"המלחמה מתנהלת לאורך ולרוחב למעלה ולמטה"
תא?ל (מיל?) אלון פרידמן ראש, מינהלת החי?ר של תעש, בראיון בלעדי על אמצעי הלחימה שפותחו עבור הדרג הטקטי לפני ?צוק איתן?, על הקאמבק של המרגמות, ועל האמצעים שנדרשים אחרי הלחימה בעזה
מערכת IsraelDefense
פרידמן מונה באחרונה לעמוד בראש מינהלת לוחמת חי?ר בתעשייה הצבאית (תעש), לאחר שסיים קריירה צבאית ארוכה. והוא כנראה יודע על מה הוא מדבר, כחי?רניק בנשמה: פרידמן צמח בחטיבת גולני, ופיקד על גדוד 51 של החטיבה בתקופת הלחימה של צה?ל ברצועת הביטחון בלבנון. בהמשך דרכו הצבאית היה מפקד בית הספר לחי?ר (ביסל?ח) של זרוע יבשה, ויועץ בכיר לצבא זר. בתפקידו החדש בתעש הוא פועל להתאים את מוצרי החברה לצורכי שדה הקרב, שממשיכים להשתנות במהירות.
לדברי פרדימן, ?הלחימה ב-360 מעלות יוצרת אתגר מאוד מורכב בתחום הפעלת האש. האתגר הוא לפגוע במטרה שאתה רוצה, ובמטרה הזאת בלבד. כל סטייה מן המטרה עלולה לפגוע במישהו בלתי מעורב או אפילו בכוחותינו?.
איך עושים את זה?
?אנחנו פועלים להגביר את רמת הדיוק של הגוף הטקטי הלוחם?מרמת החיל ועד לרמת הגדוד. כמובן, שיש גם את הרמות של החטיבה והאוגדה, אבל אני רוצה להסתכל על הרמת הגדודית והצוותית. חלק מהפתרונות הנדרשים כבר קיימים, גם אם לא על המדף ממש, ועל רעיונות חדשים אנחנו כל הזמן חושבים?.
לדברי פרידמן, ?הרציונל המרכזי מאחורי השינוי המבני בתעש היה להוביל תהליך של שינוי שיהיה מותאם יותר לאתגרים המבצעיים והעסקיים של המאה ה-21, ובתוך הדבר הזה להיות מסוגלים לתת מענה שלם לצרכי הלקוח. בקצה של הלקוחות שלנו בארץ ובעולם נמצאים תמיד צבאות שונים, אז אנו צריכים להיות מוכוונים ללקוח שהוא צבא, מתוך ראייה מבצעית ומתוך הסתכלות על האתגרים המבצעיים ועל היכולת לתת מענה שלם, כולל ורציונלי לאתגרים המבצעיים.
?סוגיית התמרון והלחימה במרחב האורבני, שעולה שוב על הפרק, מתאימה בדיוק למינהלת החי?ר. אין ספק שאם בעבר התמרון היה עמוק ורחב עם עוצמות אש וניידות מאוד מסיביים, הרי שצה?ל וגם יתר הצבאות בעולם מתמודדים כיום מול אתגר שבקצה שלו תמיד יהיה מרחב לח?מה אורבני, גם אם קודם ללחימה במרחב האורבאני מתנהל איזשהו תמרון רחב.
?הלחימה בשטח אורבני היא במהותה של חיל רגלים ? עושים אותה עם טנקים, עם דחפורי D-9 ועם נגמ?שי מרכבה (נמ?רים) או עם כל כלי רק?מ אחר, אבל בסוף יש לוחם על הקרקע.
?בשטח האורבני צה?ל נתקל לראשונה אחרי הרבה מאוד שנים ב-2003, במצבע ?חומת מגן? ביהודה ושומרון, ואז ב-2006 במלחמת לבנון השנייה וב-2009 במבצע ?עופרת יצוקה? ברצועת עזה. גם האמריקאים וצבאות מערביים נוספים נתקלו שוב ושוב בלחימה אורבנית בעיראק ובאפגניסטן. ?השטח האורבני מאז ומתמיד הציב אתגר, זה לא סוד. אני חושב שבשנים האחרונות ארגוני הטרור והגרילה הצליחו לקחת את השטח האורבני ולהעצים בו את המרכיבים הא-סימטריים ברמה כזאת שבעצם יוצרת לנו תחושה שהאתגר הוא יותר מורכב. המרכיב המרכזי של המרחב האורבאני הוא בכך שהלחימה הופכת משטוחה ומאוד ליניארית למאוד מורכבת ? לגובה ולעומק, קדימה ואחורה?.
גם בתווך התת קרקעי?
?בתווך התת-קרקעי נתקל צה?ל לראשונה בצורה מאוד משמעותית במלחמת לבנון השנייה. בעולם, האתגר הזה מוכר מאוד כבר מהעבר הרחוק. לא החיזבאללה ולא החמאס המציאו את הלחימה התת קרקעית. אנחנו מאמצים תפיסות לחימה על בסיס טכנולוגיות יותר מתקדמות וחדשות, כדי שבאמת נוכל לאתגר הזה בחיכוך יותר נמוך ממה שהאויבים שלנו היו רוצים.
?באופן כללי, אנחנו מנסים לנתח את המאפיינים של הלחימה האורבנית על האתגרים השונים שהיא מציבה, ובסופו של דבר לתת מענה. יש, כמובן, סוגיות עקרוניות שנמצאות בדיון, כמו למשל השאלה עד כמה ניתן לנצח מערכה באמצעים טכנולוגיים של מודיעין ואש ארוכת טווח ועד כמה חייבים לעשות תמרון? דעתי האישית הייתה ונשארה שניצחונות, בעיקר במזרח התיכון, משיגים על ידי תמרון קרקעי, וגם בתוך תעש אני מביא את ההיבט של התמרון הקרקעי.
?העניין, בבסיס, פשוט להבנה: אנחנו רוצים להילחם עם טכנולוגיה מתקדמת, ואילו האויב רוצה לברוח ולעשות הכול כדי לבטל את הטכנולוגיה שלנו. אנחנו רוצים לפעול במרחב בחופשיות כדי לאתר את האויב בכל המימדים, לפגוע בו בדיוק רב (רצוי בטווחים רחוקים ככל שאפשר), אבל - וזה חשוב לדעת - לעשות את זה גם במימדים הקרובים?.
הקאמבק של המרגמה
אז עובדים על דיוק גם כלי נשק שמיועדים לטווחים הקצרים ביותר?
?ברמת החטיבה והאוגדה, כבר יש לנו ארטילריה מדויקת ורקטות מדויקות וכלי טיס של חיל האוויר וכדומה. אני שואל כיצד ניקח את הגוף המתמרן הקטן - של חיל בודד, של חולייה, של כיתה, של מחלקה - ונאפשר לו דיוק יותר טוב? הרי הוא זה בסופו של דבר זה נכנס למגע בטווחים יחסית קצרים, בין בתים, ברחוב, במנהרות ועוד.
?לשם אנו מכוונים, להביא אש מדויקת ? מהנשק האישי של החייל, דרך אמצעי סיוע קלים שיש לו ? עד לטיל המשוגר מהכתף. שם אנחנו כבר נמצאים עם רגל אחת בפנים.
?צה?ל כבר השקיע ומשקיע המון בכוונות אישיות כי הוא מבין שהוא רוצה להביא דיוק. אנחנו בתעש נמצאים כעת ממש בשלבים אחרונים של הכנסת כוונת ?רפאים? שתאפשר ירי מדויק של רימונים ל-40 מטר, ואם רוצים אז ניתן לדייק באמצעות ?רפאים? גם חימושים נוספים.
?המטרה היא למצוא פתרון של ירי מדויק בין טווחי הררנ?ט, המשוגר למאה מטר, ובין טווחי רימון היד, שהם פחות או יותר עשרה מטרים. מה קורה בטווחים של 25 מטר? מה עושים כאשר צריך לירות רימונים מעל פתח של פיר, או לירות רימון לתוך חלון של בית כך שיתפוצץ בדיוק בתוך חדר? אנחנו חושבים שניתן בהחלט להביא רמת דיוק וקטלניות גם ברמה הטקטית. לחי?רניקים חסר היום את זה. תסתכל רגע על הלחימה בעזה, היא הייתה בטווחים נורא קצרים מול אויב שבא ועוקץ אותך. יש לזה מענה?.
מה קורה בעולם הפצמ?רים?
?בתחום הזה, אנחנו מסתכלים כבר על הדור הבא. מדברים על פגז מרגמה מונחה GPS (פגז מונחה המכונה ?פצ-מי? של תעש נמצא בניסויים בצה?ל) , אבל ייתכן שחוץ מהנחיית GPS יהיו לפצמ?ר יכולות הכוונה נוספות. ?ככלל, אחרי עזה, אנחנו מנסים להסתכל על פלטפורמות אחרות וגם מסתכלים על מה שקורה ביתר העולם. דיוק, גמישות הפעלה, קטלניות, ניידות ומהירות תגובה ? אלו המאפיינים שאנו מחפשים. אנחנו צריכים ליצור תגובה הרבה יותר מהירה, השו?ב נותן לנו את התגובה ? אבל זה לא מספיק, בסוף מאתרים אותך, צריך לדלג למקום אחר, אתה צריך לשנות מיקום בהתאמה, וצריך להיות מסוגל לכך?.
איך משפרים גם את מהירות הירי?
?אתה יכול להעביר כלי לרכב גלגלי במקום זחלי. אתה יכול שהשלב של הפריסה יהיה יותר קצר, כלומר שזמן שהייה שלך בעמדה מהרגע שאתה נעמד בה ועד הדילוג החוצה יהיה קצר יותר. באמצעות פצמ?ר מדויק אני יודע להעסיק בו זמנית מספר מטרות מבלי להזיז את מיקומי. השילוב עם ניידות גבוהה יותר יכול לתת מענה שלם. זה נכון לטובת הגדוד המתמרן, זה נכון גם לגדודי הטנקים, לא רק לחי?ר, גם לגדוד השריון. ככלל, צריך לזכור שבלחימה אנחנו לא מדברים על גדוד שריון או על גדוד חי?ר אלא על צוותים גדודיים משוריינים (צג?מים ? הכינוי המקובל למבנה הכוח בצה?ל, המשלב בדג הטקטי כוחות חי?ר, שריון והנדסה).
השינויים מיועדים רק למרגמות בקוטר 120 מ?מ?
?הפצמ?ר המדויק הוא 120 מ?מ, אבל המערכות האחרות שאנחנו נכנסים אליהן, ואני מקווה שנוכל להציע בקרוב, מתאימות לכל סוג של קנה בהתאם למה שיש ללקוח, 81 מ?מ או 120 מ?מ. גם בתחום הפצמ?רים אנחנו מחפשים לא רק דיוק אלא גם להגביר לו את הקטלניות ואת הטווחים. גם זה יאפשר חופש פעולה גדול?.
אפשר בכלל להגדיל טווח של פצמ?ר?
?כן. באמצעות שילוב של חומר נפץ, אווירודינמיקה מתקדמת וכל מיני שיפורים אחרים. לכאורה, נראה שמדובר רק בברזל ובחומר נפץ, אבל יש המון ידע שנצבר בתעש בתחומים אלה, במשך המון שנים.
?להגדיל את הטווח לפצמ?ר זה מאוד מעניין, כי בזמן שהצבאות עברו לרקטות מדויקות בטווחים של עשרות קילומטרים, הרי שאנחנו יודעים לתת את הנשק היותר מדויק גם בטווחים מאוד קצרים. בכך, אתה בעצם מאפשר כיסוי של אש מדויקת לכל עומק הגזרה עם גמישות הפעלה מאוד גדולה.
?עם אש מדויקת לטווח קצר, המג?ד לא תלוי בחטיבה או באוגדה. יש לו את הארטילריה שלו. מצד שני, זה משחרר את החטיבה ואת האוגדה לעסוק בטווחים הרלוונטיים להן. ?בנוסף, למרגמות המדויקות יש יתרונות על פני נשק ארטילרי אחר מבחינת המסלול הבליסטי התלול, שמאפשר להגיע גם למטרות שנמצאות אחרי מחסה גבוה.
?הפצמ?ר המדויק מאפשר לנו לעשות עוד דבר לא מובן מאליו - לקצר טווח ולא רק להאריך טווח. כיום, האויב מתקיל אותך גם מהצדדים ומאחור, בטווחים מאוד קצרים. פעם, היה צריך לקחת את המרגמה לאחור כדי להגיע לטווח מינימלי, כיום אני יכול להגיע גם לטווחים הקצרים מבלי להז?ז את המרגמה?.
אז המרגמה עושה קאמבק גם מבחינת צה?ל ולא רק בגלל השימוש המסיבי שעשה בה החמאס?
?כן. זה משהו שאנחנו ערים לו כמה שנים, ובאמת ב? צוק איתן? השימוש במרגמות גם על ידי צה?ל היה רחב באופן משמעותי מאשר בעבר?.
ניידות
אלון פרידמן מספר כי במהלך ?צוק איתן? עברו טבילת אש מוצלחת לא מעט מערכות מתוצרת תעש, שפותחו בעקבות לקחי מערכות קודמות. בין היתר, הכוחות לא זזו ללא ?מסגרות פריצה?, שהוצמדו לקירות בתים ואפשרו ליצור מעין חלון או דלת, כדי לא לעבור דרך הפתחים הקיימים שעלולים להיות ממולכדים, והטנקים ירו אינספור פגזי ?חצב? שהפעילו מלכודים לפני שהוכחות נכנסו לבית חשוד מסוים. לכוחות היו גם רימוני יד חדשים של תעש, בעלי נצרה מאובטחת. לגבי ניידות כוחות החי?ר, אומר פרידמן כי תעש מציעה לצה?ל את הרכבים הגלגליים המכונים ?שומר ראש? ו?חתול פרא?.
?אין ספק, נגמ?שי מרכבה הם המובילים אבל צבאות צריכים לייצר לעצמם גמישות פעולה?, טוען פרידמן. ?לכלים הכבדים יש המון יתרונות וגם חסרונות, כי הם מגבילים את חופש הפעולה. מעצם היותם כבדים ומסורבלים, היכולת שלך להפתיע במקום ובזמן מסוים, היא יותר קטנה. אנחנו נכנסנו לעולם שלם של חשיבה שהיא אולי קצת אחרת, של שילוב בין כלים כבדים וכלים גלגליים עם עבירות גבוהה ועם מערכות מיגון גם פסיביות וגם אקטיביות?.
זה נכון שצה?ל לא מאמין ברכבים גלגליים?
?לא. צה?ל מתלבט כל הזמן, ואחרי המערכה בעזה צריך לבחון ומה עשינו ומה הנוכל לעשות במערכה הבאה אם יהיה לנו כלים מסוגים נוספים. אני לא חושב שצה?ל צריך לוותר על הנמ?רים ועל כלים כבדים נוספים שיש לו (אכזריות?). אבל, צריכים ללכת על גמישות. בספקטרום שבין נמ?ר לנגמ?ש מיושן ולא ממוגן בכלל מסוג M-113 צריך משהו באמצע, כדי להכניס ולהוציא כוחות, וגם לפנות נפגעים ולהכניס אספקה לשדה הקרב?.
??שומר הראש? הוא רעיון שיכול להיות מוביל בעניין הזה ולידו ?חתולי הפרא?, לצדם כלים בלתי מאוישים שיכולים לשאת ציוד של לוגיסטיקה וקשר? .
יש לכם כוונה להיכנס גם לתחום הכלים הבלתי מאוישים?
?אנחנו מתסכלים קדימה ובסוף יהיו לנו גם כלים בלתי מאוישים?, אומר פרידמן.
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם