות. ועל ביצים סופר-טריות. ועל חמאה. ועל מלח רגיל. ועל מלח גס. ועל אשל. וגיל. ושמנת חמוצה. ושמנת מתוקה. וגבינה צהובה. וגבינה לבנה. גם על מחיר התחבורה הציבורית יש פיקוח. אז למה לא על משקפיים?

הצעד המתבקש מצד משרד הכלכלה יהיה אם כן להכניס את המשקפיים לרשימת המוצרים עם מחיר מפוקח, כולל התייחסות מפורטת לסוגי מסגרות שונים, סוגי עדשות, ביפוקל ומולטיפוקל, ציפויי UV, משקפי שמש, עדשות מגע, ועוד מגוון של פרטים ופרטי פרטים. חשוב יהיה כמובן להושיב ועדה של אופטומטריסטים בלתי תלויים שידונו בקטגוריות השונות, יעסקו בערעורים, ינהלו משא ומתן מול הלוביסטים של חברות האופטיקה, ועוד.

חשוב יהיה כמובן גם לתת סבסוד לחברות שיראו עצמן מפסידות מן העסק. וכמובן לאסור על ייבוא עצמאי של משקפיים, דרך אתרי האינטרנט השונים, שיהיה אמנם זול בהרבה למזמינים אבל יפגע בעבודה העברית היקרה שלנו. נכון, זה יעלה הרבה כסף למדינה, וייצור חוסר יעילות במחירים ומוטיבציה הפוכה מצד יצרני המשקפיים, במקום לייעל את העבודה, להראות כמה היא עולה להם כסף - אבל היי, גם במחיר הלחם הסיפור הוא אותו דבר בדיוק, נכון?

בעצם, למה רק משקפיים? האם מחשב נייד, לדוגמה, אינו מוצר צריכה בסיסי? יש מישהו היום שיכול לעבוד בלי מחשב? ומה עם סמארטפון? איך הילד יתקשר עם החברים שלו, שכולם בווטסאפ? אפשר כמובן להמשיך את הרשימה עוד ועוד.

ההיגיון

מאחורי רשימת המוצרים בפיקוח מחירים הוא היגיון הגורס שהשוק החופשי אינו מסוגל לעשות את מה שהוא אמור לעשות: לשקף באמצעות המחירים את סדרי העדיפויות של הצרכנים לאור המשאבים המוגבלים. אם נסיר את הפיקוח, מאמינים החכמים שמאחורי הפיקוח על המחירים, יתרחשו אסונות סוציאליים: אנשים ירעבו ללחם פרוס ולחלב 1% בקרטון, יכמהו למעט חמאה וישוועו לביצים סופר-טריות ואין מושיע. איך זה שמחירי הלחם במדינת ישראל - מחירים בפיקוח, כזכור - הם הגבוהים בעולם, זו כנראה תעלומה שאין איש שיפתור. אילו היו המשקפיים בפיקוח, ודאי היו מאמינים אותם אנשים שאם נסיר את הפיקוח יגששו כעיוורים מאות אלפי אנשים בלי שיוכלו להשיג את מוצר הצריכה הבסיסי הזה.

אין היגיון של ממש בפיקוח רק על חלק מן המוצרים: אם אתה מאמין ביכולת של השוק החופשי לפעול כדי לספק בצורה האופטימלית את הרצונות של כולם, כי אז הוא יפעל באותה צורה מיטבית גם לגבי הלחם, השמנת, הביצים והחלב. אם אתה מאמין בקביעת מחירים מלמעלה, דרך ועדות ולוביסטים, זה לא יכול להיעצר ברשימת מוצרים כה קצרה. יש להטיל פיקוח על כלל המחירים, להקים ועדות על כל מוצר ומוצר, לחלק את הארץ לקולחוזים, ולהכין תוכנית חומש מסודרת היטב בחסות המפלגה. כי בינינו, לא רק משקפיים זה מוצר צריכה בסיסי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

הלל גרשוני

חוקר תלמוד, נשוי ואב לשלוש בנות, בעל הבלוג "בלוגרשוני"

לכל הטורים של הלל גרשוני