אל תשללו אזרחות מזועבי

האמירות של חברת הכנסת זועבי הן בלתי נסבלות. לא בגלל שהיא אזרחית, אלא בגלל שקולה נשמע, בהיותה חברת כנסת

אשר כהן | 21/10/2014 13:34 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות:
פעם נוספת הצליחה חברת הכנסת חנין זועבי להפיל בפח רבים וטובים במחנה הלאומי. זועבי, יש לזכור, אינה צריכה יותר מאשר שניים וחצי משפטים מקוממים שאותם היא מקפידה לזרוק לחלל השיח הציבורי באופן קבוע. את שאר העבודה עושים עבורה חלק ממנתנגדיה. הללו, כשחקנים במחזה שמהלכו ידוע מראש, מתחרים ביניהם מי יצעק חזק יותר ומי יציע מהר יותר את שלילת אזרחותה של חברת הכנסת המתלהמת. אולם שלילת אזרחות היא האמצעי הקיצוני והנדיר ביותר בהשוואה למגוון צעדים מתונים יותר, יעילים לא פחות, ובעיקר דמוקרטיים יותר.

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"כל אדם זכאי לאזרחות" קובע סעיף ט"ו של הכרזת האו"ם בדבר זכויות האדם. ועוד ממשיכה ההכרזה כי "לא תישלל מאדם אזרחותו דרך שרירות ולא תקופח דרך שרירות זכותו להחליף את אזרחותו". עם השנים הפכה שלילת אזרחות לאמצעי נדיר מאוד ולא מקובל, במיוחד ובעיקר במדינות הדמוקרטיות.
 
צילום: מרים צחי
ח''כ חנין זועבי צילום: מרים צחי

מיעוט בקרב ערביי ישראל, וחנין זועבי היא נציגה בולטת שלו, עושה שימוש ציני במושג האזרחות. מצד אחד, בכל הזדמנות נוטה מיעוט זה לומר שמדובר באזרחות כפויה ובלתי רצונית לחלוטין. מצד שני, הם יפתחו בהשתוללות רבתי אם רק יציעו להם להפוך אזרחים במדינה הפלסטינית לכשתקום.

אחד ממשפטי הפתיחה במסמך "החזון העתידי של הערבים הפלסטינים בישראל" משנת 2006 מציין כי "אנו שנותרנו במולדתנו מצאנו עצמנו בתוך גבולות המדינה היהודית מנותקים משאר בני עמנו הפלסטיני ומהעולם הערבי, נאלצנו לשאת אזרחות ישראלית והפכנו מיעוט במולדתנו ההיסטורית".

כשחנין זועבי אומרת את אחד ממשפטיה המקוממים, היא בכלל לא מדברת אלינו. היא מדברת בפועל אל הארגונים האנטי-ישראלים לגווניהם, אלה שכל פרנסתם היא ערעור עצם קיומה של ישראל. היא ממצבת את עצמה כדמות חשובה בקרב כנופיות "זכויות האזרח" (להבדיל מזכויות אזרח אמתיות, כאלו שאינן אלא אמצעי לפגיעה בישראל).

אז מה ניתן לעשות מבלי לשלול אזרחות? לצורך כך יש לחזור אל החטא הקדמון, בג"ץ עזמי בשארה מלפני למעלה מעשור. בית המשפט העליון, באמצעות נשיאו השופט אהרן ברק, היה זה שהכשיר את ההתמודדות של עזמי בשארה ובל"ד.

פסק הדין
הזה ראוי לשמש דוגמה שלילית לחקיקה שיפוטית, היינו חקיקה חדשה שמתבצעת ברשות השופטת. ולא סתם חקיקה שיפוטית, אלא כזו שמבטלת מן היסוד את חקיקת הכנסת בסוגיית המפלגות והמועמדים הרשאים להתמודד. בית המשפט העדיף, במסגרת איזון האינטרסים, את זכות ההתמודדות לכנסת על פני החובות הכרוכות בה. פרשנותו הייתה כה מרחיקת לכת עד שקשה לדמיין בכלל מפלגה או מועמדים שלא רשאים להתמודד, בניגוד גמור לכוונת המחוקק וללשון החוק הדי ברורה. בית המשפט כאילו אמר: החוק שחוקקתם לא מעניין אותי, החוק הראוי הוא שכל אחד רשאי להתמודד.

מי שמתקומם, ובצדק, בכל כמה חודשים מעוד הצהרה של חנין זועבי צריך להבין שכל זה מתרחש ויתרחש שוב ושוב רק מכיוון שהיא בכנסת. מי שיחפש היטב ימצא שתמיכה הצהרתית בדאע"ש ואפילו שמחה על מות חיילי צה"ל קיימות גם בקצה המוטרף של השמאל היהודי. הללו לא יוצרים סערה גדולה מדי מסיבה פשוטה: מעמדם הציבורי אינו כמעמדה של חברת כנסת מן המניין.

מי שרוצה להותיר אמירות כאלו בשוליים הרחוקים של השיח הציבורי לא צריך להרחיק לכת עד לשלילת אזרחות. הוא יכול להפעיל את הכלים המקובלים של דמוקרטיה מתגוננת. בראש ובראשונה, למנוע את זכות החברות בכנסת ממי שאינם נאמנים למדינת ישראל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אשר כהן

צילום:

פרופ' אשר כהן, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן ומחבר הספר 'הטלית והדגל'

לכל הטורים של אשר כהן

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק