חשיפה: התוכנית החרדית להקמת "ספרי יוחסין"
כבר בשנת 98', בעקבות תלונות על זיוף תעודות גיור, גובש מתווה לבחינת נושא הקמת ספרי יוחסין עצמאיים בהכוונת הרב אלישיב. הניסיון לא צלח וכרגע גם היוזמה הנוכחית היא רק על הנייר ולא מקודמת בפועל
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
המדובר ברישום נפרד מטעם החרדים של היהודים בארץ, שבו לא ייכללו שמות המתגיירים החדשים בבתי הדין שאינם מטעמם. על פי בדיקת 'nrg', מעבר לפרסום נייר העמדה לא מתקיימים מגעים עם מועצות הרבנים המקבילות המנהיגות את הקהילה הליטאית והחרדית-ספרדית, ולא נראה שקיימת תוכנית מעשית בעניין.
לא רצה שעם ישראל יתפלג. הרב יוסף שלום אלישיב
צילום: פלאש 90
הגישה החרדית הננקטת כרגע על ידי כלל הגורמים היא המתנה, ונכון לעכשיו יישום החלטת הממשלה יארך זמן. היעד הקרוב שאליו נושאים עיניים יגיע בעוד שישים יום, כשוועדת ההיגוי תסיים את גיבוש הכללים שינחו את הליכי הגיור. על פי ההחלטה, הוועדה שבה חברים הרבנים חיים דרוקמן, צפניה דרורי, יעקב מדן, נחום רבינוביץ' וראש מערך הגיור הרב יצחק פרץ עתידה תוך חודשיים לגבש את הכללים שינחו את הרכבי הרבנים שיוסמכו מעתה לגייר.
מכל חמשת החברים בה, רק הרב פרץ נחשב לאיש אמונם של החרדים ושל הרב הראשי יצחק יוסף, ועל כן הסיכויים שהכללים שיגובשו יתאימו למדיניות המחמירה נמוכים. אך למרות זאת, כל עוד הוועדה ממשיכה בעבודתה החרדים לא נוקטים צעדי תגובה חריפים. גם העובדה שהרפורמה התקבלה באמצעות החלטת ממשלה, שנוחה יותר לשינוי מאשר חוק בכנסת, גורמת לתגובה החרדית להיות מרוככת יותר.
גורמים חרדיים משמיעים את האיום בפתיחת ספרי יוחסין בכל פעם שנסדקת השליטה החרדית בשירותי הדת, אך הפעם הייתה זו מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל שהתכנסה בירושלים ביום רביעי שעברה ופרסמה את ההודעה הבאה: "אנו קוראים לגורמים האחראים לפעול בכל כוחם שלא לשנות את מערך הגיור בארץ הקודש, ולא להביא למצב שהיהדות החרדית בעולם כולו תיאלץ לנהל רישום ספרי יוחסין באופן עצמאי - דבר שיביא לקרע בעם ישראל". הקריאה, כאמור, לא זכתה להד מהמועצה הליטאית והספרדית, גם לאחר אישור הרפורמה בישיבת הממשלה בתחילת השבוע.
למרות חוסר הפעולה בעניין ספרי יוחסין, מתברר שדווקא קיים מתווה מעשי להקמתם. הוא גובש בשנת 1998, בעקבות תלונות על זיוף תעודות גיור ועל בעיה בבירור יהדותם של עולי רוסיה. בהכוונת הרב יוסף שלום אלישיב, ובגיבויו של הרב אליעזר מנחם שך, הוקמה ועדה שעסקה במשך שנתיים בהקמת המערך. בין היתר היו מעורבים בה הרב אברהם דב לוין, אב בית הדין בירושלים לבירורי יוחסין, הרב יצחק זילבר, הרב יהודה גורדון וכן בני רבינוביץ', כיום דוברו של הרב אהרן לייב שטיינמן.
לדברי גורמים שהיו מעורבים בעניין, כבר הודפסו טפסים שהיו עתידים לשמש את הבאים להירשם בספרי היוחסין. "העיקרון העליון שהנחה את הרב אלישיב היה לעשות מאמץ עליון לצרף למהלך כמה שיותר חוגים בעם ישראל", סיפר השבוע ל'nrg' גורם שהיה מעורב בזמנו בגיבוש המתווה. "הוא לא רצה שעם ישראל יתפלג, וחזר ואמר שחייבים לדבר עם כלל הרבנים. ואכן שוחחנו אז עם הרב עובדיה יוסף, עם אדמו"רים חסידיים, וכן עם רבנים בציבור הדתי-לאומי כמו הרב מרדכי אליהו".
הרב יהודה גורדון סיפר כי "הרב אלישיב אמר שצריכים לרתום את כל גדולי הדור למהלך, ורק אחרי שמיעת חוות דעתם ניתן יהיה לבצעו". גורדון הוסיף כי "דובר בפירוש על התארגנות רחבה ביותר שתכלול בסופו
בישראל בעייתי מבחינה חוקית להקים מאגרי מידע ועל כן דוּבר שבסיס הנתונים יהיה בחוץ לארץ. המתווה ההוא לא התקדם בסופו של דבר לתוכנית מעשית, ולדברי הגורמים כיום יהיה קשה יותר להחילו. "כיום רבנים רבים בציונות הדתית לא יביעו את הסכמתם למהלך, בגלל שכעת הוא בא בתגובה לרפורמה בחוק הגיור שנועדה לסייע דווקא להם. בזמנו הסיכויים להגיע לקונצנזוס היו גבוהים יותר".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם