המבחן של אובמה: האם יורה על תקיפה בסוריה?
בנאומו לאומה צפוי הנשיא האמריקאי לפנות לציבור ולבקש ממנו סבלנות במתקפה על "דאעש" בסוריה ובעיראק. הסקרים הלא מחמיאים, סיום כהונתו, המורשת שישאיר וחלון הזמן – אלו ההתלבטויות שעמן מתמודד אובמה. כיצד יפעל? אולי נדע בקרוב
עוד חדשות מהעולם ב-nrg:
- יחד נגד המערב: רוסיה ואיראן חתמו על הסכם ענק
- לוחמת דאעש בת 18 רוצה את ראשו של קמרון על יתד
- עשרות אלפי ילדים בפריפריה ללא מסגרת יום לימודים ארוך
כשהוא מאולץ להגיב על ידי התקדמות האירועים בסוריה ובעיראק, אובמה ינצל את זמן השיא בטלוויזיה האמריקאית כדי להסביר לתושבי ארצו שיש צורך בקואליציה בינלאומית ובפעילויות ממוקדות בשביל לנטרל את האיום שמציב ארגון הסונים הקיצוני, לפני שיגיע למולדת האמריקאית.
אלא שבמוחו של הנשיא מקוטלגות גם טעויות העבר של קודמיו, וכן הביקורת שהוא עצמו השמיע נגד הפעולות הצבאיות האמריקאיות במזרח התיכון ובארצות אסלאמיות. בסוכנות הידיעות "אי-אף-פי" צוין כי יש גם לשים לב לתאריך הסמלי שבו יינשא הנאום – ערב יום שנה ה-13 לפיגועים של "אל-קאעידה" במגדלי התאומים. זהו צחוק הגורל, מכיוון שבעוד שאז היה זה נשיא רפובליקני שנאלץ להתמודד עם איום הטרור שהגיע עד סף דלתו, כשהוא נחשב לאחד הנשיאים התקיפים ביותר במדיניות החוץ האמריקאית, זה הנוכחי נחשב אולי לנשיא הליברלי והשמאלי ביותר במפה הפוליטית של ארה"ב.
כך, המסר העיקרי שבוודאי ברצונו של אובמה להעביר לציבור ברור: ארה"ב לא הולכת, בשלב זה, לשגר חיילים לקרבות קרקעיים בעיראק בשביל להילחם ב"דאעש" – למרות שהקבוצה כבר פגעה באופן מופגן באזרחים אמריקאים כגון העיתונאים ג'יימס פולי וסטיבן סוטלוף. הוא אף הצהיר זאת בימים האחרונים באופן הברור ביותר.
עד כה אפילו לא ידוע, למרות רמזים מופגנים מצד הממשל, אם אובמה ינצל את הבמה הציבורית בשביל להכריז על הרחבת התקיפות האוויריות נגד ארגוני הטרור בסוריה ובעיראק. כמו כן, לוח זמנים מסודר לפעילות האמריקאית, שבשבועות האחרונים נרמז כי עשויה להתפרס לאורך כמה שנים, לא יימסר. סבירות גבוהה מאוד שהוא יימשך אפילו מעבר לזמן כהונתו של אובמה עצמו, שצפויה להסתיים בינואר 2017. דובר הבית הלבן ג'וש ארנסט אף רמז לכך אתמול, כשאמר שהציבור האמריקאי צריך לצפות למחויבות נרחבת.
אלא שאם עד כה הסברה הרווחת בוושינגטון היא שהציבור שבע ממלחמות וממראה ארונות הקבורה שבאים מעבר לים, וכך גם אובמה התווה את מדיניותו, הכוללת אי התערבות קרקעית מוחלטת, באים סקרי דעת הקהל ומראים תמונה שונה לחלוטין. המציאות, כך נראה, מתעקשת להראות את עצמה אל מול פני הממשל. סקר של ה"וושינגטון פוסט" ו"אי-בי-סי" שפורסם אתמול גורס כי 52 אחוזים מתושבי ארה"ב סבורים שאובמה הוא כישלון, 71 אחוז תומכים בהפגזות בעיראק, 65 אחוז תומכים בהפצצות בסוריה. 56 אחוזים מתנגדים למדיניות החוץ של אובמה.
תקווה אחת תולים בוושינגטון בגיבוש ממשלת האחדות החדשה בעיראק, תחת ידיו של חיידר אל-עבאדי, שלדברי בכירים בממשל עשויה להצליח יותר במלחמתה נגד "דאעש" מאשר הממשלה המפוררת והשסועה שהנהיג נורי אל-מליכי. אלא שגם כאן מדובר אולי בעורבא פרח: מי שלא הצליח להתמודד מול "דאעש" היה בעיקר הצבא, שחייליו ברחו מפני הג'יהאדיסטים שבאו אליהם, לעתים אף מתוך נחיתות מספרית, והשאירו ציוד יקר ערך וקטלני מאחור.
אובמה אתמול ישב עם מנהיגים של שתי המפלגות בבית ותדרך אותם על המצב במזרח התיכון, ויועצו של דובר הבית ג'ון ביינר כבר רמז בעקבות הפגישה כי יתמוך במשלוח של יועצים צבאיים נוספים לעיראק, שמטרתם תהיה לאמן את הכוחות העיראקיים.
כזכור, אובמה הוא זה שהסיג את חייליו מהמדינה ב-2011, בין השאר בעקבות מחלוקות עם מליכי. הנשיא הנוכחי הוא גם זה שהתווה את התוכנית לנסיגה מאפגניסטן. פרשנים מעירים שעם מורשת כזו, הדבר האחרון שירצה לקראת אמצע כהונתו השנייה הוא להתבזות במשלוח מחודש של חיילים לבוץ העיראקי.
אלא שגם במקרה זה צריך להפריד בין עיראק ובין סוריה: התקיפות האוויריות בעיראק כבר החלו, ובסוריה אותו הנשיא דוחה כבר שלוש שנים את הרעיון לסייע לכוחותיו של הנשיא בשאר אל-אסד להילחם באופוזיציה הג'יהאדיסטית שקמה מולו, בין השאר בשל התפיסה כי מעשיו של אסד, שהגיעו לכדי רציחות המוניות, אינן מזכות אותו בסיוע אמריקאי.
בו בזמן, אובמה הוא גם זה שהצהיר על תמיכתו בכוחות האופוזיציה הלוחמת בסוריה. ואכן, כלי הנשק ששלח למדינה המזרח-תיכונית חוזרים אליו כעת כבומרנג, ועל פי דיווחים של הימים האחרונים כמה וכמה כלי נשק שעליהם מוטבע הכיתוב "רכוש ממשלת ארה"ב" נצפו בידי לוחמי "דאעש" במדינה. הוא כנראה לא צפה את העובדה שהאופוזיציה תיראה כיום כאילו בעיקר מדובר בלוחמי ג'יהאד, ולא אנשי צבא סוריה החופשית החילונים. כעת, הדבר האחרון שאובמה ירצה הוא לחזק מחדש את אסד, שלדעתו הינו פושע מלחמה, שאף הצהיר בעבר כי הוא מעוניין לראות אותו יורד מכיסאו.
וכך, אובמה שומר על כל האפשרויות פתוחות ואינו חושף את הקלפים שברשותו. אפילו מומחים משפטיים בארה"ב לא בטוחים בכל הקשור ליכולתו של הנשיא לנצל את חוק המלחמה בטרור לצורך תקיפה של "דאעש". יש לזכור כי הוא כבר שקל תקיפות כאלה בעקבות הדיווחים על שימוש מצד ממשל אסד בנשק כימי, אך נמנע מלפעול באופן זה.
בכיר בבית הלבן סיפר אתמול כי בפגישתו עם ראשי הרפובליקאים והדמוקרטים הסביר אובמה שלדעתו הוא אינו זקוק לאישור של הקונגרס או הסנאט לאישור תקיפה בעיראק, וזאת בצל ביקורת נרחבת מהבית נגדו על שביצע את עסקת חילופי השבויים עם "טאליבן", שבמסגרתה שוחרר החייל בו ברדוגל תמורת חמישה מפעילי "אל-קאעידה" הבכירים ביותר שהוחזקו בארה"ב. אתמול קיבל הקונגרס, ברוב גדול למדי, החלטת גינוי נגד אובמה בשל פעולה זו.
מכל מקום, אם ברצונו של אובמה לפעול אל מול המחוקקים, אין ברשותו זמן רב, משום שבעוד שבועיים הם עוזבים את וושינגטון לקראת בחירות אמצע הקדנציה.
אבל אם להיות ציניים לרגע, אחד הדברים שמעניינים באמת כעת את אובמה הוא הביקורת שנמתחת נגדו והמורשת שישאיר אחריו כנשיא. הטענות שהוא אטי מדי בתגובתו מול ארגוני הטרור מצויה בוודאי בראשו. הוא עצמו הודה בשבועות האחרונים כי אין לו תוכנית פעולה להתמודד מול "דאעש", וגיבוש הקואליציה הבינלאומית תפס תאוצה רק בימים האחרונים, לאחר פסגת נאט"ו. דיווחים בימים האחרונים אף טענו כי הנשיא קיבל תדרוכים שוטפים על הארגון מזה כשנה.
במצב כזה, הנשיא מייצר הרבה מאוד מראית עין של עבודה. עוזריו הבכירים, ובהם מזכירי ההגנה והחוץ, נמצאים בשטח, והוא עצמו מתכוון לפנות לציבור. לפני הנאום עצמו יינתן לסנטורים תדרוך סודי על המצב. תמיכה של מדינות נוספות באזור, וביניהן טורקיה או ערב הסעודית, עשויה לעזור לו מאוד. ב"ניו-יורק טיימס" צוין כי התמיכה של טורקיה בוודאי תהיה מסויגת, וזאת משום ש-49 מאזרחיה, כולל הקונסול הכללי שלה במוסול, נמצאים בידי "דאעש" והיא חוששת לחייהם.
במבט של הביצה המקומית, האופן שבו הצטייר הנשיא במבצע "צוק איתן" מציב אותו בעמדה מאוד לא ברורה אל מול ישראל ככוח אזורי שתמיד היה מצוי בברית עם ארה"ב.
האם הנשיא ירצה ינצל את היכולת לתקוף בסוריה כדי לצבור פופולריות? זו שאלת מיליון הדולר, ואתמול בכירים בבית כבר רמזו שהאפשרות הזו נשקלת וייתכן שבהחלט תעלה על הפרק. למרות דבריו של הנשיא על כך שהקואליציה הבינלאומית תצליח להטות את הכף בחלוף הזמן אל מול "דאעש", בממשל כבר אמרו אתמול שבכל מקרה לא מדובר בצורת התקיפות הנהוגה בתימן ובפקיסטן – ובכך רמזו כי מצב של מטוסים מסיירים בשמי סוריה ומטילים פצצות הוא ככל הנראה רק עניין של זמן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם