נפרדים מתמר: "מיצתה את החיים והגשימה חלומות"
נווטת הקרב, סרן תמר אריאל, תובא למנוחות בצהרים ומכריה שמתקשים להיפרד ממנה מקבצים סיפורים על הצעירה שעשתה היסטוריה: "תמיד צחקנו בינינו שאת תהיי האישה הראשונה בסיירת מטכ"ל. טעינו, אבל לא בהרבה"
עוד כותרות ב-nrg:
• חטיבות החי"ר של צה"ל מקבלות מפקדים חדשים
• "אמרתי לבנט - זו טעות להיות ראש ממשלה"
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
הזיכרון הדואב של אמציה וילק מקרובת משפחתו תמר אריאל, לצד עשרות סיפורים נוספים על הבחורה שהפכה עוד בחייה לסמל, החלו לזרום בימים האחרונים אל תיבת הדואר האלקטרוני שנפתחה בידי שתיים מחברותיה הטובות במיוחד למטרה זו.
''לא רצית אבל היית סמל''. תמר אריאל ז''ל
צילום: באדיבות המשפחה
מאז היוודע דבר מותה של נווטת הקרב, סרן תמר אריאל, באסון מפולת השלגים בנפאל, ולקראת מסע הלוויה שיתקיים היום (ג'), מבקשים חבריה ומכריה, לנסות ולנצור כל מפגש, מגע או חוויה שעברו במחיצתה, תוך שהם מתקשים לדבר עליה בלשון עבר. לצדם, רבים אחרים שלא הכירו את תמר באופן אישי, מעוניינים להיחשף ולו במעט, לדמותה של הבחורה הדתייה שנגעה בשמיים.
"מאז יום חמישי, אנחנו, החברות שגדלו יחד, מספרות ונזכרות בסיפורים על תמר", אמרה חברתה הטובה ובת כיתתה ממשואות יצחק. "לתמר היו מלא חברים ממקומות שונים ומגוונים - מהילדות, מהאולפנה, משנתיים שירות לאומי ששרתה. היו לה חברים מהטייסת ומהקורס, מפקדים ופקודים. עבורנו, לפני שהיא הייתה נווטת, היא הייתה קודם כל החברה שלנו, עם החיוך. רצינו לזכור אותה בכל המעגלים שלה. היה לנו חשוב שכל הזיכרונות שעולים עכשיו בלב יכתבו וישמרו כשהם עוד טריים, לפני שממשיכים הלאה בחיים, ויועברו למשפחתה שכעת פחות פנויה לתעד את זה. זה היה הרעיון, והחלטנו לפתוח תיבת מייל בשביל זה. בפועל אנשים שולחים סיפורים, זיכרונות ותמונות וזה מדהים. יש כאלו שזה יוצא אצלם בפרץ רגשות ולאחרים לוקח קצת יותר זמן לשבת ולכתוב".
להפתעתן, בקשתן נפוצה במהירות במעגלי חייה השונים של תמר. גם קיר הפייסבוק של תמר גויס לטובת העניין, והתמלא במהרה בפוסטים ארוכים שנכתבו בידי מכריה ומוקיריה. בדף פייסבוק שהוקם לזכרה כבר נרשמו למעלה מ-4,000 לייקים. "תמר הייתה, בלי שרצתה, לסמל והיא קיבלה את זה באהבה. כבר הכינו אותנו לצפות לכך שללוויה יבואו המון אנשים שלא בהכרח הכירו אותה באופן אישי, אלא רק בגלל ששמעו עליה. בכולם היא נגעה".
"לא היו מגבלות ליכולות שלה"
"תמרי. בא לי לצעוק לכל העולם כמה מיוחדת וטובה היית. לנצח אזכור אותך, מהלכת בשבילים של המשק עם דגמ"ח וכובע בוקרים, משחקת כדורגל עם הבנים, מאוהבת ושמחה במסיבת פורים, יוצאת מבית הכנסת בלונדינית, יפיפייה, מחזיקה לנעמה את היד. צנועה, יפה, נבונה, נעימה, מאירת עיניים. נוחי על משכבך בשלום אהובה", כתבה אבישג בן עמי, חברת ילדות של תמר.
''מהלכת בשבילים של המשק עם דגמ''ח וכובע בוקרים''
צילום: אריאל חרמוני/משרד הביטחון
מהסיפורים שכבר נאספו משבילי חייה הקצרים של תמר, קשה שלא להבחין בחוט השוזר בקווי האופי הייחודיים, אלו שכפי הנראה הביאו אותה לאן שהגיעה - דבקות במטרה, נחישות והתמדה לצד ענווה ושלווה. החברות מצדן לא הופתעו מתוכן הסיפורים. את תמר הן מלוות מגיל אפס, מכירות מקרוב את מה שהופך בימים אלו לסיפורי עבר וזיכרונות. "תמיד אומרים אחרי שאנשים מתים, חבל שלא הספקנו לומר להם את כל זה - אבל לתמר כל הזמן היינו אומרות ושואלות - איך את מספיקה הכול, איך היינו רוצות להיות כמוך".
אך דווקא החברה הטובה מעידה שהיא מתקשה לקרוא את הדברים. "אני שומרת על מרחק, כרגע עוד קצת קשה לי לקרוא על מי שהייתה חברה כל כך טובה סיפורים בלשון עבר", היא אומרת וקולה
"מה שתמיד נזכור זה שתמר חיה חיים מלאים ושמחים", היא אומרת ועוצרת שוב כשגרונה נחנק, "לקחה כל דבר ברצינות, במין נחת רוח כזאת. בכל דבר אף פעם לא הייתה לחוצה ולא ויתרה לעצמה. עשתה את הדברים עד הסוף, גם הבנאליים ביותר. אני זוכרת שבאולפנה כולן היו סורגות בשיעורים ותמר גם רצתה, אבל היא סרגה על הפנים והכיפות שלה יצאו מכוערות להפליא. היא לא התייאשה, ובסוף סרגה כיפות מדהימות שהיו מוכנים לשלם לה עבורן.
"כל דבר היא עשתה עד הסוף ולא היו מגבלות ליכולות שלה. היא עשתה מתוך שמחה ולא היה אכפת לה מה אנשים יגידו, במין ביטחון ואמונה שמה שהיא עושה זה הדבר הנכון. זה קרן ממנה. היא לא רדפה אחרי החיים אלא פשוט מיצתה אותם והגשימה את החלומות".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם