"אין אינתיפאדה, זה רצף של אירועים מקריים"
כוחות הביטחון מעריכים כי הפיגועים האחרונים אינם מאורגנים כהתקוממות. לכן הנוכחות הצבאית והמשטרתית בשטח תוגברה, אך בהתנהלות לא נראה שינוי מהותי: "ממסגרים" הפגנות, עורכים מעצרים ומתלבטים אם להרוס בתי מחבלים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
שני האירועים הקטלניים השבוע מצטרפים אל פיגועי הדריסה והעימותים החמורים בירושלים, יחד עם הפרות הסדר האלימות בגליל, אירוע הדריסה בגוש עציון בשבוע שעבר (שעוד נבדק שמא מדובר בתאונה), וכן פיגוע ירי לעבר רכב של משטרת ישראל באזור נווה־צוף. במערכת הביטחון אומרים שזוהי רק הסלמה. אחת דומה נרשמה כאן בראשית השנה שעברה, וגבתה מחירים, מדגישים בפיקוד המרכז, וכמו שזו חלפה מקווים שגם הנוכחית תיעלם.
"המגמה היא לנסות להוריד את הלהבות", אמר השבוע גורם צבאי. לדבריו נעשים מאמצים מקבילים במישורים נוספים לפעילות הצבאית בכדי לעצור את ההסלמה שמקרינה גם על מזרח ירושלים והגליל. "אנחנו לא רוצים להיגרר. כבר היו לנו מצבים של 'פיגועי אווירה' או פיגועי בודדים, ובסוף זה נרגע".
עם זאת, במערכת הביטחון יודעים שכמו שהשקט יכול לשוב, יש סיכוי לא רע שהאלימות רק תגבר, כפי שקרה באוקטובר 2000 אחרי עלייתו של ראש הממשלה המנוח אריאל שרון להר הבית. "כשנכנסים לגל כזה כל אירוע מגדיל אותו, בין אם זה פיגוע דריסה ובין אם זו תגובה שלנו שגובה הרוגים בצד השני. אנחנו קוראים לזה 'הסלמה' ועושים כמיטב יכולתנו שהגל הזה ייעצר מוקדם ככל האפשר", אמר השבוע גורם ביטחוני בכיר.
במערכת הביטחון מנסים להבין את המגמה. ההנחה הבסיסית היא שהאינטרסים ברמאללה לא מעודדים הסלמה, אך אבו־מאזן משתמש ברטוריקה אלימה ומתסיסה, כמו שהתבטאה בין היתר במכתב תנחומים ששלח למשפחת חיג'אזי שבנה חוסל אחרי שניסה לרצוח את יהודה גליק. בישראל ניסו להרגיע את האירועים גם באופן פומבי ובהצהרות בכלי התקשורת, וגם מתחת לפני השטח בפניות לפלסטינים.
את הפיגועים הללו מתקשה המודיעין לעצור, ולא מהיום. משה ארנס, שהיה שר ביטחון בכמה קדנציות, אחת מהן בתקופת האינתיפאדה הראשונה, סבור שהתשובה היחידה לפיגועים מהסוג הזה היא ערנות ונוכחות של כוחות בשטח. "עד כמה שידוע לי אלו פעולות שאינן מאורגנות בידי איזה ארגון, ולכן בעייתי להגיע אל האנשים האלו לפני כן. בצומת אלון־שבות ציפיתי לערנות או נוכחות גבוהה של כוחות, אחרי שנחטפו שם שלושת הנערים, וכנראה זה לא היה".
בהערכת מצב בחטיבה המרחבית עציון אמר שר הביטחון יעלון כי מדובר במחבלים שפעלו לבדם, בלי תמיכה של ארגון טרור. התוכניות כאן אינן מורכבות, וכמעט בלתי אפשרי לעלות על המחבלים מראש. בהצהרה שמסר הודה שר הביטחון כי מערכת הביטחון מתקשה בכל הטיפול במחבלים עצמאיים, והוסיף שהכול מתחיל בהסתה. "מישהו ניזון ממידע שקרי לגבי פעילויות שלנו, בעיקר בהר הבית, ושומע התבטאויות שקריות, וקם ועושה מעשה. המפגעים האחרונים ניזונו מההסתה הזו".
שום חוקר של השב"כ לא יצליח לחדור למרחב שבין אוזניו של המחבל שיוצא לדרכו בבוקר, רואה אנשים בתחנת ההסעה ומנסה להרוג, בייחוד אם יש לו תעודת זהות כחולה ולוחית רישוי צהובה. "המפגעים הבודדים הם בעיית הבעיות וצריך להגיד את זה ביושר", מסביר מנחם לנדאו, בכיר לשעבר בשירות הביטחון הכללי, וכך גם הילדים שיוצאים לבית הספר ובדרך מיידים אבנים. "אם הם מנסים להשיג ציוד או אמצעי לחימה אולי אפשר לעלות על זה, אבל אם מדובר על כאלו שמחליטים מהבטן לבצע פיגוע - קשה עד בלתי אפשרי לעלות עליהם ונדרשת כאן ערנות גבוהה".
ביהודה ושומרון תוגברו השבוע הכוחות בעוד מאות לוחמים מגדוד 51 של גולני, מיחידת אגוז ומגדוד 450 של בית הספר למ"כים. כוחות הנדסה האיצו את הצבתן של קוביות הבטון בתחנות ההסעה, ועל הצירים נעו סדרי כוחות רחבים שלא נראו כאן בחודשים האחרונים.
"אני לא רואה בשטח אינתיפאדה, לפחות לא כרגע", אומר רפ"ק רונן יוספי, קצין המבצעים של מג"ב באיו"ש. "יש חוט מקשר בין האירועים אבל בעיניי הוא מקרי, זה רצף של אירועים מקריים. כדי להבעיר אינתיפאדה צריכים דלק משמעותי יותר, גם ברמת ההסתה - שאמנם קיימת היום אך לא נמצאת בהקיפים שראינו בתקופות קודמות".
יוספי מציין כי כוחות מג"ב "מכוונים בעיקר לאירועים שאין לגביהם מודיעין, שקשה לסכל אותם, והנוכחות שלנו יכולה לעצור. המשימה שלנו היא לשמור על אזרחים בגזרה וכמובן גם על חיילים ושוטרים. הערנות והדריכות וגם המקצועיות של השוטרים שלנו חייבות להגיע לרמת שיא כדי להתמודד עם האתגר המבצעי שקיים בהיעדר מודיעין. כדי להתמודד עם המציאות הזו אנחנו מותחים את היקף הלוחמים והמפקדים כדי לתת מענה מבצעי לכל אירוע. אם צריך מבטלים חופשות, ישנים פחות בלילה, פועלים במשך שעות ארוכות. מה לעשות, זו תקופת שיא ואנחנו נדרשים כעת להפגנת היכולות המקצועיות שלנו".
כוחות מג"ב, ביתר שאת ולהבדיל מכוחות אחרים, מגיעים אל השטח עם "חליפת אמצעים" גדולה שמאפשרת להם להתמודד עם הפרות הסדר במינימום נפגעים לצד הפלסטיני. הסיבה ברורה: "כל הרוג פלסטיני עשוי ללבות את האש ואנחנו לא רוצים להגיע לשם. כמפקדים יש לנו אתגר לרסן את הכוח ולהפעיל אותו בצורה מדודה ונכונה, לשמור על איפוק וריסון. המילה היא הכלה אבל גם הרתעה. זה הקו שמנחה אותנו כרגע".
חלק מהלוחמים טוענים שידיהם כבולות משפטית. הם חוששים מאירועים של סכנת חיים שבהם הם יידרשו לירות בנשק חם אך יימנעו ממנו, גם במחיר של נפגעים לכוחותינו.
"בשום פנים ואופן לא יהיה מצב שבו שוטר נמצא בסכנת חיים ולא יפתח באש חיה", מבהיר יוספי. "פתיחה באש חיה מגיעה בסוף, כשיש סכנת חיים. אנחנו משתדלים להימנע ממנה - באמצעות הגעה עם כוחות גדולים לאירועים של הפרות סדר, כדי לממש את ההרתעה שלנו ולתת ביטחון. אנחנו משתמשים באמצעים לפיזור הפגנות, מרובי 'רוגר' (רובה צלפים שיורה כדורי 0.22, שאיננו נשק קטלני, י"א) ועד 'בואש' (זרנוק שמתיז נוזל בעל ריח רע) ואמצעים נוספים.
"משלבים בפעילות שלנו גם הכנה פסיכולוגית לכוחות. המטרה של כל המעטפת היא לאפשר את קיומן של הפרות סדר לצורך 'שחרור קיטור' בגבולות מסוימים, תוך שאנחנו מרסנים את ההפרות וממסגרים אותן. ברגע שיש איום ממשי על חייו של אזרח או חייל או שוטר - אנחנו כמובן מפעילים את כל האמצעים העומדים לרשותנו".
לפני כחודש וחצי נרשם בגזרה אירוע מכונן: למעבר קלנדיה הגיעו כעשרת אלפים פלסטינים תומכי חמאס, להפרת סדר בלתי מתוכננת. מולם, באורח נדיר, עמדו רק 30 שוטרי מג"ב. "מי שהיה שם ראה איך מנהלים אירוע כמו שצריך", מתגאה יוספי. "ראינו את הלוחמים פועלים באיפוק, בריסון, תוך שהם מגלים מקצוענות בטיפול בהפרות הסדר. לא היה נפגע אחד מהפלסטינים והאירוע נגמר כמו שהתחיל. ככה צריכים להיראות אירועים בגזרה".
הר הבית עצמו לא עתיד להיסגר ליהודים או למוסלמים, ומלבד האירוע הנדיר שבו נסגר לכאורה לתפילת מוסלמים - בפועל הם הוסיפו לפקוד את המקום - במערכת הביטחון מבינים שסגירה שלו ולו ליום אחד תסלים את המצב יותר. במערכת סבורים כי הטלה של סגר או עוצר על יהודה ושומרון עלולה להותיר 40 אלף פלסטינים בלי אפשרות לעבוד בישראל, והבטלה והתסכול יגרמו להפנות את הזעם נגד ישראל. ארנס חושש מהשוהים הבלתי חוקיים.
"הם לא מעטים, והדוקר בתל־אביב אינו השב"ח היחיד. זו סכנה מתמדת ותופעה שצריך לטפל בה". במערכת הביטחון מעריכים שלא הגיעה העת להטיל סגר על שטחי יהודה ושומרון, אלא דווקא להפך – להגדיל את מספר הפלסטינים שיצאו עם אשרות לעבודה בישראל. כך יגבר הפיקוח על תנועת הפלסטינים.
בספרו 'דרך ארוכה קצרה' כתב שר הביטחון יעלון כי כדי לנצח את הטרור צריכה להיווצר בקרב הפלסטינים תחושה ש"בעל הבית השתגע", והריסת בתי מחבלים יכולה להוביל לחלקו של הפתרון. בתקופה שבה היה יעלון רמטכ"ל הגישה להריסת בתי מחבלים הייתה שונה: ועדה שהקים בראשות האלוף במיל' אודי שני קבעה כי במרבית המקרים הרס הבתים לא מוביל להרתעה אפקטיבית, וכי הנזק עולה על התועלת בשל השנאה שגוברת בביצוע מהלך שכזה ומולידה רצון להמשיך בפעילות הטרור.
"אז היה סיפור אחר", הסביר השבוע גורם ביטחוני בכיר, ואמר כי היו באותה התקופה מצבים שבהם אלו שביתם נהרס קיבלו שדרוג. "התגייסו סדאם חוסיין, הרשות הפלסטינית ואסלאמיסטים שונים כדי לתת להם כסף שיבנו בית, וזה הפך להיות חרב פיפיות מבחינה מסוימת, אבל ההריסות האחרונות עשו את האפקט שלהן".
ארנס סבור כי לא בטוח שהריסת בתים מועילה, ואילו לנדאו טוען כי צעד כזה כבר מנע פיגועים, אך יעילותו נשמרת כשההריסה מתרחשת במהירות ובלי השתהות. "אם שניים או שלושה מחבלים יחשבו פעמיים אז עשינו משהו".
אל המצב המתוח ממילא הצטרף השבוע יום האזכור העשירי למותו של יו"ר הרשות יאסר ערפאת, ובצה"ל מבקשים בעזרת הכוחות הרבים שהוזרמו לשטח למנוע מהאירועים להגיע ליישובים היהודיים. הוכחה אחת לרגישות הרבה נרשמה השבוע ביישוב כוכב־יעקב שליד רמאללה: זוהה קרע בגדר היישוב, ובמשך שעות ביצעו כוחות גדולים סריקות כדי לוודא שלא מדובר בחדירה.
"חיזקנו את הכוחות בצירים", הדגיש השבוע גורם צבאי. "צריך לשים את הדברים בפרופורציה - הפרת סדר גדולה בקלנדיה לא מעניינת
פתרונות קסם - אין. לנדאו סבור ש"הצבת קוביות הבטון ברחבי הבירה דומה למשחק כדורגל שבו אחת הקבוצות מתבצרות על יד השער ומזמינה את התקפת היריב – ובסוף הכדור נכנס". לדבריו, נדרשת יד קשה ושיתוף פעולה בין מערכת הביטחון והמשפט, וכך כשייתפס מעורב בביצוע טרור הוא ייענש במעצר או בקנס כבד, וביתו ייהרס. "זה לא ימגר לגמרי את ההתפרעויות. יש פה אוכלוסייה שנכפה עליה לחיות איתנו והם שונאים אותנו, וקשה למגר את זה לחלוטין. תושבי ג'בל־מוכבר גרים בתוכנו ויש בהם תומכי חמאס וג'יהאד, וחומרי הלימוד שלהם זהים למה שנלמד ברשות הפלסטינית, ואם ירצו הם יעשו פיגוע ויהיה קשה למנוע את זה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם