חוק הלאום מגיע לממשלה: "מדינה יהודית, משטר דמוקרטי"
לאחר שהדיון בו נדחה מוועדת השרים לחקיקה וחרף הסתייגות היועמ"ש ל"קשיים המהותיים בו", יוגשו שני נוסחים של החוק לאישור הממשלה, ויוצג הנוסח שגיבש נתניהו. לבני הודיעה שתתנגד לחוקים ש"מעוותים את ערכי מגילת העצמאות"
שתי ההצעות עליהן תצביע הממשלה הן של יו"ר הקואליציה ח"כ זאב אלקין וההצעה של הח״כים שקד-לוין-אילטוב. לשתי ההצעות מובטח רוב: נתניהו מביע בהן תמיכה עקרונית. על פי הסיכום, אחרי ההצבעה ביום רביעי השבוע תכין הוועדה הרלוונטית את ההצעות להמשך החקיקה בכפוף להצעה של נתניהו.
נוסחי ההצעות מבקשות להגדיר בחוק יסוד את מדינת ישראל כמדינת הלאום והבית הלאומי של העם היהודי, ואת זכות ההגדרה העצמית הייחודית שלו במדינת ישראל. סעיף נוסף יגדיר את היותה של המדינה "בעלת משטר דמוקרטי". הסעיף הראשון בהצעת החוק של אלקין קובע כי האמור בכל חוקי המדינה יפורש לאור העיקרון המנחה והמרכזי של ההצעה - היותה של ישראל מדינה יהודית. מה שיעניק עדיפות חוקתית בפרשנות של חוקים להיותה מדינה יהודית, על פני היותה גם מדינה דמוקרטית, לפחות כשבית המשפט העליון יידרש לשקול בין שתי ההגדרות. בהצעת ראש ההמשלה, שעדיין לא הוכנה באופן סופי, מוגדרת ישראל כ"מדינה כיהודית ודמוקרטית".
השרה לבני חזרה ואמרה שתתנגד להצעות מכיוון שאלה פוגעות לדעתה ב"ערכי מגילת העצמאות". בעמוד הפייסבוק שלה כתבה לבני "אני תומכת בחוקה שמעגנת את הערכים האלה,
מנגד, ראש הממשלה אמר על רקע הצגת נוסח ההצעה שלו: "אנו נבצר באמצעות החוק את היותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית ואת השיוויון המלא בפני החוק של כל אזרח ללא הבדל דת, גזע ומין. הבטחת זהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי אינה עומדת בסתירה לשיוויון המובטח לכל אזרחי ישראל, ולא אאפשר חתירה תחת שני עקרונות יסוד אלה'.
יריב לוין, מיוזמי החוק, מסר כי ״המטרה העיקרית של ההצעה היא לשים סוף לפרשנות המעוותת של בג״צ, אשר מוחק במהלך מואץ את הזהות היהודית של המדינה, לטובת מה שהוא מגדיר כערכים דמוקרטיים. על כן, בכוונתי לפעול בכנסת על מנת להבטיח שהנוסחה 'יהודית ודמוקרטית', תשונה ל'יהודית ובעלת משטר דמוקרטי'".
ביום ראשון בשבוע שעבר דחתה לבני את הדיון בהצעות החוק בוועדת שרים לחקיקה, לאחר שנוכחה לדעת כי להצעות מובטח רוב. בעקבות זאת, נודע כי ראש הממשלה החליט לקדם את הצעות החוק בממשלה, ללא אישור ועדת השרים.
לאור ההתפתחויות, נראה כי הצעד בו נקטה היה טעות טקטית: לו הייתה מאפשרת לחברי הוועדה בראשותה להצביע ולאחר מכן מגישה ערר, היה בכוחה לעכב את התהליך, ולו לכמה שבועות - עד להתערבותו של ראש הממשלה. עתה, כשנתניהו העלה את ההצעות לדיון בממשלה ללבני אין מרחב תמרון: להצעות כל הנראה מובטח רוב, ולא ניתן להגיש ערר על החלטת ממשלה. בנוסף, ניתן להניח שלבני לא תשבור את הכלים ותפרוש מהקואליציה.
ביום ו', הביע היועץ המשפטי לממשלה את הסתייגותו מהצעות החוק, ולהגשתן לאישור הממשלה כהצעות חוק פרטיות. בהודעת היועמ"ש נאמר כי "הצעות החוק הפרטיות לוקות בקשיים מהותיים משמעותיים ביותר ועל כן היועץ המשפטי לממשלה סבור כי אין זה ראוי שהממשלה תתמוך בהן".
עוד נאמר בהודעת לשכת היועמ"ש כי "הדרך הנכונה שדבר כזה ייעשה היא בדרך של הצעת חוק ממשלתית, ותוך כדי בחינה דקדקנית של כל תו ותג. בעייתי מאד בעיני היועץ כי הממשלה תתמוך בהצעות חוק פרטיות, לא כל שכן הצעות בנושא זה, המעוררות קשיים של ממש".
לפי היועץ המשפטי לממשלה, הצעות החוק הפרטיות מבקשות להגדיר בחוק יסוד את המאפיינים של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. "בכך אין כל פסול", נאמר בהודעה. "בה בעת, יש בהסדרים המוצעים בהצעות החוק כדי לשנות שינוי של ממש את עקרונות היסוד של המשפט החוקתי, כפי שעוגנו במגילת העצמאות ובחוקי היסוד של הכנסת ולרדד את המאפיין הדמוקרטי של המדינה".
"המציעים מפצלים את הנוסחה המקובלת 'יהודית ודמוקרטית' אשר אימצה הכנסת במספר חוקי יסוד. בעוד שהיסוד הראשון, הנוגע להיות המדינה יהודית, זוכה לבולטות ופירוט,
לאור החלטת רה"מ להביא את ההצעות לשולחן הממשלה למרות התנגדות היועמ"ש, מצוין בהודעת לשכת היועץ כי "עם זאת, ככל שיוחלט לתמוך בהצעות החוק בקריאה הטרומית, הרי שעמדתנו היא כי קידום הצעות החוק הפרטיות ראוי שיהא כפוף למהלך הממשלתי בכל שלב שמעבר לדיון המוקדם. תהליך העבודה יעשה בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה, כפי שנכתב בהצעה, ובמהלכו יהיה מקום לבחון ולהעיר על העקרונות שפורטו בהצעת ההחלטה באופן פרטני וממוקד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם