ויקיפדיה היא סמל המידע החופשי? תלוי מי העורך
מאחורי הקלעים של האנציקלופדיה האולטימטיבית סוערות מלחמות, והאשמות בהטייה מכוונת של ערכים. הצד האפל של חכמת ההמונים
בשאלה: "האם יש דבר כזה ‘איש הלכה‘", ובשאלה הבוערת ממנה "האם יש דבר כזה ‘אשת הלכה‘", נפסקה לפני שבועות אחדים הלכה. לא בידי אנשי הלכה, כי הרי בשביל זה צריך קודם להחליט שהם קיימים, וגם לא ממש בידי המציאות, החברה או ההיסטוריה, אלא בידי הוויקיפדים, הגולשים היוצרים את ויקיפדיה. באנציקלופדיה המקוונת הענקית, הנכתבת בידי כל מי שרוצה אך נתונה להסדרה מצדם של פעילים שהוכיחו מסירות, געש שקלא־וטריא פומבי בנושא. זה קרה בדף השיחה של הערך "מלכה פיוטרקובסקי" – המחנכת, הפוסקת, פעילת הציבור, הנציגה הממונה על ההיבט ההלכתי בוועדת סל התרופות, ובקיצור, איך להגדיר את זה בלי להתקשקש, אשת ההלכה. אפשר לקרוא לה אשת הלכה? קיים מושג כזה? יש ויקיפדים שחשבו שכן. יש ויקיפדים שחשבו שלא. האחרונים ניצחו. עַיינו עֵרך.כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
התוצאה הראשונה שתקבלו בחיפוש גוגל של נושא או אדם כלשהו, תהיה בדרך כלל הערך בוויקיפדיה (ובוויקיפדית תקנית: הדַף) העוסק בו – אם ערך כזה ישנו. למרות כל הליקויים והעיוותים שנמצאו בה, ויקיפדיה, לפחות בערכים הגדולים והחשובים, היא ממקורות המידע האמינים ברשת. היא מן הביטויים היפים, האציליים, של יצר ההתנדבות, התרומה, ההשתתפות והנחלת הידע. היא תיקון על גבי תיקון, תודעה על גבי תודעה, ידיעה על גבי ידיעה, היוצרים יחד, בדרך כלל, קירוב לא רע אל העובדות. היא מתנה יקרת ערך שקיבלו, מאז ראשית האלף הנוכחי, כותבים, עורכים, מתרגמים ושאר אנשים שצריכים לדעת פרט זה או אחר על עולמנו. ערך על אדם בוויקיפדיה הוא כרטיס הביקור הציבורי הראשי שלו. הוא כמו דף הפייסבוק שלו, כפול אובייקטיביות, בחזקת גוגל. הוא המקור לרוב מה שיכתבו עליו.
במקרה של פיוטרקובסקי, נראה שמי שיקרא את הערך עד הסוף יבין שהיא אשת הלכה, גם אם לא יכנו אותה ככה – והוויכוח סביב הכינוי הזה הוא בעיקר עקרוני. במקרים אחרים של אנשים אחרים, במיוחד כשהוויכוח הוא על עצם קיומו של הערך על שמם, זו לעתים שאלה של להיות או לחדול. האם מכירים בי, בחשיבותי, בייחודי? האם אני בדרך להיכל הנצח הווירטואלי? האם מי שיחפש אותי ביאהו או בבינג (גוגל כבר אמרנו) ימצא קודם כול פירוט עובדתי ויקיפדי יבש, או ייקלע במקום זה לכל מיני אזכורים מפוקפקים שלי, שבלוגר זה או אחר מצא לנכון להעלות?
לא כולם כמובן יתפסו את זה ככה. אם יש לך או אין לך ערך בוויקיפדיה, זו ודאי לא השאלה החשובה בחיים ולא המדד לחשיבותך. יהיו שיישאו בגבורה, בגאווה, בגדלות או בגיחוך את הדיונים המלומדים, הפומביים, המעליבים מטבעם, העוסקים בראש חוצות בהם עצמם ודשים בשאלה אם הם מספיק חשובים כדי לאכלס את הקילובייטים והפיקסלים של קרן ויקימדיה. אולי ינהלו מאבק קצר, אם הערך עלה ביוזמתם, ואולי יותירו לאוהדיהם לעשות את המלאכה, ואולי יפטרו את העניין בנו־טוף, לא רוצים לא צריך. כל מרואיינינו פה, אנשים שוויקי אמרה להם "ניפרד כידידים, וזה לא אני, זה אתם", כמובן אינם מן הנעלבים. הנעלבים, או המובכים, או הכועסים, פשוט העדיפו שלא להתראיין.
אז מי ומי מחוץ לַמי ומי? הנה כמה הדחות, רובן מהתקופה האחרונה ממש. אורה גולן, מטפלת בהפרעות רגשיות המוכרת לציבור מאזיני הרדיו כגיבורת ההמנון "מרכז אור הגולן", איבדה את הערך על שמה בטענה שהוא פרסומי. אורית פוקס, בואו נקרא לזה מיזם פלסטיקה, איבדה את הדף על שמה לאחר דיון והצבעת רוב (25:35) ב־2006, כשהקריירה שלה כבר הייתה מפותחת ובולטת. בשנה שעברה קיבלה אותו בחזרה. אחת מאותו מקצוע בערך, ליהיא גרינר, שרדה בוויכוח ויקיפדים לוהט שהעלה סוגיה עקרונית, האם סלבריטאות היא סיבה לערך, ושרדה גם בהצבעת מחיקה (בלשונה, מן הסתם, הצבעת הדחה).
מהדף המתנוסס לראווה באנציקלופדיה השיתופית למדנו לדעת שהיא התמודדה בתוכנית האח הגדול, שהיא מכנה את עצמה מלכת הטראש, ושסבא שלה הוא ויקטור תייר, המוכר לכל חתיאר מתשדירי "הצבע זך, למען ויקטור תייר לכנסת". קצת למעלה. הדף על במאי סרטי התעודה יהלי גת - חתן פרס וולגין, מי שיצר בין היתר את הסדרה 'אנשים במיל'' ואת הסרטים 'הרוח, החושך, המים' (על נעמי שמר) ו'אוצר אושוויץ' -
לא נמצא ראוי והוסר לפני שבועות מעטים. זו דוגמה לליקוי מאורות. ד"ר איילת רז, מנהלת מחלקה בבית החולים רמב"ם, איבדה את הערך על שמה בהצבעת רוב, 19 נגד 1. הנימוק: רופאים, גם חוקרים, מקבלים דף רק אם הם פרופסורים מן המניין או שהם אחראים לתגלית יוצאת דופן. זו דוגמה להיצמדות לנהלים.
ואכן, בתחומי עשייה הניתנים למדידה, יש כללים. יימחקו ערכים על סופרים שפרסמו פחות משני ספרים, על זמרים שלא הוציאו דיסק מסחרי, על קצינים שסוחבים פחות משלושה פלאפלים על כל כתף, ועל חללי מערכות ישראל והטרור. כך הוסר למשל הדף על רינה דידובסקי, שנרצחה בפיגוע בחברון לפני 14 שנה, בנימוק "עם כל הכאב, ויקיפדיה אינה מקום להנצחה". הדף על סגן־אלוף עמנואל מורנו מסיירת מטכ"ל, חלל מלחמת לבנון השנייה, שרד בהצבעה; היו מתומכי המחיקה שציינו כי הם עושים זאת "בצער" כדי לא להפלות בין דם לדם.
בלי הצבעה הוסר לאחרונה גם הדף על הקומיקאי והעיתונאי מתן צור, כוכב־על במגזר הדתי־לאומי, ששום ויקיפד לא סיפק הוכחה מספקת לחשיבותו. אולם כמו במקרים רבים אחרים, מתן צור קיים בוויקיפדיה בדף המוקדש להרכב שהוא חבר בו, 'אנדרדוס'. עוד הוסר לא מכבר הדף של כוכב־העל הפייסבוקאי יותם זמרי, שהוגדר כ"לא אנציקלופדי, אתנוצנטרי".
ראש מועצת סניפי הבית היהודי עמיעד טאוב בישר באירוניה קלה לחברי הפייסבוק שלו, בשלהי 2012, "סוף־סוף אני מרגיש בעל ערך: מישהו העלה ערך שלי בוויקיפדיה", אבל לאחר שנה החליטו רוב הוויקיפדים שתפקיד בכיר במנגנון המפלגתי ועריכת עלון־שבת נפוץ אין בהם כדי להצדיק בַּעֲלוּת־ערך שכזו. על המחיקות הללו אפשר להתווכח, ואפילו ראוי. אבל לא פעם מועלים דפים שברור כי גיזומם ימנע ביזוי של ויקיפדיה. חלקם פרסומיים מובהקים, וישנם גם אלה שהוויקיפדים מכנים בקיצור "הֶבל".
היות שחלקם הועלו כהתקלסות במושאיהם, והיות שהם עוסקים לעתים בבני נוער, נעוות כאן את השמות (אף שמי שיירשם בוויקיפדיה, ילמד את השטח, ינבור ויחפור – ימצא). כאלה היו למשל הערך על לירי ארז, אשר "נולדה בפתח־תקווה בשנת 1999, לא מצליחה כל כך בלימודים אך למרות ציוניה לא לומדת למבחנים ויחסה לחברות לא מכפר על המצב", על איציק איצקוביץ בן 12 ש"חולם להיות שחקן מפורסם", ועל אבי לוי שהוא "ילד ללא משמעת אתם הילדים מכירים אותו בתור האח של יוסי לוי".
כל אחד יכול להעלות ערך חדש לוויקיפדיה העברית. כל אחד יכול לשכתב אותו. כל אחד יכול אפילו לרוקן ערך קיים (ועדיין יהיה אפשר למצוא את מה שנמחק; הכול נשמר בדף הגרסאות הקודמות של הערך, הזמין לכל גולש). אבל לא כל אחד יכול למחוק ערך לחלוטין.
מחיקת דפים בוויקיפדיה לצמיתות נעשית בשני מסלולים. האפשרות הראשונה היא "מחיקה מהירה", שמתבצעת על ידי מפעילי מערכת "במקרים חריגים, כלפי ערכים שברור מעל לכל ספק, ובאופן חד־משמעי, שאין להם מקום בוויקיפדיה" – לשון דף "מדיניות המחיקה". בוויקיפדיה העברית יש כשלושים חברים הנושאים בתואר "מפעיל מערכת" - "ויקיפד בעל גישה לתכונות טכניות מסוימות המשמשות לתחזוקת האתר, ובהן למחוק דפים, להגן עליהם, לחסום עורכים אחרים, כמו גם לשחזר את כל הפעולות הללו. המפעיל רשאי לבצע פעולות אלה אך ורק לפי מדיניות ויקיפדיה בנושאים אלה". למעשה, המקרים "החריגים" שכיחים למדי. הם מוגדרים ברשימה ארוכה ומדויקת, שנעה מסיבות טכניות כגון דף ריק או דף שכבר קיים כמוהו, עד לסיבות מהותיות כגון שהזמר שהערך עוסק בו טרם הוציא דיסק. המחיקות מתועדות בדף הגלוי לכל דורש.
המסלול השני, הסבוך יותר, פתוח לכל בעלי זכות ההצבעה בוויקיפדיה העברית – כלומר לכל משתמש רשום, "ויקיפד", שביצע לפחות מאה פעולות (כגון עריכה והשתתפות בדיון) בשלושת החודשים האחרונים. השלב הראשון לקראת המחיקה הוא הצבת "תבנית חשיבות" על הדף. זו בעצם מין קריאת תיגר: אני טוען שהדף הזה מיותר, שהנושא שלו לא חשוב ולא ראוי. תוכיחו לי שאני טועה. או־אז נפתח "דיון חשיבות" בדף השיחה הנספח לדף הערך. אם אין אפילו ויקיפד אחד המעלה נימוק משכנע להיותו של הערך ראוי, רשאי אחד הפונקציונרים בוויקיפדיה העברית, האחראי על דיוני החשיבות, למחוק את הערך. לאחראי הנוכחי קוראים עו"ד גיא הדר, והוא פועל בוויקיפדיה בכינוי "לא סתם" (Lostam).
"לא־סתם מחליט מהו נימוק סביר להבהרת חשיבות של ערך", מסביר חן סֵרוֹב, ויקיפד בכיר הפועל בשם "גילגמש" (Gilgamesh) ונחשב לסמן ימני בנושא מחיקת ערכים מטעמי חוסר חשיבות. "לא בחרנו בלא־סתם פורמלית, אלא זה מסוג התפקידים בוויקיפדיה שהאדם גדל לתוכם. הוא מנוסה וכולם סומכים על שיקול דעתו".
הדר נוטה לעמדות אמצע. לא מחקן גורף של ערכים כגילגמש, ועדיין לא מרחם על ערכים שברור לו שהם כן־סתם. "אם ויקיפדיה תיתפס כאתר לא רציני, שכותב ערך על כל דבר, היא תאבד מאמינותה", הוא מסביר. "המעמד של ויקיפדיה – למשל העובדה שהיא הממצא הראשון שעולה בחיפושים בגוגל, עוד לפני האתר הרשמי של מה שאתה מחפש – מטיל עלינו הרבה אחריות. זו עבודה שלעולם לא נגמרת".
אם החשיבות הובהרה לשביעות רצונו של לא־סתם, הערך נשאר ו"תבנית החשיבות" מוסרת – אלא אם ויקיפד בעל זכות הצבעה הכריז על פתיחת הצבעת מחיקה. זהו השלב הבא בוויה דולורוזה של הדף. מרגע זה, למשך שבוע, יכול כל בעל זכות הצבעה להשמיע את קולו בעד מחיקה או נגדה, ומוטב גם לנמק. למחיקת ערך דרוש רוב של 55 אחוזים. בתנאים מסוימים יש אפשרות, לאחר זמן, להעמיד ערך שנמחק ל"הצבעת שחזור", שתשיב אותו לחיים.
פשוט ושקוף? לא בהכרח. ב־2010 התפוצצה פרשה שזכתה לכינוי "בובות קש". ויקיפדים מסוימים, כך נתגלה, השיגו יותר מזכות הצבעה אחת, לאחר שפיצלו את עצמם לכמה משתמשים על ידי שימוש בשמות שונים. בעקבות זאת, הצבעות מחיקה רבות מהשנתיים שקדמו לכך בוטלו, נהפכו על פיהן או נפתחו מחדש (תלוי במספר הקולות החשודים כמפוברקים, ובמידת הצמידות של התוצאות). הטיפול בפרשה גרם, בין היתר, להעלאתם המחודשת של הדפים המחוקים על סופרת הנוער אתי אלבוים, ועל הפובליציסט, ראש 'חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי' והמדען הראשי במשרד החינוך לשעבר, ד"ר גבי אביטל.
אז איך ההרגשה להימחק?
"זה בפירוש מתסכל ולא נוח", מודה זיו רביב, הוא "זִיוִי קִיוִוי", קוסם ואמן בלונים. שלוש פעמים העלה ערך על
שמו ונהדף – כמעט כמסופר בטור ההרואי "אדמת ביריה" מאת נתן אלתרמן מימי המאבק בבריטים: "וְשָׁלוֹשׁ הוּא נִתְלַשׁ/ וְזֹרַק־חֲזָרָה,/ וְשָׁלוֹשׁ הִיא נָדְרָה לוֹ נֶדֶר./ וְשָׁלוֹשׁ פְּעָמִים הַגָּדֵר נֶעֶקְרָה,/ וְשָׁלוֹשׁ הִתְיַצְּבָה הַגֶּדֶר". רק בלי הנדר.
"אתה שואל את עצמך מה מִגוון הדברים שאדם צריך לעשות כדי שהערך על שמו כן ייחשב מוצדק", ממשיך רביב. ואכן, הוא איננו סתם קוסם ואמן בלונים המחפש פרסומת על חשבון ויקיפדיה. או לפחות לא רק. הוא זכה לפני שנתיים במקום השני בתחרות קוסמי ישראל, ובמקום השני בתחרות פיסול בלונים מהיר בכנס 'בלונלנד' בירושלים. זאת ועוד, המופעים שלו נבנים על פי גישה חינוכית־ערכית ייחודית, ברוח שיטתו של הפסיכואנליטיקן אלפרד אדלר: המופע מבליט את המיוחד בילד חתן היומולדת, נותן לו הזדמנויות "לדעת שיש לו ערך חברתי, שהוא תורם ועוזר", וגם מכריח אותו להתאמץ ולהתמודד. בימי צוק איתן קיים רביב בהתנדבות 41 מופעים ביישובים במערב הנגב. הוא אף התגייס למאמץ ההסברתי, ביוצרו פסל בלונים מרשים של מחבל חמאס הנושא עליו תינוק כמגן חי. הוא אינו מסתיר שכתב בעצמו את דף הוויקיפדיה "זיוי קיווי". בהדרגה, לאחר כל דחייה, מיתן רביב את האופי הפרסומי שהיה לדף וקירב אותו לסגנון האנציקלופדי היבש הרצוי.
בוא נודה: המוטיבציה שלך בהעלאת הערך היא בחלקה מסחרית, ואת זה הם לא רוצים.
"אני מסכים אתך. זה גם נחמד לי שמכרים ואנשים אחרים יידעו מה אני עושה. אבל יש איזה קו שקובע מי ראוי?
מהו הקו הזה? כל מי שמופיע בטלוויזיה? יש ערך על נמרוד הראל, שהופיע בטלוויזיה, כי זה מעניין אנשים. אז גם אצלי יש עניין, גם אם אני לא בטלוויזיה. יש לי גישה ייחודית, ועכשיו אני פעיל ציבורי ואני חושב שיש לזה תוכן ומשמעות מיוחדים. ערך בוויקיפדיה זו לא מטרה בחיים, אבל זה אולי כמו תמרור בדרך, שאתה בודק מדי פעם".
אנה פרמינגר עברה לפני שנה חוויה נעימה אפילו פחות: דיון פומבי בין עורכי ויקיפדיה על מידת חשיבותה, במסגרת הצבעת מחיקה. הדף נמחק ברוב קולות: 18 נגד 8. "זה הצחיק אותי", אומרת פרמינגר, שחקנית ומנהלת תיאטרון האִימְפְּרוֹב. "כשאנשים שלא מכירים אותך מנהלים ויכוח לגביך, זה משעשע. נחמד גם לראות שיש אנשים שטורחים להגן עליך".
פרמינגר הביאה לארץ את סגנון התיאטרון "לונג פורם אימפרוב", אלתור בגרסה ארוכה, הפורח בפסטיבלים בעולם ובייחוד בארצות הברית: הקהל בוחר בהצבעה מאפיינים של דמויות, והשחקנים מאלתרים מחזה באורך מלא. יש לה קבוצה המופיעה דרך קבע בתיאטרון 'הסמטה', ובית ספר למשחק שבוגריו הקימו קבוצות עצמאיות. "היות שאני חלוצה בתחום, והוא די חדש בארץ, אני רגילה לבורות של אנשים ושל הממסד כלפיו. אז אני לא מתרגשת מזה שגם עורכים בוויקיפדיה לא מבינים את הייחוד שלו", אומרת פרמינגר. "מי שהוריד את הערך לא מבין בתיאטרון ובטח לא באלתור. אני גם לא מתרגשת מאובדן הערך. האתר שלי חשוב לי יותר, והוא מייצג אותי כפי שאני רוצה לייצג אותי. מה אני צריכה שמי שלא יודע מה זה אימפרוב יכתוב עליי?"
עם הנקודה העקרונית הזו מסכים אחד הוויקיפדים הפעילים, ביולוג במקצועו, המזדהה בכינויו Sir kiss. לדעתו, ראוי היה שכל ויקיפד יחווה את דעתו על חשיבותם של ערכים בתחומי התמצאותו בלבד. "הצרה היא שאנשים בטוחים שהם מומחים. האגו גדול מדי: 'מה, אני לא אשפיע?'. רוב האנשים מגיעים בסוף לבגרות ומסתפקים בדיונים בנושאים שהם מבינים בהם, אבל יש כאלה שמצביעים ומביעים דעה על הכול".
גם הדף על שמה של האירידיולוגית ומגישת הרדיו ד"ר שלומית תמיר נמחק לפני חודשיים ברוב של 22:3. הוויקיפד המכונה אריאל פ', שיזם את התהליך בהעלותו "תבנית חשיבות", דווקא כתב בשלב ההצבעה כי הוא סבור עכשיו שהערך צריך להישאר, ורק להיכתב טוב יותר. הוא ביקש מהמצביעים לשקול שנית את עמדתם – משום שהאירידיולוגיה, אבחון באמצעות קשתית העין, זכתה לדף ויקיפדיה משלה, וד"ר תמיר היא מובילת התחום בארץ. לא עזר לו, לאריאל. ויקיפדיה היא כמו העולם האמיתי. אם התחלתָ מלחמה, זה לא אומר שאתה יכול להפסיק אותה.
השיחה שלפני ההצבעה כללה בעיקר ויכוח עם משתתפת אנונימית שהגנה בעוז על הדף. היא טענה שמדובר ב"אדם אשר פיתח טכנולוגיה חדשה והמציא את המפה האירידיולוגית הרגשית הראשונה בעולם, הוציא שני ספרים אירידיולוגיים המבוססים על מחקר, ששיטתו נלמדת בכל המכללות בארץ. רוב המורים והמטפלים של האירידיולוגיה כיום הם תלמידים של ד"ר שלומית תמיר. לא מבינה מה השאלה בכלל. עשתה היסטוריה", כתבה בין היתר.
וגם, בהתלהט הדיון: "אם אתם בוחרים להוריד את ערך זה אין קוהרנטיות בבחירות שלכם אלא אלה בחירות שרירותיות על סמך הנושאים שמעניינים אתכם ואתם קרובים ומכירים אותם. מה עוד ישכנע אתכם שזה ערך חשוב??? (...) יש לכם ערכים רבים שלא תרמו כלל ואין שום הוכחה כפי שאתם דורשים להיותם ערך ויקיפדי משמעותי".
לוחמת הצדק האנונימית זוהתה בשיחה בכינוי "Berya3". צירוף האותיות הזה מופיע גם בכתובת הדוא"ל של המרפאה של ד"ר תמיר, שם הוא שאוב משֵם תוכנית הייעוץ השבועית שלה ברדיו FM 103, 'בראייה אחרת'. תמיר מצדה מכחישה קשר פעיל לדף הוויקיפדיה שעסק בה. "עשר שנים אחרי שהקמתי את הקליניקה שלי רציתי ליצור שלט לכניסה, וניסיתי לחשוב מה הכי נכון לכתוב בו. חיפשתי בגוגל 'המכון לחקר האירידיולוגיה', והופתעתי לראות שיש לי ערך בוויקיפדיה. הופתעתי לגלות גם כמה שהערך מדויק; כנראה כתב אותו אחד הלקוחות. ואז באו הדיון והמחיקה. לא הבנתי את הדיון הזה".
כמי שנאבקת על ההכרה באירידיולוגיה כתחום טיפולי רציני, בטח לא הופתעת מההתנגדות לערך הזה.
"לא מכירים ברפואה משלימה, מה לעשות, וגם לא באירידיולוגיה. זהו מדע שמתואר עוד במגילות ים המלח ובפפירוסים מצריים, וגם הרמב"ם השתמש בו. אני מטפלת באנשים, מצילה חולים שהתרופות והכירורגיה של הרפואה הקונבנציונלית לא עוזרות להם, ואין לי כוח לפוליטיקות".
תמיר עצמה לקחה את שיטת האבחון הזו למחוזות נוספים, שגם היא תסכים שאינם מדעיים. היא פיתחה עם תלמידיה דרך לראות את "השרשרת הדורית של האדם" בעזרת האישון. וגם, "קרה לי נס, אחרי שהוצאתי את הספר התחלתי לראות בצורה מטפיזית יותר. אני משתמשת בזה כדי ללוות אנשים, לראות את הקשיים שלהם, לענות על שאלות".
הוויקיפד גילגמש, חן סרוב, הוביל את מהלך המחיקה של הדף הזה, אירוע שכיח בחייו המרושתים. הוא מודה שמעמדו המדעי הלא־ברור של התחום הפריע לו, אך טוען שלא משום כך דגל במחיקה. "אירידיולוגיה היא תחום פסוודו־מדעי", אומר גילגמש הבלתי מתגמש, "אף אחד לא הוכיח שהיא עוזרת למישהו. אבל זה שדבר מסוים לא קיים מבחינה מדעית, עוד לא אומר שבהכרח אמחק את הערך עליו. נגיד ישו: דמות ספרותית חשובה שלא התקיימה אף פעם, אבל כמובן ראויה לערך. כנ"ל לגבי אירידיולוגיה. אבל כאן זהו ערך על אדם מסוים, לא על התחום, ותמיר צריכה להוכיח, כמו כל אדם בכל משלח יד, שהיא אכן מרכזית ומפורסמת. זה שהיא כתבה ספרים, זה לא מספיק. גם אני יכול להמציא שיטת ריפוי ולכתוב עליה ספרים".
אז אנה פרמינגר. היא הדמות המרכזית בארץ בטכניקת תיאטרון מסוימת, אימפרוב. זה תחום אמנותי, אין פה שאלה של מדעיות.
"בתחומי התרבות יש לנו קריטריונים נוקשים. בקרב העוסקים באמנות יש רצון להתפרסם, ואנשים מנסים להשתמש בוויקיפדיה כבמת פרסום. זו בעיה, כי ויקיפדיה צריכה לתעד את הקיים ולא לחדש את הקיים. אחרי שהיא תתפרסם, תופיע על במות, יהיה אולי מקום לערך".
גילגמש ידוע בקרב הוויקיפדים לא רק בעמדתו העקבית, כמעט תמיד, בעד מחיקת דפים, אלא גם במאבקו נגד ערכים שנכתבו תמורת תשלום. הדילמה ברורה. קבלת תשלום על כתיבת ערכים יכולה לאפשר לאנשים להתפנות לכתיבה, וכך להעשיר את האנציקלופדיה. מה גם שכותבים מנוסים הגובים תשלום, עושים בדרך כלל עבודה מקצועית יותר מחובבים סתם או מאנשים שכותבים על עצמם. מנגד, הגורם המממן הוא בדרך כלל מושא הדף עצמו, כגון אישים המעוניינים שייכתב עליהם ערך. סביר להניח שהערכים יהיו מגמתיים, יפארו את מזמיניהם ויצניעו צדדים בעייתיים, אם כי כל דף בוויקיפדיה הוא רק בסיס לשינויים ולעריכות של אחרים.
"צריך במקרים הללו להניח את הגרוע מכול: שיש הטיה", אומר Sir kiss. "יש חברות מחשוב שחלק מהשירותים שהן נותנות הוא החדרת ערכים לוויקיפדיה. חברה גדולה שהדבר הזה חשוב לה, לא תתקשה להושיב עובד שיהיה ויקיפד מסור, ועל ידי כך יקבל זכות הצבעה וישפיע גם בהצבעות מחיקה. אבל בסופו של דבר קהילת העורכים הפעילים לא גדולה, ולאורך זמן אפשר לראות מי עורך בצורה מגמתית".
בהקשר הזה מזכירים כמעט כולם את שמו של ויקיפד מוכר, שלהבדיל מכותבים מסחריים רגילים, אינו מסתיר שהוא כותב בתשלום. מדובר על אחד משיאני התורמים לוויקיפדיה העברית, שעד שהודיע בחורף האחרון שהוא מתחיל לנסות להתפרנס ככתיבת ערכים, כתב בהתנדבות כאחוז מכלל הערכים באנציקלופדיה: כ-2,000 במספר.
גיא הדר טוען שהערכים של אותו ויקיפד נעשו פחות ביקורתיים מאז שהחל לגבות תשלום, אולם החופש נתון לכל אדם לשפץ את הערכים הללו בעזרת העובדות האובייקטיביות שמספק בונה הערף. "אגסי", ויקיפד אחר, אומר שהערכים דווקא ממשיכים להיות טובים. "הוא כתב גילוי נאות. ואם הערך טוב, אז למה שלא יתקיים? הרי חסרים ערכים וכותבים".
ברשימה הארוכה של האישים שעליהם נכתב דף בהזמנה, יש כאלה שאפשר להטיל ספק אם הם ראויים לערך יותר מאישים כגון יהלי גת, שהדף על שמם נמחק. נראה שמקצועניותו של הויקיפד המדובר פועלת לטובתם של דפים אלה; איכות הדף שנכתב על אדם היא גורם מרכזי בקביעת גורלו של הדף, למחיקה או לקיום – אולי יותר ממידת חשיבותו של האדם עצמו. בגילוי הנאות מסביר הויקיפד כי גביית התשלום מאפשרת לו להשקיע זמן בכתיבת ערכים מקיפים, מדויקים והוגנים – אינטרס של האנציקלופדיה וגם של האישים שהערכים עוסקים בהם.
בקוטב ההפוך לגילגמש יושב "אגסי". דף המשתמש שלו בוויקיפדיה הוא מנשר אופוזיציוני למדיניות המחיקות הקיימת. הוא טוען שהצבעות המחיקה ברוב של 55 אחוזים הן פטנט ייחודי לוויקיפדיה העברית, בעוד בוויקיפדיות האחרות, ובהן האנגלית, מוחקים ערכים רק אם יש קרוב לקונסנזוס בעד המחיקה. עוד הוא כותב שהקלות של הצבת תבניות חשיבות היא בלתי נסבלת – והתוצאה היא דיכוי חדוות הכתיבה של הוויקיפדים, בריחת כותבים, מלחמות מיותרות וגם דלדול בהיקפה של ויקיפדיה העברית, שבשנים האחרונות ירדה בדירוג העולמי של מספר הערכים מהמקום ה־25 למקום ה־39. "כמה שיותר ערכים סבירים, יותר טוב", הוא אומר לנו. "למה לא לספק מידע למי שמחפש אותו?"
לדברי אגסי, המחקנות היא לפעמים ביטוי לכוחנות. "יש גם כוחניים שמוחקים ללא הצדקה עריכות של חברים ותיקים. הם בודדים, אבל מספיק כמה מרעישים בשכונה כדי לפגוע בכולה. וישנם גם כאלה שיוזמים מחיקות, או מצביעים בעדן, לפי אג'נדה אישית – למשל, אנטי־פמיניסטים שמוחקים ערכים על נשים, או ויקיפדים שהם נגד בידור, נגד דוגמניות, נגד רבנים, נגד אנטישמים, נגד ימנים קיצונים. למשל, לאחרונה ניסו למחוק את הדף על בן־ציון גופשטיין. רוב הוויקיפדים בסדר גמור, אבל הם לא ששים להתעמת עם המיעוט הכוחני. גם אני הפסקתי להתווכח בשבועות האחרונים".
יש אנשים שמנסים לקדם את עצמם ואת העסקים שלהם על ידי הכנסת ערכים לוויקיפדיה. אתה חושב
שצריך לתת לזה לקרות?
"אני לא מסתכל על מניעים של ערכים. אני מסתכל אובייקטיבית. אם מגיע לאדם ערך, מגיע".
בדף שלו אגסי מפרט 128 ערכים ראויים, כלשונו, שהוא תרם להצלתם ממחיקה בשנה הנוכחית. רבים מהם ערכי אישים, ביניהם שמות מוכרים בתחומם או בכלל, כגון איש גלי צה"ל עומר בן־רובי, המשורר מרחב ישורון, הפובליציסט והפולמוסן החרדי דב הלברטל, האמנית זויה צ'רקסקי, הדוגמנית זוכת 'האח הגדול' טהוניה רובל, מנהל הכספים של 'טבע' לאורך עשרות שנים דן זיסקינד, מעצבת הפנים ברברה ברזין (שמן הדף שלה נראה כי הצידוק העיקרי לקיומו הוא השתתפותה בתוכנית הטלוויזיה 'הבלוק'), שחקנית 'זגורי אימפריה' חן אמסלם, והזמרת והשחקנית מיכל שפירא - שגילגמש היה היחיד שהתעקש שאינה ראויה לדף.
"מחקנים אומרים שאני קיצוני", אומר אגסי, "אבל מסתבר שאני קולע לטעם של הרוב, כי הערכים שהצלתי אכן נשארים. אחרי ויכוחים מוגזמים, אבל נשארים. יש למחקנים כל מיני תזות מוזרות. אומרים, 'ויקיפדיה היא לא עיתון', ומוחקים ערכים על אישים בחדשות. אבל דברים קורים, משתנים. ועוד טענה, שערכים מצריכים תחזוקה, ולכן עודף ערכים יוצר עומס יתר. אמרו את זה כשהיו 50 אלף ערכים. עכשיו אנחנו על 160 אלף. המחקנים מנסים למחוק אפילו ערכים על ישראלים שמופיעים בוויקיפדיות אחרות, זרות. באיזו ויקיפדיה לדעתך שמו תבנית חשיבות על בר רפאלי ועל דובר צה"ל בשפה הערבית אביחי אדרעי: העברית או הערבית? רק בעברית".
"אנחנו לא דפי זהב, וגם לא אתר הנצחה", משיב על כך גיא הדר, הלא הוא 'לא סתם'. "יש בשביל זה אתרים אחרים. להנצחת חללים יש אפילו אתרים של ויקימדיה (הקרן המפעילה את ויקיפדיה לצד אתרים שיתופיים נוספים כגון 'ויקיטקסט' ו'ויקיציטוט' – צ"א). ויקיפדיה היא אנציקלופדיה, ואם היא תקדיש ערך לכל דורש היא תחדל להיות כזו.
"הסיבה לכך שיש בוויקיפדיה העברית ערכים מעטים יחסית היא לא המחיקות, אלא בראש ובראשונה שיש מעט עורכים פוטנציאליים. מי חוץ מישראלים יכול לכתוב ערך בעברית? הקהילה הישראלית של הוויקיפידים שבאמת פעילים מקיפה בין מאה למאתיים איש. זה מעט מאוד, אבל זה מאפשר לנו לקיים קהילה, לקבוע יחד קווים מנחים. לאנשים שמשקיעים מזמנם לאורך זמן למען ויקיפדיה העברית מגיע שתהיה אמירה איך ויקיפדיה העברית תיראה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם