ניסים ציוני: פיקוח המוצרים משרת בעיקר את היצרנים ולא את העניים
כורעים תחת יוקר המחייה? אל תתרשמו מהצעות המחוקקים להגביל את מחיריהם של מוצרים מסוימים. ההקלה על הכיס תבוא רק הודות להגברת התחרות - והקפדה על שימורה
בעקבות הסערה שעוררה מחאת המילקי, שקראה לישראלים "לעלות" לברלין, תוך כדי הצגת נתונים שערורייתיים שמראים כי מוצרי הצריכה בגרמניה נמוכים פי ארבעה ממוצרי הצריכה בישראל, החליט שר האוצר יאיר לפיד לבחון את אפשרות הטלת הפיקוח על מבחר מצומצם של מוצרים כמו שמן, מוצרי חלב, נייר טואלט וירקות קפואים. אך האם יכול להיות שהחוק לפיקוח על מוצרים הוא למעשה טריק שיווקי שמשרת בראש ובראשונה את היצרנים ונועד להשתיק את הצרכנים?הכנסת מוצרים לפיקוח או פתיחת השוק לתחרות אמיתית?
כמה באמת הוזלה של מוצרים ספורים תוכל לשפר את איכות חייהם של מרבית תושבי ישראל? כיצד הוזלת מחיר של

ניסים ציוני
הפתרון המוצע והאידיאלי ביותר ליוקר המחייה הוא פתיחת השוק לתחרות. הדבר עלה לראשונה בעיצומה של המחאה החברתית בשנת 2012 ומאז מוזכר שוב ושוב לא רק בתחומים הקשורים למזון, אלא בכל החלקים במשק. ברגע שיש מגוון רחב של מותגים אשר משווקים את אותו מוצר, התחרות תוביל אותם להוריד מחירים.
כמו כן, יחד עם פתיחת השוק לתחרות, יש להגביר את הרגולציה של הרשות להגבלים עסקיים. הרגולציה צריכה להתמקד בטיפול יסודי בבעיית תיאום מחירים, הוזלה משמעותית של משק האנרגיה ויכולת תגובה מהירה למי שחורג מהכללים - וזאת ניתן לעשות רק על ידי חקיקה תומכת.
המאבק בעוני וביוקר המחייה יצליח רק בשילוב חקיקה
בחודש שעבר צוין היום הבינלאומי למיגור העוני של ארגון האומות המאוחדות. חשוב לציין כי בעוד היקף העוני בעולם רק יורד, בישראל הנתונים מראים מגמת עלייה. פתיחת השוק לתחרות חייבת להיתמך בחקיקה שתחייב את רשתות המזון לשווק מספר רחב של מותגים, ברמות מחיר שונות למוצר.
כמו כן יש לחייב את הרשתות לשים מוצרי יסוד במדפים בשטחים ראויים, לחייב אותן לשווק מוצרים של חברות שיווק פחות מוכרות ואף לבחון אפשרות של יבוא מחברות בינלאומיות. מצב זה ייצור מגוון רחב של מותגים על המדף ברשתות המזון, במחירים שונים, וכך תהיה בחירה מקיפה יותר לצרכנים. בנוסף, יש לעגן את החקיקה במענקים והלוואות משמעותיות ליצרנים קטנים ובניית אפליה מתקנת כדי לשנות את הסטטוס קוו.
פתיחת השוק לתחרות במסגרת חקיקה תביא לירידת מחירים בזמן קצר והוכחה לכך ניתן לקבל ממקרה הגבינה הצהובה, שנמכרת בסכום של 45.54 שקל ברשת אחת, בעוד שגבינה צהובה דומה נמכרת באותו רשת בסכום של 32 ש"ח לקילו - וזאת לא במסגרת פיקוח אלא אך ורק במסגרת תחרות. ואם זה לא מספיק - אפשר להיזכר ברפורמת הסלולר שחולל משה כחלון, שהביאה בין רגע לירידה מיידית במחירי הסלולרי ולאחר מכן גם במחירי האינטרנט והכבלים. כל אלו הם רק חלק קטן ממהלך משמעותי וגדול שצריך להוביל בארץ כדי לטפל באמת בבעיית יוקר המחייה.
הכתבה מאת ניסים ציוני, מנכ"ל ארגון "פתחון לב" המסייע לשכבות המצוקה במדינת ישראל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg