המרוץ לרמטכ"לות מגיע ליישורת האחרונה
שר הביטחון צפוי להודיע על בחירת הרמטכ"ל הבא בכל יום (ספוילר - זה יהיה אייזנקוט), ובינתיים מקדם הצעת חוק לעגן את כהונת הרמטכ"ל לארבע שנים. בירושלים אווירת האינתיפאדה שולטת וגנץ כבר מסכם תקופה ומתנהל לקראת האזרחות. עמיר רפפורט בטור שבועי
מערכת IsraelDefense
התשובה במצגת הפאור פוינט הייתה: לא (היה גם נימוק מספרי, בהתייחס למספרי הפרות הסדר שלא גדלו כמותית באיו"ש, בשבועות האחרונים, בהשוואה לממוצע ב-2013-4). אבל, יש דברים שלא ניתן להציג בפאוור פוינט. למשל, אווירת האינתיפאדה שקיימת בירושלים מזה כמה חודשים, שהתחממה עוד יותר כעבור יממה בלבד, ביום רביעי, כאשר אירע (שוב) פיגוע דריסה בתחנה של הרכבת הקלה. פיגוע, שמצטרף גם לניסיון החיסול של יהודה גליק במרכז בגין בשבוע שעבר, ולאינספור פיגועים נוספים שרבים מהם מכוונים כנגד הרכבת הקלה בירושלים.
כל פיגוע בפני עצמו מעלה שאלות קשות. למשל, עד עכשיו אין הסבר מדוע באתר כנסים רגיש כמו המרכז למורשת בגין, שבו מופיעים מדי שבוע רבים ממנהיגי המדינה, הועסק המתנקש (שחוסל שבע שעות מאוחר יותר), למרות שהוא בעל עבר בכלא בגין פעילות חבלנית עוינת. השאלה החשובה ביותר היא מה הלאה: במשטרת ישראל ובשב"כ כבר מכירים בכך שגם אם לא קוראים לרצף הפיגועים בירושלים אינתיפאדה, הרי שמדובר במצב חדש.
הבעיה הגדולה היא הרקע למסכת הפיגועים ? שמועות על מזימה יהודית להשתלט על הר הבית, שמלובה על ידי גורמים רבים באופן שיטתי. שמועות דומות היו הגורם ללא מעט מקרים של שפיכות דמים בעבר. לדוגמא: פרוץ האינתיפאדה השנייה לאחר ביקור אריאל שרון בהר הבית בשנת 2000, אירועי "מנהרת הכותל" ב-1996, ואפילו מאורעות תרפ"ט. מי זוכר.
בהערכות המצב לקראת סוף השבוע הזה, התפיסה של מערכת הביטחון היא (עדיין) שהרשות הפלסטינית פועלת למנוע התפרצות אלימה ביהודה ושומרון ואינה מעוניינת בהסלמה גם בירושלים עצמה. אז מי מתדלק את הלהבות ואת הפיגועים? אולי עוד יתברר בהמשך מה החוט המקשר בין רצף הפיגועים בבירה, כמו שלקח לגופי המודיעין לא מעט זמן להבין את ה"ראש" של בכירי החמאס במהלך הלחימה בקיץ, ב"צוק איתן".
4 שנים, לא פחות
לקראת סוף השבוע נראה היה כי הפיגוע בתחנת הרכבת הקלה, שבו נספה הפעם קצין משמר הגבול פקד גדע'ן אסעאד, ונפצעו 11 נוספים, שוב הוכל עם חיסולו המהיר של המפגע. תשומת הלב בצמרת צה"ל חזרה, לפחות עד לפיגוע הבא, למרוץ לרמטכ"לות, שמגיע לנקודת שיא.
בהקשר זה, פרסום ראשון: במקביל להודעה הרשמית שתצא בימים הקרובים על בחירתו של הרמטכ"ל הבא, צפוי משרד הביטחון להניח על שולחן הכנסת הצעת חוק, שתקבע כי כהונת הרמטכ"לים תהיה מעתה והלאה ארבע שנים. לפחות. לכאורה, מדובר בעניין טכני, שכן מרבית הרמטכ"לים, כולל הנוכחי, רא"ל בני גנץ, ממילא סגרו ארבע שנים בתפקיד. ואולם, למעשה, סוגיית השנה הרביעית בכהונתו של כל רמטכ"ל, הייתה השוט שבו השתמש שרי ביטחון כלפי הרמטכ"לים "שלהם" והגפרור שהצית את אבק שריפה שמרחף ממילא בתווך שבין לא מעט שרי ביטחון לרמטכ"לים.
תזכורת: יעלון עצמו יצא מצה"ל מתוסכל לאחר שלא קיבל שנה רביעית כרמטכ"ל משר הביטחון שאול מופז, שלמעשה הדיח אותו מהתפקיד בשליחותו של ראש הממשלה, אריאל שרון, שרצה את דן חלוץ כרמטכ"ל יותר "נוח" לביצוע ההתנתקות. עכשיו, כשר ביטחון, הוא יוזם את החוק שיקצוב מראש את כהונת הרמטכ"ל, כמו שיש חוק לגבי הכהונה של ראשי השב"כ והמוסד (חמש שנות כהונה בתפקידים אלה).
בלי קשר לחוק החדש, יעלון מנהל את הליך בחירת הרמטכ"ל הבא בשקיפות שלא הייתה כמותה : כל התייעצות שהוא מקיים עם גנרלים בדימוס מדווחת כמעט במקביל לתקשורת, וכמובן גם ה"ראיונות" שנערכו למועמדים ביום שלישי השבוע. זה לא אומר שהמשחק לא סגור מראש - האלוף גדי אייזנקוט הוא המיועד לרמטכ"ל הבא. כל הגנרלים שעימם התייעץ יעלון, תמכו במינויו, אבל יעלון לא היה צריך ראיונות או התייעצויות בשביל ההחלטה הזאת. זה גם לא אומר שלא יהיו ניסיונות למנוע את המינוי בבג"צ. להיפך, כנראה שיהיו עתירות.
וכך זה יתנהל: ההכרזה על אייזנקוט כרמטכ"ל הבא של צה"ל יכולה להתבצע ממש בכל יום. בשבוע הבא, יובא המינוי, כנראה, לאישור ועדת טירקל למינויים בכירים במגזר הביטחוני (שאישרה לפני ארבע שנים את מינוי של יואב גלנט לרמטכ"ל, לפני שהוא בוטל מאוחר יותר). שבוע או שבועיים מאוחר יותר יובא המינוי גם לאישור הממשלה. אם יהיו עתירות לבג"צ,, הן יהיו סביב מעורבותו של גדי אייזנקוט ב"פרשת הרפז" או לגבי תאונה שהתרחשה בעת שאייזנקוט היה אלוף פיקוד הצפון (עתירה של משפחה שכולה).
לעומת זאת, שאלות לגבי מנהיגותו של אייזנקוט, האחריות שלו לכשל המנהרות ב"צוק איתן" (או חוסר האחריות) ואפילו החזון שלו לצה"ל, כלל לא יעלו לדיון בפני ועדת טירקל או שרי הממשלה. גם התקשורת תמעט לעסוק בשאלות אלה, בפסטיבל שילווה את המינוי.
מסמך הרפז 2?
בינתיים, הדמות המקופחת במרוץ לרמטכ"לות היא של האלוף יאיר נוה. הוא עשה קריירה ארוכה, חזר לשירות מהאזרחות אחרי מלחמת לבנון השנייה, והיה קבלן ביצוע מהמעלה הראשונה כסגן רמטכ"ל. נוה קיבל הבטחה מפורשת להיות מועמד ריאלי לרמטכ"לות (הבטחה שבגללה נשאר בצה"ל בשנתיים האחרונות) ללא תפקיד של ממש, ובכל זאת התקשורת אינה סופרת את מועמדותו. כנראה שגם שר הביטחון לא.
אבל הליך מינוי הרמטכ"ל היה יכול להיות הרבה יותר גרוע: במהלך השבועות האחרונים הגיעו לצמרת הגבוהה ביותר של הצבא שמועות על כך שיש גורמים שמפשפשים בעברם של המועמדים המובילים לתפקיד, ואוספים עליהם חומר. חלק מהשמועות ייחסו את איסוף החומר, ללא בסיס מוכח כלשהו, למקורביו של האלוף במילואים יואב גלנט, תחת הספקולציה שיואב גלנט ינסה לפסול את מועמדותם של אייזנקוט ונוה, כדי לקבל את הרמטכ"לות שניתנה לו, אך נלקחה ממנו, בסבב הקודם.
ייתכן כי השמועות והרוחות הרעות שכבר החלו לנשב במטה הכללי, היו הסיבה לכך שיעלון נקט בצעד יוצא דופן ערב ראש השנה, כאשר הרג את מועמדות גלנט לתפקיד עוד לפני שהתרוממה בפועל, בכך שהכריז כי המועמד לרמטכ"לות יגיע בהכרח מקרב האלופים המכהנים. יעלון גם דאג להכשיר את אייזנקוט ונוה אצל היועץ המשפטי לממשלה, לפני ה"ראיונות" שערך להם.
אך האם סילוק המוקשים השיטתי מבטיח לאייזנקוט דרך סלולה עד ללשכת הרמטכ"ל? התשובה תינתן כבר בקרוב.
גנץ, בינתיים
ומה לגבי הרמטכ"ל המכהן, רא"ל בני גנץ? חוץ מהביקור בבנימין ביום שלישי, הוא היה עסוק השבוע עד מעל לראש בתחקירי "צוק איתן" שמסוכמים יום אחרי יום, ויוצגו לסגל הפיקוד הבכיר כולו בעוד שבוע וחצי.
לאחר הצגת התחקירים צפויה סדנא מטכ"לית לגיבוש אסטרטגיה חדשה לצה"ל. וזהו, מבחינת גנץ. בפברואר הוא שוב יעלה על אזרחי (ב?עם הקודמת שבה יצא לאזרחות הוא נקרא לחזור לשירות, לאחר ביטול המינוי של יואב גלנט).
למעשה גנץ היה מועמד מספר שלוש לרמטכ"לות. גדי אייזנקוט קיבל מאהוד ברק הצעה לכהן כרמטכ"ל עוד לפניו, אך ענה שגנץ ראוי ובשל יותר ממנו.
עכשיו, עומד להגיע גם זמנו.
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם