דרושות: פונדקאיות לצורך שלילת אם מילד
סוגיות מוסריות חמורות פשוט נמחקו מהשיח בשם הרצון האופנתי לספק 'זכות להורות' לגברים. הכנסת קיבלה את חוק הפונדקאות בשקט מחריד
מדובר בשורה ארוכה של עניינים מוסריים, שנמחקו פתאום וקיבלו הכשר מתוך הרצון להעניק את הזכות להורות למי שאינם יכולים ליהנות ממנה בדרך הטבע. ראשית, מדובר על יתמות מאם, שנכפית על ילד לא באונס אלא בכוונה תחילה. הדבר הזה, שפעם נחשב לתופעה טראגית, נתפס משום מה כיום כדבר נורמטיבי ואפילו "מתקדם". שלילת זכותו של ילד לדעת מה זהות הוריו ואחיו – תופעה שבעבר היה ברור שעל ההורים להימנע ממנה - היום נחשבת לבעיה אישית של הילדים, שעליהם להתגבר עליה, למרות שרוב הילדים שנולדים מתרומות זרע וביצית אנונימיות כמהים לפגוש את הוריהם ואחיהם הביולוגיים.
על הדילמה המוסרית הזו נוסף גם שיעבוד של אשה למספר שנים, שהרי ההפונדקאית אינה בת חורין להפיל את העובר מרגע שהרתה ואין לה "זכות על גופה".אפילו התביעה שלא להפוך אדם לאמצעי לסיפוק צרכיו של אדם אחר (האם מישהו זוכר את קאנט, גדול האתיקאים של המודרנה?) הפכה למיושנת עבור נביאי הכאוס הפוסט מודרני כמו פוקו ודרידה. אין דבר העומד בפני שיח ה"שוויון", שאינו אלא השאיפה לרצות גברים המבקשים לשלול אמא מילדיהם. על הצורך הזה נדרשת החברה הישראלית לענות בחיוב ללא עוררין, ומי שמעלה שאלות ותהיות על כך מוצא עצמו מאוים.
כך ביחס לתשתיות האתיות של העולם הנאור, שנמחקו באחת. ועוד לא דיברנו על התשתיות האתיות של ההלכה. האם יש לתורה מה לומר לעם היהודי הנבוך בדורנו בנוגע לזכותו של אדם להכיר את אביו ואת אמו? בנוגע לחשיבות הברית בין איש ואשה גם בקרב אלו שאינם "אורתודוקסים"? לכאורה, לפי היהדות עניין זה נוגע לכולם, ובחלקו גם ללא יהודים.
קולם המוסרי של רבנים בודדים, אמיצים, בעיקר מן המחנה החרדי או החרד"לי אכן נשמע נגד החוק הזה, ויש לבקשם לשוב ולחזור על טענותיהם עוד ועוד, כי רק הם גילו את האומץ הנדרש נוכח העיוות המתגלגל והולך. ואולם רבנים אחרים, בעלי מעמד לאומי, התמקדו אך ורק בשאלות הממזרות ושושלות היוחסין שעלולות להיווצר כתוצאה משיבוש דפוסי הרבייה בארצנו, לא בבעיות אתיות חמורות של שיבוש דפוסי ההורות המשותפת לאב ולאם העומדות ביסוד היהדות.
גם חברי כנסת המחוייבים למוסד המשפחה היהודית הרימו את ידיהם כאוטומט. גם קולן של אירגוני הנשים נדם: לא שמענו את שדולת הנשים ואת "קולך", את ויצ"ו ונעמ"ת, לא ראינו הודעה אחת לעיתונות הגורסת שפונדקאות צריכה להיעשות, אם בכלל, באופן מצומצם ואך ורק על רקע רפואי (כפי שהמליצה וועדת מור-יוסף). ראוי, על כן, לשבח את חברות הכנסת של מר"צ שלמרות הלחצים הכלכליים המופעלים עליהן, לחצים המופעלים גם על מפלגות ליברליות אחרות ולמרות הצבעת הגברים במפלגתן בעד החוק הזה, העזו להראות ש"שוויון לציבור אחד" אינו יכול לבוא על חשבון פגיעה בציבור אחר.
רבים אומרים שיש "לתקן" את החוק הזה. אני תוהה: כיצד? איך זה יעבוד, התופעה של הקצאת רחם של פונדקאיות לכל המרבה במחיר? האם לשכות התעסוקה תתחלנה להפנות נשים לעיסוק במקצוע הפונדקאות עתה, משהפך למבוקש ביותר? בגן יתחילו לספר לילדים על האפשרויות המקצועיות והכלכליות הטמונות בפונדקאות, ויביאו אשה המתפרנסת מפונדקאות לספר על מקצועה? אולי בתיכון יסבירו לבנות שאין צורך ללמוד מתמטיקה (או תלמוד) משום שניתן להקים בית בישראל על ידי הקצאת הרחם לכל המרבה במחיר? מי תהיינה הנשים שתוסללנה למקצוע שעתה גובר בו הצורך -
על בעלי המצפון המעטים בכנסת ישראל להפנות את השאלות הללו לשרה גרמן ולמפלגתה המדרדרת את מדינת ישראל אל פי התהום המוסרית בשם ה"אבולוציה" (רק למשמע הטיעון הזה ראוי להזדעזע: אבולוציה לפי הדקדוק הפנימי הליברלי היא הפנמת הנורמה שילד לא צריך אבא ואמא ושאבא ואמא אינם זקוקים זה לזה).
עוד לא מאוחר לשים גבול בסוגיה זו ולא לקדש את ה"שוויון" ב"זכות להורות" על חשבון קדושת חירותן של נשים עניות. על חשבון כבודן המקצועי והאנושי של נשים במדינת ישראל. רוב העם מתנגד לחקיקה זו, הגיעה העת שגם נציגינו בכנסת יפנימו את הדבר ולא ימכרו את ערכינו בנזיד עדשים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם