ראשי » חדשות » בעולם » אירופה

רוסיה: הסנקציות מובילות לבריחת מוחות אדירה

חברות זרות משעות את פעילותן במוסקבה, יזמי הון עשירים מסתכלים לכיוון עמק הסיליקון וממציאים צעירים מעדיפים לעקור למדינות אחרות. ארבעת הקילומטרים הרבועים של המיזם הממשלתי הלא בנוי והמוזנח שהיה אמור לתת מענה לסוגיה משקפים את המצב העגום בשטח

ארטם קולז'ניקוב, מייסד חברת הזנק שנועדה לסייע למוזיקאים להוסיף הערות לקובצי מוזיקה, אורז את תיקיו לקראת עזיבתו את מוסקבה בדצמבר. היעד שלו הוא דובאי או סינגפור, שבהן הוא רואה סיכוי טוב יותר להבטיח לעצמו מימון בשביל החברה שלו.

• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"יזמי הון רוסים רוצים להשקיע את כספם רק ברוסיה, אבל אנו רוצים לבנות עסק בינלאומי והם לא תומכים בנו", אמר קולז'ניקוב, מומחה לשעבר מחברת ההשקעות 'אלור אס-פי-בי', בדיון שנערך במרכז 'אוקטובר הדיגיטלי' במוסקבה ב-10 באוקטובר. "אנו לא צריכים הרבה – אולי 5 או 10 מיליון דולר, בשביל לשכור מהנדסים, מומחים ועוד".
 
קולז'ניקוב בן ה-22 הוא חלק מתופעת בריחת מוחות הולכת וגדלה, בזמן שהעימות הגרוע ביותר של רוסיה עם ארה"ב ואירופה מאז המלחמה הקרה מאיץ יציאת הון והמוחות המבריקים ביותר של המדינה בתחומי הכלכלה והטכנולוגיה.
יותר אנשים היגרו מרוסיה בשמונה החודשים הראשונים של 2014 – 203,659 – מאשר בכל שנה מלאה אחרת תחת שלטונו של ולדימיר פוטין, כך לפי שירותי הסטטיסטיקה הפדרליים. עם הסטיגמה שלפיה הסנקציות מגבילות את הגישה להון ולשווקים מחוץ למדינה, לצד הידוק השליטה הממשלתית בבית, יזמים ומשקיעים רבים יותר ויותר מסתכלים למקומות אחרים.

מאחר שרוסיה סיפחה את קרים במרץ, פבל דורוב, מייסד 'וי-קונטקטה' – הגרסה הרוסית לפייסבוק – עזב את המדינה בשביל לפתח רשת חברתית ניידת, באומרו כי הוא לא מוכן לציית לדרישות הממשלה למסור מידע אישי של משתמשים אוקראינים. 'גיים אינסייט', המדורגת על ידי מגזין 'פורבס' כחברת האינטרנט השביעית בגודלה במדינה, הזיזה את מטה הפעולה שלה ממוסקבה לליטא.

פבל מונטיין, המייסד הרוסי של אולפן האנימציה 'טונבוקס', העביר את 15 אנשי צוותו ממוסקבה לקפריסין. "רוסיה היא אחד השווקים המרכזיים שלנו, אבל אנו רואים אותה נסגרת מבחינתנו בתוך שנה-שנתיים", אומר מונטיין בן ה-36 בשיחת טלפון, "הרוסים מוצאים את ציורי הקומיקס שלנו לא רוסיים מספיק. אנו לא מעוניינים להיות רוסים – אנו רוצים להיות בינלאומיים. מדוע עלינו להגביל את עצמנו?"

הרמן גרף, מנכ"ל 'או-אי-או סברבנק', מציין כי הגוף שהוא מנהל, חברת ההלוואות הגדולה ברוסיה, שם לב לעלייה בבקשות מצד חברות שמעוניינות באישורי מגורים בחו"ל לעובדיהן. גרף, אשר הבנק שבראשו הוא עומד שולט על 46 אחוזים מפיקדונות המדינה ועל שליש מהלוואותיה, אמר לבאי פורום ההון 'וי-טי-בי' ב-1 באוקטובר כי "הבקשה הפופולרית ביותר כיום בעסקים אינה להקים חברה אלא להסתלק מכאן". לדבריו, "עד שלא נתקן את הסביבה (הכלכלית), דבר לא ישתנה".

כמות גדולה של מדענים ומהנדסים עזבו את רוסיה לאחר קריסת ברית המועצות, ופוטין הצביע על הפיכת התוצאות השליליות של תופעת בריחת המוחות מן הדור ההוא כאחת מעדיפויות הממשל שלו, באמצעות מיזמים כגון 'סקולקובו' – מרכז טכנולוגיה שנועד לשכפל את מערכת הפעולה שבעמק הסיליקון.
 

בעוד שבניית הקמפוס בן ארבעת הקילומטרים הרבועים, הממוקם בפרבר של מוסקבה הנושא אותו שם, הייתה מיועדת להיגמר בשנה שעברה, 'סקולקובו' נותר אתר בנייה עצום ומזוהם עם מנופים המתנשאים לשמיים, ורובו לא קרוב להיות גמור. אירוע הגישה לרשת ליזמי הון ומקימי חברות הזנק של 'סקולקובו' שנערך ב-8 באוקטובר משך רק מציג אחד – קיריל אקסנוב, אשר השוויץ ב'נאו', רובוט מייצור צרפתי המופעל באמצעות קול, הנמכר בחנות הרשת שלו, 'טלה-דרואידס'.

"'סקולקובו' ממומנת היטב והיא רעיון טוב, אבל איפה התוצרת שלה?" שואל פבל צ'רקשין, אשר עומד בראש שותפות 'וסטור.אין' – קרן של 10 מיליון דולר לחברות הזנק. "הייתה ירידה ברורה בהשקעות ממשלתיות, וקרנות בינלאומיות בורחות לכיוון היציאה".

אלכסנדר צ'רנוב, סגן נשיא קרן 'סקולקובו', אומר שהבנייה נמשכת וכי יותר ממאה חברות פועלות במקום. עד סוף השנה הבאה כמעט 15 אלף בני אדם יעבדו ב'סקולקובו', הוא מוסיף. "מיזמי החדשנות שלנו לא מושפעים מהסנקציות", כתב צ'רנוב בדוא"ל. בריחת מוחות היא "בעיה מומצאת, וישנה תנועה בשני הכיוונים", מוסיף בטלפון אנדרי פורסנקו, יועצו של פוטין בתחומי החינוך והמדע, אשר מצוי ברשימת הסנקציות של ארה"ב ואירופה. "קרנות יזמות ההון לא הלכו לשום מקום, בייחוד בהתחשב בכך שהסנקציות לא חלות עליהן".

קבוצת 'וי-טי-בי', חברת הלוואות בשליטת המדינה אשר גם היא מצויה ברשימת הסנקציות, מנסה להאט את הנטישה באמצעות העברת השקעות בטכנולוגיה עלית בחזרה לרוסיה, והרחק מעמק הסיליקון. בנק זה, השני בגודלו במדינה, חבר ליזם ההון מקליפורניה, טים דרייפר, ומחזיק בארבע השקעות המוערכות ב-40 מיליון דולר. הוא משקיע את כל המיקוד שלו בחברות הזנק ברוסיה.

"יש יותר מדי כסף בקליפורניה", אמרה בריאיון שנערך במוסקבה אלכסנדרה ג'ונסון, אשר עומדת בראש קרן יזמות ההון של 'וי-טי-בי' בארה"ב, 'אורורה', "אנו רואים שיש יותר יזמים כעת ברוסיה, ויש יותר עסקות שעלינו להסתכל עליהן ברוסיה".

ההשקעות ביזמות הרוסית נפלו ב-9 אחוזים ל-127 מיליון דולר ברבע השני של השנה, כך לפי דו"ח של 'ריי, מן וגור עירבונות', חברת השקעות רוסית, ושל 'החדשות הדיגיטליות מזרח-מערב'. הקרן לפיתוח יוזמות אינטרנט, ישות הנשלטת בידי המדינה ואשר נוסדה ב-2013, הייתה אחראית ל-39 אחוז מההשקעות ברוסיה, בזמן שהמשקיעים הזרים נמנעו מהמדינה.

הבנק האירופי לשיקום ופיתוח, 'ניהול עולמי טייגר בע"מ' ושותפות 'יזמות בסמר' הם בין המשקיעים אשר השעו את פעילותם ברוסיה או הפחיתו אותה. 'בסמר', שמקום מושבה בניו-יורק ואשר רק לפני שנתיים הוזמנה להיות חלק מהוועד המנהל של 'סקולקובו', לא העבירה דבר מתוך 20 מיליון הדולרים שהקצתה למיזמים במדינה, כך אמר אחד השותפים, בריאן פיינשטיין. "הסביבה הגיאו-פוליטית בולמת את מה שהיה יכול להיות השקעה מעניינת ברוסיה", מסביר פיינשטיין, אשר חדל לנסוע לרוסיה לפני שנה בשל מחסור בהזדמנויות עסקיות.
 

לפי הדו"ח של 'ריי, מן וגור', עסקת יזמות ההון הגדולה ביותר ברבע השני של השנה הייתה מכירת 'דליברי קלאב', חברת קניות ברשת, על ידי חברת ההשקעות 'אדוונטור', תמורת סכום של כ-40 מיליון דולר.

'לייף.סרדה', קרן יזמות שבראשה עומד הרוסי ולדיסלב סולודקי, הודיעה החודש כי היא מבקשת לגייס 100 מיליון דולרים, כש-90 אחוז מהסכום יושקע בטכנולוגיה כלכלית ברשת ובסלולר בארה"ב – ורק 10 אחוזים ברוסיה. "התחרות אחר מיזמים רוסיים ירדה", אמר סולודקי בריאיון שנערך במוסקבה, "הרבה קרנות סוגרות את משרדיהן – ולא רק קרנות זרות אלא גם רוסיות, שתלויות בכסף זר".

שותפות 'מנגרוב קפיטל', קרן מלוקסמבורג שהרוויחה 200 מיליון דולר בהשקעה בת 2 מיליון דולר על 'סקייפ', השעתה את פעילותה ברוסיה, כך דיווח ה'קומרסנט' ב-17 באוקטובר. הקרן, אשר משקיעה את כספה באתרי הקנייה ברשת הרוסיים 'אוקיי-טו-גו.רו' ו'קופי-ויפ.רו', לא ענתה להודעות קוליות ולתכתובות דוא"ל שבהן התבקשה להגיב על מעשיה.'אחזקות לוקסופט', יחידת סחר של חברת האחזקות 'קבוצת איי-בי-אס' שמושבה במוסקבה, ספקית שירותי מידע טכנולוגי, העבירה השנה לשווייץ את הנהלתה הבכירה ובערך מאה ממהנדסיה מרוסיה ומאוקראינה.

בזמן שמחירי הנפט הצונחים מחריפים את השפעת הסנקציות ודוחפים את כלכלתה של רוסיה לכיוון

מיתון, פוטין מנסה לשכך את הביקורות באמצעות הידוק הפיקוח על האינטרנט והתקשורת. בספטמבר הודיעה רוסיה כי היא דנה בצעדים אפשריים לניתוק המדינה מרשת האינטרנט העולמית, במה שהקרמלין כינה "צעד הכרחי להגנה על האומה מהרשת העולמית בשליטת ארה"ב". בנוסף, אנשי עסקים המקורבים לפוטין מתכוננים לרכוש את 'ודומוסטי' – העיתון הרוסי הגדול ביותר שמחוץ לשליטת הקרמלין, כך אמרו ב-16 באוקטובר שלושה אנשים בעלי ידע על הנושא.

יזם ההון צ'רקשין עזב את רוסיה בשנה שעברה לטובת סן-פרנסיסקו, ואומר כי ברור שהסביבה בבית "מידרדרת". "תמיד ישנה ירידה ביזמות הון כאשר קיימים משבר או אי ודאות", הוא מסביר, "ברוסיה, באוקראינה ובבלרוס יש אנשים עם כישורים טכניים רבים ומחסור באפשריות. מובן שהם רוצים לצאת החוצה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...