כסף שחור: המדינה מפסידה עד 50 מיליארד ש"ח
מבקר המדינה מצביע על שורה של ליקויים במאבקה של המדינה בשוק השחור: חוסר אפקטיביות של ה'מלשינון', חוסר טיפול במשפחות פשע ואחוזים גבוהים של תיקים שלא מבשילים לידי אישום
דוחות המבקר:
-הרכבת הקלה: מיליונים בוזבזו, הנסיעה התארכה
-המבקר: לא גובשה תוכנית לחיסכון בחשמל
-המבקר: הטיפול בניצולי השואה מסורבל וארוך
-המבקר: חצרות מקובלים משמשות להלבנת הון
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
את הפרק הראשון בדוח מבקר המדינה, הקדיש שפירא לבחינת המאבק בשוק השחור. "מלבד העובדה שסכומי הכסף הגדולים של ההון השחור יכולים להיות מקור לגידול של ממש בהכנסות המדינה, למאבק לצמצום ההון השחור ישנן גם השפעות חברתיות, בהן הבטחת נשיאה שוויונית בנטל המסים על ידי אזרחי המדינה, צמצום הפערים, הבטחת צדק חברתי ושמירה על שלטון החוק" מנמק שפירא את בחירתו לפתוח את הדוח השנתי בנושא השוק השחור.
על פי הדוח, הכנסות רשות המסים בשנת 2012 הסתכמו ב-218.6 מיליארד ש"ח. הבנק העולמי מעריך כי הפעילות הכלכלית האמיתית בישראל גדולה בכ-23 אחוזים מהפעילות הכלכלית המדווחת. על סמך נתונים אלה העריכה רשות המסים בינואר 2013 כי בפעילות הכלכלית שאינה מדווחת קיים פוטנציאל מס של בין 10 ועד
כ-50 מיליארד ש"ח בשנה.
בשנת 2013 השיק שר האוצר יובל שטייניץ את 'קו הצדק' המאפשר לאזרחים לדווח על מעלימי מס, שזכה לכינוי 'מלשינון'. המהלך ספג ביקורת ציבורית, בעיקר על כך שהוא נועד לצרכים תקשורתיים והוא מעודד אזרחים להלשין זה על זה. ואכן, על פי בדיקת המבקר הקמת הקו נעשתה בחיפזון, וחלק מפקידי השומה והמנהלים שמעו על הקמתו זמן קצר לפני ההשקה ודרך התקשורת.
כמו כן, גיוס העובדים היה בעייתי. "כדי לקלוט את המידע שהצטבר, גייסה הרשות סטודנטים אך לא הכשירה אותם לתפקידם, ובשל כך הטיפול במידע שנמסר היה לקוי.
בהמשכו של הדוח, מביא המבקר נתונים המצביעים על כך שבחודשים פברואר-ספטמבר 2013 התקבלו במוקד "קו הצדק" כ-20 אלף ידיעות מודיעיניות, אולם בשל מחסור במשאבים נקלטו ביחידות המודיעין האזוריות רק 8,700 ידיעות, ומהן העשירו רכזי המודיעין את בסיס המידע במידע הנוגע לכ-250 מקרים בלבד. המידע שהגיע פוצל בין משרדי שומה אזרחיים וחוליות השומה, ולכן אין ברשות מידע על תוצאות הטיפול.
שפירא מצא ליקויים גם בתגמול מוסרי המידע (המלשינים), שכן התנאי לקבלת התגמול הכספי הוא סיום הליך הפלילי, שאורך זמן רב, דבר הפוגע בתמריץ למודיעים. מספר תיקי המודיעים הממתינים לגמול במודיעין מס הכנסה הוא כ-50 בלבד, ורק שניים מהם נפתחו בשנת 2013. יש לציין ששפירא לא מצא את קו הצדק מיותר, אלא כלא אפקטיבי.
כחלק מהמאבק בפשיעה המאורגנת, פתחו רשות המסים והמשטרה במבצע משותף בשנת 2010, שמטרתו להוציא לכ-400 עבריינים דרישות להגשת דוחות שנתיים והצהרות הון לשנים 2009-2007.
המבצע נועד לחייב גורמי פשיעה חמורה ומאורגנת להצהיר על רכושם ועל יכולותיהם הכלכליות. המחדלים במבצע מתסכלים: המשטרה לא העבירה לרשות המסים מידע חסוי על עבריינים, ורשות המסים לא ניצלה את האפשרות לדרוש מכל 250 העבריינים הרשומים במס הכנסה את הגשת הדוחות באמצעות מערכת המחשב שלה, ולא הגישה במסירה אישית דרישות לקבלת דוחות לכל 150 העבריינים הלא רשומים.
המבקר ציין כי עד לסיום מועד הביקורת, סוף שנת 2013, לא פעלו הרשות והמשטרה להשלמת המבצע. גם כאן זכתה יחידת יהלום לביקורת על טיפול קצר בתיקי עבריינים. "מרבית התיקים נסגרו לאחר חקירה אחת של העבריינים, והוטלו על כ-15 עבריינים, קנסות על סך 980 ש"ח לדוח בלבד. במקרים אחרים סגרה יחידת יהלום את התיקים ללא הטלת סנקציות" נמצא בבדיקת משרד המבקר.
המבקר בחן את פעילות היחידות החוקרות של רשות המיסים, ומצא כשלים לאורך התהליך, מאי שיתוף מידע בין יחידות המשרד ועד
המבקר מעיר כי רשות המסים היתה צריכה להיות שותפה טבעית במאבק הממשלה בפשע המאורגן, אך הוא מצא כי רק תיקים בודדים נוגעים לארגוני פשיעה. המחדל בולט בתיקים של יחידת יהלום, שהוקמה על מנת לטפל בארגוני הפשיעה.
בדיקת המבקר העלתה כי "משרדי השומה האזוריים אינם מטפלים בתיקים שמגיעים מיחידת יהלום, מאחר שקיימת הנחיה של הוועד הארצי של מס הכנסה לעובדי המשרדים האזוריים, שלא לטפל בתיקים שהועברו אליהם מיחידת יהלום; זאת כיוון שלא הוסדר התגמול בגין פעילות זו במשרדים האזוריים. עוד התברר בשיחות של צוות הביקורת עם עובדים במשרדי השומה האזוריים כי הם חוששים לפעול לגביית חובות המס מעבריינים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם