שנתיים בתפקיד: מה השיג השר פרץ לפני שפרש?
סגירת מיכל האמוניה בחיפה, מהפכת המחזור ופינוי הזבל ביישובים הבדואים ואולי את חוק השקיות: ההישגים של עמיר פרץ במשרד להגנת הסביבה ומה יקבל השר שיבוא אחריו
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בחודש מרץ 2013, לפני כשנה ושמונה חודשים נכנס פרץ, פעיל חברתי ואיש ההסתדרות בזהותו ומהותו למשרד ואחרי התעשתות קלה המשיך במלוא המרץ לתפקדיו תוך סימון יעד: צמצום הפערים החברתיים במגזרים המוחלשים בחברה - הערבים והחרדים. הוא הגדיר זאת כ"צדק סביבתי" ששווה בחשיבותו ל"צדק חברתי".
בקדנציה הקצרה שלו אמנם לא ביצע מהפכות עצומות שהירוקים קיוו להן כמו החוק לאוויר נקי ומהלכים אחרים שאלו ניסו לקדם. אך פרץ כן הוביל את ההחלטה על סגירת מיכל האמוניה בחיפה והעברתו לייצור בדרום וכאמור מהפכה בכל הקשור למחזור ופינוי זבל ביישובים הבדואים. זאת לצד התנגדות המשרד לקידוחי הנפט בעדולם וברמת הגולן ועוד. גם היום ניסה עוד ברגעים האחרונים בתפקידו השר פרץ לפעול על מנת ש"חוק השקיות" שקובע כי אין לחלק עוד בחנויות הסופר את 'שקיות הגופיה' לא יפול.

עשה טוב במשרד. עמיר פרץ
צילום: אלכס קולומויסקי

עמיר פרץ בשיקום נחל קישון
צילום: אבישג שאר ישוב
אבל נראה שבממשלה והעומד ברשותה ישמחו לתת לו לעזוב את השולחן של קובעי ההחלטות בממשלה בלי התענוג שבהישג בהעברת החוק שמנסים לקדם אותו כבר משנת 2007, לצד שבחים על המהפך שיחולל ומחאות מצד יצרני שקיות וארגונים חברתיים. החוק עבר כבר בקריאה ראשונה והיה אמור לעלות הבוקר לעלות לדיון בוועדת הכנסת שבוטל וספק באם יעלה לקראת הצבעה שנייה ושלישית וזאת למרות שהקמפיין התקשורתי למהפך המתוכנן כבר עלה לשידור בהשקעה של מיליוני שקלים.
"בחרתי באירוע הזה להיות האחרון בו אני משתתף כשר, כי יש פה את השילוב הבלתי ניתן לניתוק של צדק סביבתי, צדק חברתי ושלום בו אני מאמין. במקום אשפה שהיתה מושלכת ונשרפת ברחובות, היום מדובר כבר בחומר גלם שניתן להפיק באמצעותו גז לבישול וחשמל", אמר השר, כעת לשעבר, עמיר פרץ.
בתוך כך, המערך החדש לטיפול בפסולת בפזורה הבדואית יחל לפעול במועצה אזורית אל קסום הנפרשת מבאר שבע ומזרחה עד לערד. למעשה, זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה שהמדינה מממנת איסוף פסולת מהיישובים בפזורה הבדואית, וזאת כי עד לתחילת הפרויקט חיו 40,000 תושבים בפזורה הבדואית ללא פחי אשפה וללא פינוי מוסדר.
הפתרון שהשתרש הוא פשוט לשרוף את הפסולת, תופעה מוכרת היטב בדרום הארץ כאשר מדי ערב נצפות מדורות וענני עשן המיתמרים מעל היישובים.
עשרות מיליוני שקלים מושקעים בתוכנית כדי להעמיד את היישובים בחזית המודרנית ביותר של הטיפול בפסולת. כחלק מהפרויקט מוצבים בתוך בתי התושבים מתקנים מיוחדים שהופכים את הפסולת האורגנית הביתית לגז בישול ולחשמל המספיק לתאורת הבית. המשרד מימן את הצבת המתקנים שעלותם נאמדת בכ-8,000 שקלים למתקן. היישוב הראשון בו הוצבו המתקנים הוא אום בטין, יישוב מוכר שמאז הקמתו המדינה אף לא דאגה לאיסוף פסולת מבתי התושבים. בנוסף, המשרד דאג גם לתוכנית כוללת לאיסוף פסולת מבתי התושבים ולהצבת פחי אשפה ענקיים תת קרקעיים.
בין אם זה יהיה מאיר שטרית או כל חבר כנסת אחר שיכנס לכסאו של פרץ הרי שצפויות לו משימות רבות וקדנציה כנראה קצרה למדיי. לשר הבא ממתינים עוד אתגרים כמו יישום חוק האוויר הנקי שנכנס לתוקפו אמנם אך קוצצו ממנו תקציבים אדירים, חוק שיקום קרקעות, חוק פסולת בניין, התיקון לחוק החופים, התמודדות עם יזמויות הנפט בגולן והאמבק על כריית הפוספטים בשדה בריר שליד ערד.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg