ראשי » חדשות » בארץ

מחאת המפוטרים: "אם ערד תיפול, כל הנגב יפול"

מאות תושבי ערד יפגינו מחר בכניסה לעיר, כמחאה על התדרדרות המצב התעסוקתי. "הגיע הזמן שהמדינה תבין שאנחנו חלק ממנה"

על רקע התדרדרות המצב התעסוקתי בעיר ערד, ובשל הדיווחים על סגירת מפעל המגבות הוותיק ופיטורי 160 מעובדיו, תתקיים מחר בבוקר (ו') הפגנת תושבים בכניסה לעיר, והלימודים בבית הספר התיכון יושבתו. "לפי ההיענות אנחנו מצפים שיגיעו המון אנשים", אמרה בת-אל כץ, ממפוטרות מפעל "פלקסטרוניקס" וממארגנות המחאה: "אנחנו בעצם מתכננים לסגור  את ערד, ואת כל המעברים כולל כביש 31  לים המלח אולי זה יזעזע קצת את המדינה שתבין שגם אנחנו חלק ממנה".

עוד כותרות ב-nrg:
המלחמה של שקד: חוק עוקף בג"ץ יגיע לממשלה
חברת "כאמל" תאסור על העישון במקום העבודה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מחאת תושבי ערד החלה לפני כשלושה ימים, כשהנהלת מפעל "ערד תעשיות טקסטיל" הודיעה על כוונתה לסגור אותו. התחושות בעיר הדרומית קשות, גם משום שהמפעל, הפועל בעיר משנת 1976 הוא אחד מסמליה של ערד. הצעד שננקט, נעשה לאחר שההנהלה החליטה להעביר באופן סופי את קווי הייצור אל מעבר לירדן, כך שבמרכז הלוגיסטי בערד יישארו 20 עובדים בלבד. יתר 160 העובדים, צפויים לעבור הליכי שימוע ויפוטרו עד סוף החודש.
 
"המחאה שלנו היא על כך שאין פרנסה בערד", אמרה בת-אל, "אם זה לא יעזור נאלץ לסגור  את העיר טוטאלית ולהשבית את כל  השירותים.  הסתובבתי אתמול במרכז המסחרי, אנשים מודעים להפגנה ומתכוונים להגיע. אנשים כבר ממש באמוק והבינו שאיבדנו את ערד ושהממשלה קברה אותה ממש".

גם ראש העיר ערד טלי פולסקוב הצטרפה למחאה ומסרה ש"אנו נלחמים על הבית שלנו ועל עתיד הציונות. אם ערד תיפול, כל הנגב ייפול. אנו מצפים ודורשים מהממשלה פתרונות ולא סיסמאות".

"במסגרת צעדי התייעלות הוחלט כבר לפני שנתיים בחברת האם להעתיק חלק מקווי היצור לירדן בניסיון להמשיך להתחרות בשוק", מסביר ישי נחמני מנהל המפעל. "אך התוצאה לא הייתה מספקת וזה הגיע למצב שלא היה ניתן להמשיך בעלויות כאלה ונאלצנו להמשיך בצמצום קווי היצור בערד. אנחנו כנראה השריד האחרון למפעל שמייצר חומר גלם לתוצר סופי בישראל, ובסגירת המפעל אנחנו בעצם סוגרים את השושלת המפוארת של יצור הטקסטיל בדרום".
  

לדבריו תחושות העובדים לא פשוטות "בסופו של יום יש כאן עובדים שנמצאים מיום ההקמה של המפעל, עשרים ושלושים שנה. זה לא פשוט בכלל בטח בעיר כמו ערד שאין לה מה להציע מבחינת מפעלי תעשייה מסורתית לאנשים בגילאים האלו. לאן הם ילכו? בערד בשנים האחרונות נסגרו מפעלים יותר משנפתחו ובעצם נותרו פה רק שניים".

בתוך כך גם ל- 26 עובדי ייצור של פלקסטרוניקס העובדים במפעל אלביט בעיר, נערך היום שימוע לפני פיטורים, והם צפויים להצטרף למעגל מחפשי העבודה בעיר הקטנה. אחת מהם היא בת אל כץ, אם לשלושה שכבר פוטרה בעבר משלושה מפעלים שהועתקו מהעיר. 

"התחושות מאד עצובות, קמתי בבוקר ואין לי אפילו לאן ללכת לחפש עבודה", היא מלינה. "הייתי מוכנה לקבל שכר מינימום העיקר שתהיה לי פרנסה לשלושה ילדים, אבל כנראה שערד היא לא חלק ממדינת ישראל, היא  כנראה גוף נפרד אחרת אין דרך להסביר שמפעלים עוזבים אחד אחרי השני את העיר שכבר עוד רגע קורסת. מגיעים לכאן מפעלים שמקבלים מענקים מהמדינה וחוזה להרבה שנים, אך אחרי שנתיים לאחר שקיבלו את שלל ההטבות הם סוגרים את הפעילות. הגיע הזמן שהמדינה תתערב".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...