נעצרו לשווא בהתנתקות ויפוצו ע"י המשטרה
בית המשפט קבע שהמשטרה עצרה לחינם בני זוג במהלך המאבק על פינוי רצועת עזה ולכן עליה לפצותם ב-35 אלף שקלים ובהוצאות משפט
עוד כותרות ב-nrg:
• דור אחרי דור: מכבי ת"א מצמיחה עשבים שוטים
• בנט ב"ניו יורק טיימס": תכנית ארבעת השלבים לעתיד יהודה ושומרון
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
תחילת הפרשה כחצי שנה לפני גירוש יהודי גוש קטיף, כשהגיע יוסף כי טוב יחד עם ארבעה נערים נוספים אל בית המלון דן פנורמה בירושלים בזמן שהתקיים בו אירוע פרטי של שוטרים ממשטרת ישראל. חמשת הנערים נעמדו בפתח האולם בו נערך האירוע כשהם אוחזים בשלטים וקוראים קריאות מחאה.
בסמוך לתחילת ההפגנה נעצר בן הזוג למשך שלושה ימים והואשם בהתנהגות פרועה במקום ציבורי, על אף שלא ביצע כל עבירה פלילית.
בתשעה באב התשס"ז, ביקש הצעיר להיכנס לביקור בהר הבית. במסגרת הבדיקה השגרתית שנערכה הופתע כשנדרש לשלם 750 ₪ קנס כתנאי לאי מעצרו. הוא הועבר לקישלה שם עוכב ללא סיבה למשך כחמש שעות. כששאל כי טוב מדוע עליו לשלם קנס, לא ידעו השוטרים לתת לו מענה.
בסופו של דבר התברר כי הוצא נגדו צו מעצר על רקע אי תשלום קנס שנגזר עליו במשפט, שהתקיים חודשים ארוכים לפני כן, ללא נוכחותו ומבלי שקיבל כל הזמנה למשפט. רק במהלך המעצר למד הצעיר לראשונה שהיו קיימים הליכים נגדו. הוא שוחרר שעות מספר קודם הצום לאחר שלא אכל כל היום וכך הגיע לביתו דקות ספורות לפני הצום.
ביום חמישי, ז' תמוז תשס"ח, הוזמן כי טוב לתת עדות בתחנת המשטרה בקרית מלאכי בענין אחר. כשהגיע לתחנה, נדרש שוב לשלם קנס של 750 ₪, כאשר הותנה שחרורו בתשלום הקנס. לשאלתו אודות פשר הקנס, הוא נענה כי הוא חשוד בהתפרעות בשטח צבאי סגור. הבעיה הייתה שהוא מעולם לא היה בשטח צבאי סגור ולא השתתף בשום התפרעות.
מכיוון שלא היה לצעיר את הסכום הנדרש, הוא הועבר לתחנת מוריה בירושלים כשהוא אזוק ברגליו וידיו. למחרת, בשעה 05:00 לפנות בוקר הועבר כי טוב לבית המעצר במגרש הרוסים בירושלים שם שהה בחברת עבריינים מסוכנים ובתנאים קשים ביותר. כל אותה יממה לא קיבל בן אוכל ושתיה .
ביום שישי, ח' תמוז, הובא כי טוב בפני שופט בית המשפט השלום בירושלים, שמעון שטיין, שם שמע לראשונה את הטענה שהוא התעלם שוב ושוב מהזמנות לדיונים בבית משפט בגין כתב אישום כלשהוא. משלא הוצג בפני השופט הזימונים לדיון הנ"ל, שוחרר הצעיר בערבות עצמית.
לאחר דיון שהתקיים, לראשונה לגופו של ענין, עקב האירוע במלון, נמחק כתב האישום בנימוק שמדובר ב"אירוע מינורי חלוטין".
באותו היום שבו דרש יוסף כי טוב לתת עדות במשטרת קרית מלאכי, יצרה חוקרת משטרה קשר עם בת הזוג אמונה וביקשה ממנה להגיע למשטרה באופן מיידי לשם מתן עדות. כשהגיעה
לאחר 4 שעות, הועברה גב' כי טוב בניידת לתל אביב. בזמן הנסיעה היה התינוק לא חגור, כשהוא על ידיה. כשהגיע לבית המשפט בתל אביב, שוחררה בערבות עצמית וזומנה להתייצב שלושה ימים לאחר מכן בבית משפט לנוער בתל אביב. בסופו של יום מצאה עצמה אמונה בשעה 23:30 בלב תל אביב, עם תינוק על ידיה, ללא אפשרות לחזור הביתה, כשהיא ללא טיטולים וללא בגדים. לאחר שלושה ימים, התייצבה האשה בבית המשפט לנוער רק כדי לשמוע כי נפלה טעות וצא המעצר היה צריך להתבטל ממזמן ובשל טעות הוא לא בוטל.
בני הזוג הגישו תביעה נגד השוטרים באמצעות ארגון זכויות האדם ביש"ע, בראשות חברת הכנסת דהיום, אורית סטרוק ועל ידי עורכי הדין חנוך רובין ואנג'ל גולדנברג. יצויין כי סכום זה הינו סכום גבוה מאוד ביחס לפסקי דין אחרים העוסקים במעצרי שווא.
השופטת ציינה כי "למרות שהוצגו שורה ארוכה של פסקי דין שהראו כי הפיצוי בגין מעצרי שווא עומד על אלפי שקלים בודדים, משמעות הפגיעה בחירות אינה פחותה ממשמעות הפגיעה בגופו של אדם, ונזקיו לא בהכרח נופלים מנזקי אדם שנחבל.... הדרך להוביל לשינוי תודעתי ולהפנמת המסר בעניין החשיבות שבית המשפט מייחס לכבוד האדם וחירותו הינה באמצעות פסיקת פיצוי. תג מחיר של 3000 ₪ ליום של כליאת שווא אינו מספק והינו נמוך ואינו יוצר מוטיבציה אמיתית לשינוי מערכתי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם