משפט זדורוב: 8 שעות ערעור וקרב סכינים
במשך שעות ארוכות העלו הצדדים טיעונים בפני הרכב של שלושה שופטי עליון, אך לרבות מהשאלות אין עדיין מענה מוחלט
עוד חדשות ב-nrg:
- בתו של הנייה אושפזה בת"א: פולי תוקף את חמאס
- מצלמות, וטו ישראלי ופקחים: כך ייראה שיקום עזה
- תכירו את הילד הארמי הראשון בישראל
השופטים קצבו פרק זמן של כשלוש שעות להצגת טיעוני ההגנה באולם הדיון, ולאחר מכן פרק זמן דומה להצגת טיעוני התביעה. בפועל, שני הצדדים ניצלו יותר מהזמן שקצבו להם השופטים. בית המשפט היה מלא מפה לפה, בין היתר גם בעשרות תומכיו של זדורוב אשר מלווים אותו בשנים האחרונות ונאבקים יחד עמו למען חפותו, ומנגד הוריה של ראדה ז"ל, שהעדיפו שלא להשיב לשאלות התקשורת.
סנגוריו של זדורוב מטעם הסנגוריה הציבורית, אלקנה לייסט ואביגדור פלדמן, טענו בדיון כי כתמי הדם שנמצאו על מכנסי הג‘ינס של ראדה ז"ל אינם בהכרח טביעות נעליים כפי שטענה התביעה, וכי טביעות הנעליים שנמצאו בזירת הרצח, ביציאה מחדר השירותים, אינן תואמות את טביעות רגליו של זדורוב. הם גם טענו כי בהרשעה הופגן חוסר בקיאות בחומר הראיות והעדפה ברורה למומחי התביעה, כשלדבריהם יחסם של השופטים למומחי ההגנה היה הפוך.
השופטים עצמם, שגילו בקיאות רבה בחומר התיק, הקשו שוב ושוב על הפרקליטות לאורך הדיון. הם גם הקשו על סנגוריו של זדורוב ותהו מדוע לא חקרו נגדית את המומחה מטעם המדינה שהציג את הנתונים על אודות טביעות הנעליים. תשובת הסנגור הייתה כי "בית המשפט לא רצה לשמוע".
עו"ד פלדמן הסביר בדיון כי הודאתו של זדורוב הגיעה בעקבות לחץ של חוקרי המשטרה. "הנאשם מתחיל בהכחשה מוחלטת של הרצח", הוא אמר, "ולאט-לאט הוא הולך ומפנים אפשרות שהוא אכן הרוצח, מפנים את מה שאומרים לו. החוקר הסביר לזדורוב כי אם לא יודה ברצח, יהיו לכך תוצאות חמורות ביותר. 'תמשיך להכחיש, ויהיו לזה השלכות', הוא אמר לו. מכלול האמצעים הללו הופכים את ההודאה לפסולה". פלדמן אף ציטט מחומר החקירה של זדורוב, שבו אחד החוקרים פירט כיצד הוא ”מתחיל להישבר" כשעלתה האפשרות שאולי רצח את ראדה – אם כי לא זכר שעשה זאת.
לפיכך, טענו פרקליטיו של זדורוב, ההודאה שעליה התבססה הרשעתו נגבתה ממנו באופן בלתי חוקי ומדובר בהודאת שווא. פלדמן ניסה לסדוק גם את השחזור שבוצע על ידי זדורוב, וציין כי "הוא אמר שיצא מעל הדלת הקדמית בשירותים, אבל שכח לציין את הדבר הכי חשוב - שהוא דרך על הילדה בדרך החוצה. זה משהו שאתה לא שוכח אותו. האם יעלה על הדעת כי מי שזוכר בדיוק איפה חתך את ראדה ושחזר זאת, לא זוכר ולא מספר את כל מה שקרא בתא השירותים לאחר הרצח?
"אין לזדורוב מניע", תקף פלדמן, "אנשים לא רוצחים סתם כך ילדות קטנות". לטענתו, זדורוב הודה ברצח מפני שערערו אותו: "כל הזמן התערער הביטחון שלו, בפני המדובב הוא מעלה את האפשרות שהוא ביצע רצח שהוא לא יודע אם ביצע".
פלדמן טען גם כי "הרצח בוצע בתא שירותים קטן שהיה ספוג בדם, וזה היה רצח אלים. נחתך עור, נחתך וריד - אך לא נמצא על הנאשם שום פרט ביולוגי של המנוחה. למעשה, לא נמצא בזירת הרצח שום פריט ביולוגי של הנאשם חוץ מטביעת נעליים".
הפרקליטות הציגה מצדה את השחזור שבוצע על ידי זדורוב, לצד פרטים מוכמנים נוספים שהיו כביכול ידועים רק לו והוכיחו כי הוא הרוצח. אחד הפרטים הללו הוא שבשחזור הוא הוביל את החוקרים בדיוק אל תא השירותים שבו בוצע הרצח. כאמור, גם סוגיית טביעות הנעל שנמצאו בזירה זכתה לתשומת לב משמעותית מצד השופטים, והפרקליטה תמר בורנשטיין טענה בדבריה, בניגוד לסנגוריו של המורשע, כי טביעות הנעל שנמצאו על מכנסיה של ראדה יכולות להיות רק של זדורוב - בניגוד לטביעות נעל אחרות שנמצאו בזירה, שלגביהן קיימת הסכמה כי הן שייכות לאדם אחר.
עם זאת, השופטים תהו של מי אותן תביעות נעליים, והפרקליטה הסבירה: ”נעשה ניסיון לברר, אך לא הגענו למסקנות. היה שם בלגן גדול. אני מסכימה שזו שאלה מטרידה, אך יש לנו הודאה ויש לנו שחזור שכולל פרטים שרק מי שהיה שם יכול לדעת".
בורנשטיין טענה כי זדורוב ”הדגים את ביצוע הרצח שלוש פעמים, תוך כדי שהוא מראה כיצד הוא חותך את הגרון ופוגע לה ביד (...) הוא אמר בשחזור שהיא לא נאבקה בו ושהמילה האחרונה שהיא אמרה הייתה 'אמא'". הפרלקיטה הוסיפה, בניגוד לעמדה שהציג עו"ד פלדמן, כי "לא מדובר בהודאת שווא. זה לא איש שגרמו לו לחשוב שהוא עשה את הדברים". כמו כן טענה הפרקליטה כי שופטי המחוזי, שעסקו בעניינו של זדורוב והייתה להם הזדמנות לבחון אותו, התרשמו ממנו לשלילה ובחרו לא להאמין לגרסתו.
בשבוע שעבר, בצעד חריג, גייסה פרקליטות המדינה חוות דעת של מומחה אמריקאי, הסותרת את פסיקתו של ראש המכון לרפואה משפטית בישראל. חוות הדעת החיצונית, שסופקה על ידי הפרקליטות לבית המשפט העליון, מנסה לערער על המומחים שגייס צוות ההגנה של זדורוב, ובראשם ד“ר חן קוגל, ראש המכון לרפואה משפטית בישראל, שקבע בעדות שהגיש לבית המשפט כי אחד החתכים בגופה של ראדה נעשה באמצעות סכין משוננת ולא סכין יפנית.
סוגיה זו קיבלה ביטוי גם היום בערעורו של זדורוב, כשהפרקליטות הציגה בפני השופטים את הסכינים אשר נאספו כראיות מזירת הרצח. הפרקליטות מתחה ביקורת על ראש המכון לרפואה משפטית אשר הגיש את חוות הדעת הסותרת את טענת בית המשפט המחוזי - וזאת מפני שלא התאפשר לפרקליטות לבצע חקירה נגדית לעדותו. "קשה לנו להתמודד עם חוות דעת חדשה ללא חקירה נגדית", הסבירה נציגת הפרקליטות בדיון, "המומחה טען שלא ניתן לקבוע באיזה סכין מדובר. לד"ר קוגל הייתה אפשרות להגיש חוות דעת בסיבוב הראשון של התיק, והסנגורים בחרו שלא לעשות זאת. גם לכך יש משמעות".
לפסק הדין לא נקבע מועד, אך הוא ככל הנראה יינתן בעוד כמה חודשים. בינתיים יישאר זדורוב במעצר והוריה של תאיר ז“ל ימשיכו לקוות שהצדק נעשה, אך השאלות שעלו היום במהלך הדיון נותרו בחלל האוויר - ולא תמיד עם ניתן להן מענה ברור.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם