המוסלמים בישראל: ירידה חדה בשיעור הילודה
לרגל חג הקורבן פרסמה הלמ"ס נתונים על החברה המוסלמית בישראל. בין היתר שיעור הפריון ירד מ-4.7 ילדים בשנת 2000 ל-3.4 בשנת 2013. בנוסף, מוסלמים משקיעים פחות בחינוך (50% מהסכום שמשקיעים יהודים) ויותר במזון
שיעור הגידול של האוכלוסייה המוסלמית נמצא במגמת ירידה: מ-3.8% בשנת 2000 ל-2.4% בשנת2013, עם זאת, שיעור הגידול של הפלסטינים הוא הגבוה ביותר בישראל: שיעור הגידול של היהודים היה 1.7%, של הדרוזים- 1.5% ושל הנוצרים- 1.6%.
עוד חדשות ב-nrg:
• עדות מהכלא של דאעש: חשמול, הטבעת דמה והרעבה
• ציוץ גורלי: כך חשף דובר הטליבאן את מיקומו
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
עוד עולה מהנתונים כי יותר ממחצית מהאוכלוסייה המוסלמית מרוכזת באזור הצפון (36.4% במחוז הצפון ו-14.1% במחוז חיפה). עוד 21.6% גרים במחוז ירושלים. היתר גרים במחוז המרכז (11.1%) ובמחוז הדרום (15.7%). רק 1.1% גרים במחוז תל אביב.


המספר הגדול ביותר של תושבים מוסלמים מתגוררים בעיר ירושלים, כ-296 אלף, והם מהווים 20.8% מכלל המוסלמים בישראל וכ-36% מכלל תושבי העיר. היישוב השני בגודלו מבחינת מספר התושבים המוסלמים הוא רהט, ובו מתגוררים כ-59 אלף מוסלמים, שהם 99.8% מכלל תושבי העיר. יישובים נוספים שבהם ישנו ריכוז גבוה של האוכלוסייה המוסלמית הם נצרת - 52 אלף ואום אל-פחם - 51 אלף.
יותר ילדים, פחות זקנים
37.2% מהאוכלוסייה המוסלמית הם בגיל 14-0 (כ-528 אלף) ורק 3.7% מהם בגיל 65 ומעלה (כ-52 אלף). מבנה גילים זה הוא תוצאה של רמת פריון גבוהה של הנשים המוסלמיות. יחד עם זאת, שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) באוכלוסייה המוסלמית נמצא בירידה בשנים האחרונות.
בשנת 2013 נולדו בישראל כ-34,900 ילדים לאימהות מוסלמיות. רמת הפריון של הנשים המוסלמיות (3.4) גבוהה מזו של נשים משאר הדתות בישראל (יהודיות - 3.1, דרוזיות - 2.2, נוצריות - 2.1) וכן מזו הקיימת בחלק ממדינות ערב.
שיעור הפריון הגבוה ביותר היה בקרב מוסלמיות שהתגוררו במחוז הדרום - 5.4 ילדים לאישה, ושיעור הפריון הנמוך ביותר היה בקרב מוסלמיות ממחוז הצפון - 2.8 ילדים לאישה.

מתחתנים צעירים
בשנת 2012 נישאו בישראל כ-10,800 זוגות מוסלמים. באותה שנה, התגרשו בישראל כ-1,800 זוגות מוסלמים. בשנת 2012, גיל הנישואין הממוצע של חתנים מוסלמים שנישאו לראשונה (26.4) היה נמוך ביחס לנישאים בשאר הדתות (יהודים - 28.0, נוצרים - 29.9 ודרוזים - 28.1). באותה שנה, גיל הנישואין הממוצע של כלות מוסלמיות שנישאו לראשונה (21.9) היה נמוך ביחס לנישאות בשאר הדתות (יהודיות - 25.9, נוצריות - 25.4 ודרוזיות - 23.2).
גודל משק הבית הממוצע במשקי בית שבראשם מוסלמי נאמד ב-5.0 נפשות, גבוה ביחס למשקי בית שבראשם יהודי (3.1) וביחס למשקי בית שבראשם נוצרי (3.2). בישראל כ-272 אלף משפחות מוסלמיות. רוב המשפחות המוסלמיות מורכבות מזוג עם ילדים - לפחות ילד אחד הוא עד גיל 17 (67%); כ-9% מהמשפחות מורכבות מזוג ללא ילדים; כ-6% מהמשפחות הן חד-הוריות עם ילדים שהצעיר בהם הוא עד גיל 17.
בנאים ומוסכניקים
אחוז ההשתתפות בכוח העבודה בשנת 2013 בקרב מוסלמים בני 15 ומעלה היה 43.7% (64.2% בקרב גברים ו-22.9% בקרב נשים). יש לציין כי אחוז השתתפות הנשים נמוך משמעותית בהשוואה לאחוז זה בקרב יהודיות, נוצריות ודרוזיות (58.2%, 47.9% ו-33.3%, בהתאמה).
כ-62% מהמועסקים המוסלמים עובדים ב-4 ענפי כלכלה עיקריים: כ-19% בענף הבינוי, כ-16% בענף מסחר סיטוני וקמעוני, תיקון כלי רכב מנועיים, אופנועים, קטנועים, וטובין לשימוש אישי וביתי כ-13% בענף החינוך וכ-13% בענף התעשייה.
כ-39% מהנשים המוסלמיות המועסקות הנן בעלות משלח יד אקדמי, כ-29% הנן עובדות מכירות ועובדות שירותים וכ-13% הנן עובדות בלתי מקצועיות.
לומדים רוקחות
ב-2013 הגיע שיעור הזכאים לתעודת בגרות בחינוך הערבי ל-56% מבין תלמידי כיתות יב' בהשוואה ל-63% בחינוך העברי.


בשנת תשע"ג (2012/13), 4,800 מוסלמים קיבלו תארים אקדמיים ממוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מהם 2,200 קיבלו תארים מהאוניברסיטאות, אלף קיבלו תארים מהמכללות האקדמיות ו-1.6 אלף - מהמכללות האקדמיות לחינוך. שיעור המוסלמים בקרב כלל מקבלי התארים בישראל בשנה זו היה 6.8%. שיעורם בקרב מקבלי התארים היה נמוך משמעותית בהשוואה לשיעורם בקרב כלל אוכלוסיית ישראל.
בקרב מקבלי תארים מהאוניברסיטאות, שיעור המוסלמים הגבוה ביותר היה באוניברסיטת חיפה (12.2%) והנמוך ביותר במכון ויצמן (2.0%). באוניברסיטה הפתוחה היה שיעורם 3.6% ובאוניברסיטת בן גוריון – 3.5% .
בקרב מקבלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות ומהמכללות האקדמיות, שיעור המוסלמים היה גבוה יחסית במקצועות הלימוד הבאים: שפה וספרות ערבית (55.8%), מדעי הרפואה המעבדתית (35.8%), רוקחות (35.6%), ספרות עברית (21.6%), סיעוד (21.0%), שפה וספרות אנגלית (19.2%), חינוך (18.1%) ותולדות האיסלם ותרבותו (17.9%). לעומת זאת, היו 30 מקצועות לימוד שבהם שיעור המוסלמים היה לכל היותר אחוז אחד, וביניהם פיזיקה, הנדסת תעשייה וניהול, חינוך מיוחד, תקשורת חזותית ועיצוב פנים.

סך ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת במשקי בית מוסלמיים מסתכמת ב-11,957 ש"ח לעומת 14,781 ש"ח במשקי בית יהודיים,
ההוצאה החודשית הממוצעת למזון (כולל ירקות ופירות) במשקי הבית המוסלמיים מסתכמת ב-2,826 ש"ח לחודש. הוצאה זו גבוהה יותר מההוצאה למזון במשקי הבית היהודיים (2,245 ש"ח), ומהווה חלק יחסי גבוה יותר בהרכב ההוצאה של משק הבית (23.6% לעומת 15.2%, בהתאמה).
במוצרי מזון מסוימים ההוצאה החודשית הממוצעת במשקי בית מוסלמים גבוהה יותר מזו שבמשקי בית יהודים: פיתות (פי 11.2), קפה שחור (פי 3.9), בשר ועופות (פי 2.5) ומשקאות קלים (פי 1.9).
בנוסף מוסלמים מוציאים פחות על חינוך (854 ש"ח בחודש) לעומת יהודים שמוציאים יותר מ-פי 2 (1,909).