מחקר: עד סוף המאה ייכחדו מחצית מהציפורים בארה"ב
ההתחממות הגלובלית מאיימת על מרחבי המחיה של בעלי הכנף האמריקניים ועשויה לאלץ אותם להגר לאזורים שעשויים לגרום למותם
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מתוך 588 המינים שנחקרו, 126 יחוו ירידה חמורה במספריהם עד 2050, וזאת כשחצי ממרחבי ההתפרסות שלהם – האזורים שבהם מתגוררות הציפורים בחורף ובקיץ – יהפכו לא ראויים למחיה בשל היובש הגובר שנוצר בשל ההתחממות הגלובלי. 188 מינים נוספים עשויים להתמעט מאוד עד 2080 אם קצב פליטת גזי החממה בכדור הארץ ימשיך ללא הפוגה. יותר מ-90 אחוז ממדעני האקלים בעולם מסכימים שפליטות שנובעות כתוצאה מפעילות אנושית הם הגורם לכך שכדור הארץ מתחמם בקצב גובר.
על הדו"ח, שפורסם ביום שני על האגודה – ארגון ללא מטרות רווח שמקדם את השיח על ציפורים – סמכה את ידיה הסוכנות האמריקנית הממשלתית לדגים וחיי הטבע, שסיפקה חלק מהמימון לארגון. "מאז 1600 רק בערך תשעה מינים של ציפורים נכחדו בצפון אמריקה היבשתית, אבל אנחנו רואים כעת שחצי ממיני הציפורים בצפון אמריקה יהיו בסיכון עד סוף המאה", הצהיר גרי לנגהם, הכותב המוביל של הדו"ח והמדען הראשי של אגודת אודבון.
הזהבן, הציפור של מדינת מרילנד והקמע של קבוצת הבייסבול של בולטימור, עשויה לעזוב את האזור המרכז-אטלנטי עד 2050, כך נטען בדו"ח. היא ככל הנראה תנוע לכיוון מסדרון מידות החום הנמוכות יותר לאורך צפון-מזרח, המרכז-מערב וחלקים מקנדה.
קיכלי העץ, הציפור הרשמית של וושינגטון די.סי, עשויה לנטוש את האזור מסיבות דומות. מרחב המחיה של העיט הקירח, הסמל הלאומי האמריקני, עשוי להתמעט כמעט ב-75 אחוזים עד 2080, ויכולתו של הטבלן הנפוץ להתרבות ב-48 המדינות הדרומית תיעלם עד אז. כחלק מאותה תבנית, המחקר צופה שהשקנאי החום האיקוני עשוי לעזוב את לואיזיאנה, ציפור השיר הכחולה ההררית עלולה להגר מאיידהו וייתכן שהפרוש הסגול יעבור מביתו שבניו-המפשייר.
ההתחממות פוגעת בירק שהציפורים נסמכות עליו לצורך מאכל וקינון, כמו גם בחרקים ובטרף אחר, נאמר במחקר. "כל צמח וחיה מותאמות בדיוק למקום שבו הם שוכנים. כאשר משנים את הבסיס של המרחב הזה, משמעות הדבר היא שהאיזון שלו מתערער, משנה דברים", הסביר לנגהם בריאיון טלפוני לפני פרסום הדו"ח. "ציפור של הערבה אינה יכולה לעבור למדבר, וציפור ימית אינה יכולה לחיות ביערות", הוא מוסיף, "הן מותאמות בדיוק רב לתנאים הפרטניים שבהם הן משגשגות".
כאשר זן בעל חיים כלשהו מהגר, הוא פוגש אחרים במרחב החדש שהוא מוצא, וכך פורצים קרבות על אזורי המחיה. "התחרות פראית מדי", אומר לנגהם, "סביר להניח שהם לא יצליחו לגדל בהצלחה את הדור הצעיר" – מה שיוביל למספר קטן בהרבה של ציפורים.
אלא שבדו"ח יש שטח מת מרכזי: הוא לא יכול לומר בוודאות שרבים מהמינים שהוא מצביע עליהם כמאוימים על ידי שינויי האקלים או שחשופים לסכנותיו פשוט לא יסתגלו במרחב המחיה הטבעי שלהם או שישגשגו במקום אחר.
ג'ון פיצפטריק, מנכ"ל מעבדת חקר העופות של אוניברסיטת קורנל – המרכז הראשון במעלה בארה"ב לחקר שימור הציפורים – קרא לדו"ח "קריאת השכמה". עם זאת, הוא אומר, יש יותר מדי משתנים מכדי שיהיה לחזות באופן מוחלט את עתיד הציפורים. "אי הוודאות שמעורבות בכך עצומה", לדבריו, וזאת משום שיותר מדי מרכיבים מעורבים בתמונת המציאות.
"המילה 'נפתל' היא לשון המעטה", הוא אומר, "אני חושד שכל מי שהיה מעורב בבניית המודל יודה שהוא לוקח כמה משתנים בלבד ובודק מה משמעותם. אי אפשר לראות זאת כסוף הסיפור". הדו"ח מציע שלושה תרחישים על האופן שבו ציפורים יגיבו למידות החום הגבוהות: חלקן יעופו למקום שבו האקלים מתאים יותר; אחרות יישארו ויסבלו באזורי המחיה שלהן, בזמן שהם הופכים למתאימים פחות בשבילן; חלק נוסף פשוט יסתגל.
"המודל לא מתאר כיצד החום ישפיע על הציפורים (...) הוא מסתכל על החלל שבו הן מתגוררות", אומר לנגהם, ומוסיף ש"קיים בהחלט סיכוי שחלק מהציפורים יוכלו להסתגל". הוא גם חזר על מה שהמדענים יודעים מזה זמן רב: בעלי חיים וצמחים אכן מסתגלים לשינויי אקלים. עם זאת, לרוב "זה נמשך באופן היסטורי על פני 10-15 אלף דורות של בעלי החיים והצמחים", הוא אומר, "זה יתפרס במשך זמן החיים של ילד בן חמש".
נדרשו שבע שנים להשלמת הדו"ח.
הדו"ח השתמש גם באלגוריתם ממוחשב הידוע בשל יכולתו לאתר את הקשר המורכב שבין בעלי החיים והעונות בתוך אזור מחיה מסוים. זני בעלי החיים מוקמו בקטגוריות של רגישות לאקלים, המבוססות על האופן שבו האקלים של אזורי המחיה שלהם צפוי להשתנות.
"זה היה חשוב מאוד לתת לציפורים לומר לנו כיצד זה ישפיע עליהם בהתבסס על המקום שבו הם כעת", אומר לנגהם. "לעיטים למשל יש שילוב של תקופות יבשות ורטובות, וכן גם משקעים שעשויים להשפיע עליהם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם