ריבלין: "האלימות לא נעלמה, היא זוקפת קומה"

בעצרת השנתית לזכרו של ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין, נאם ריבלין מול אלפי צעירים ותלה בהם את תקוותיו לשינוי: "אתם הגשרים שמונחים מעל אותה תהום שהייתה מונחת בינינו"

nrg חדשות | 8/11/2014 20:43 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
במלאות 19 שנים להירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין, מתקיימת הערב העצרת השנתית לזכרו. הנשיא ריבלין נאם בכיכר מלכי ישראל מול אלפי צעירים ואמר "האלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, לבודד ולהוקיע אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל. מילים אלו נשמעו מפיו של יצחק רבין מעל במה זו. אלה היו דבריו האחרונים. 19 שנים חלפו מאז- כמעט שני עשורים- אבל האלימות לא נעלמה, היא נמצאת בתוכנו. מרימה ראש וזוקפת קומה. יותר משהיא בבתי ספר, ברשתות חברתיות וכ' היא נמצאת בתוכנו- במילים שאנחנו בוחרים, בחוסר היכולת שלנו להקשיב".

כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו

ריבלין פנה אל בני הנוער הרבים שגדשו את הכיכר ואמר "אתם הדור שלא ידע את יצחק, אתם פניה היפים של הארץ הזו. רבין נרצח בגלל עוינות שהייתה בנו אחד כלפי השני. כאשר נזכרים בימים ההם מבינים שתהום הייתה פעורה בתוכנו. לא הייתה לנו שפה משותפת, לא חזון משותף, לא יכולנו להצביע בבירור על ערכים שאנחנו חולקים. ודמוקרטיה עומדת על ערכים, על הקשבה, על שותפות ועל חזון.
 
צילום: אמיר מאירי
''האלימות לא נעלמה, היא נמצאת בתוכנו''. צילום: אמיר מאירי
צילום: אמיר מאירי
תנועת הצופים בעצרת. ''אתם תצליחו איפה שאנחנו נכשלנו''. צילום: אמיר מאירי
צילום: אמיר מאירי
''רבין נרצח בגלל עוינות שהייתה בנו אחד כלפי השני''. צילום: אמיר מאירי
צילום: אמיר מאירי
העצרת השנתית בכיכר רבין. צילום: אמיר מאירי
צילום: אמיר מאירי
''נלחמים למען השלום'' צילום: אמיר מאירי
צילום: אמיר מאירי
הנשיא ריבלין בכיכר. ''האלימות עדיין כאן, זוקפת את קומתה''. צילום: אמיר מאירי

"אני רוצה לדרוש מכם. זנחו את המילים בהם החתמנו את העבר. זנחו את המילים בהם אנחנו ממשיכים להחתים את ההווה. מצאו את המילים שאנחנו רוצים להכתיב בהן את העתיד שלנו, שלכם. תנו לכוחות הביטחון להבטיח את גבולנו. אתם תבטיחו את ביתנו. אתם הגשרים שמונחים מעל אותה תהום שהייתה מונחת בינינו. אתם תצליחו איפה שאנחנו נכשלנו. יש לנו ערכים משותפים, בואו נקשיב גם אם לא נשתכנע. זאת החברה שחלמנו לבנות- חברה שכולם לוקחים חלק שווה בעיצוב דמותה ועתידה".

רחלי פרנקל אימו של נפתלי פרנקל ז"ל, אחד משלושת הנערים שנרצחו הקיץ נאמה גם היא ואמרה "אם ביקורת הופכת להשתלחות ומחלוקת להתרת דם- בין אם מוחמד אבו חדיר, או ייבדל לחיים ארוכים יהודה גליק, אסור שלמישהו יהיה הרושם שדמם הפקר.

"עבר עלינו קיץ קשה ונורא אבל גם נורא הוד. גילינו כוחות נפלאים של אחריות ונתינה. בתשעה באב הקשבתי לקולות של חבריי מדרור ישראל. הקיץ שלהם היה גם קיץ של דיכוי וסתימת פיות. של עימותים אלימים ופחד. נעלבתי עבורם ועבורנו. אני גאה במדינה שאפשר להפגין בה נגד מלחמה גם אם אני חושבת שהיא מוצדקת. אסור שמפגין שמוחה על פי צו מצפונות ייקרא בוגד או שחייל יכונה רוצח.

"ריבוי הדעות והמחלוקת הן ברכה שבונה עולמות וגורמת לשכלול העולם אם רק נדע להעריך את תרומתו הייחודית של כל אחד. אנשי המחנות העולים, הנוער העובד והלומד כולם יביאו את עולמם גם בזירה הציבורית. אנחנו נקשיב ונכבד ונתווכח היטב על אותה תשתית של לב אחד. פתאום אני נשמעת לעצמי נאיבית, אז זהו שלא.

פרנקל הוסיפה ואמרה "עמדתי כאן לפני 4 חודשים בעצרת להשבת הבנים באופטימיות זהירה. למרות שפחות מיממה אחרי כן נפל עלינו חושך גדול הוא לא עמעם את האור של הערב ההוא.
כן- שומר אחי אנוכי. יש לי סיבה טובה לאופטימיות. הצלחנו להתאסף כאן יחד למרות ההבדלים הגדולים בינינו. השארנו מאחור כעסים כדי להביט קדימה. מדינת ישראל היא אוצר שהופקד בידינו ואסור לנו לשמוט אותו. אנחנו רוצים לקדם חברה שתאיר למרחוק".

תמר אוחנה, יו"ר תא אופק בערכי תנועת העבודה באוניברסיטה העברית שנמצאת בעצרת אמרה ל-nrg: "הגענו הערב לעצרת כקבוצה, יחד עם עוד רבים אחרים שנאבקים על הדמוקרטיה כדי להילחם יחד על המחנה החופשי והדמוקרטי ועל הציונות. מבחינתנו העצרת הזאת היא המשך ישיר לעצרת הקודמת בשבוע שעבר שדרשה להמשיך את דרך השלום. ברור לנו כי כדי לעשות זאת יש להחליף את השלטון ולפעול להבאת השלום, למיגור הגזענות ולחברה דמוקרטית."
צילום: יוסי אלוני
רחלי פרנקל נואמת בעצרת להשבת הבנים: ''הצלחנו להתאסף כאן יחד למרות ההבדלים הגדולים בינינו''. צילום: יוסי אלוני
"חוויה קשה של שנאה"

בנאומה של אורנה בנאי, התייחסה זו לאירועי הקיץ שפקדו אותה לאחר שהתבטאה ביחס לצוק איתן ואמרה  "הפכנו לחברה אלימה ומסוכנת. והאמת- זה מעציב אותי. אמרו לי שהמחיר לא קל ושעדיף לא להגיע לעצרת. החוויה הקשה של שנאה, של קללות ונאצות, של לינץ' וירוטאלי. זה מפחיד. כשאתה מפחד לדבר אתה אומר פחות ופחות עד שאתה שותק. וכשאנשים יפסיקו לדבר נפסיד רעיונות טובים, ורעיונות טובים הם אלו שבנו את המדינה הזו.

בנאי תמהה "איך קרה שזעזוע מהרג ילדים באשר הם ילדים, שלום, תקווה הפכו להיות אמירות כסכנה לשלום המדינה? מילים כאלו הופכות אותך במקרה הטוב לבוגד ואויב העם. מאחלים לך למות או שתעזוב את המקום. במקרה הגרוע יותר פשוט רוצחים אותך. אני לא יכולה לשתוק כי אכפת לי. אני דור שמיני כאן בארץ ואני רוצה שהדור התשיעי ימשיך לחיות כאן במדינה ויראה כאן שלום.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...