כשצעירי נתיבות גילו: סיפורי הגבורה של השכנים
קבוצת הצעירים "רו"ח צעירה" החליטה לתעד בפרוייקט ייחודי את סיפורם של הווטרנים, ותיקי הצבא האדום שנלחמו בנאצים, רגע לפני שיישכחו לעד. "מי שיראה אותם ברחוב, לא יאמין לסיפור שהם סוחבים"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
סיפורה של ליאדמן, תועד בידי צעירים דוברי רוסית מנתיבות במסגרת פרויקט 'ילדי מלחמה', יחד עם סיפוריהם של 22 ניצולי שואה ווטרנים נוספים - ותיקי מלחמת העולם השנייה שלחמו נגד הנאצים בצבא האדום. סיפוריהם יחשפו היום (א') לראשונה בטקס מרגש ב'יד ושם', בהשתתפות המראיינים הצעירים, הלוחמים הוותיקים ובני משפחותיהם. עד עתה תוצרי התיעוד הוצגו מדי שנה במסגרת תערוכה חגיגית, לציון הניצחון על הנאצים בנתיבות. במסגרת האירוע המיוחד ביד ושם הפרויקט יזכה להכרה ברמה הארצית.
סופיה ליאדמן עם קוסטה
צילום: באדיבות קבוצת רו''ח חדשה
מיכאל בורר
צילוםף באדיבות קבוצת רו''ח חדשה
"אנחנו מאבדים כל שנה עוד אנשים כאלה שהסיפור שלהם כבר לא יסופר", מוסיף קוסטה שהוא וחברים נוספים הקימו יחד לפני ארבע שנים קבוצת מנהיגות ייחודית מסוגה בשם רו"ח צעירה, לצעירים ממשפחות דוברות רוסית בעיר נתיבות. הקבוצה, שקמה ביוזמת עמותת 'עתיד במדבר' ומרכז צעירים נתיבות, החליטה לפני שנתיים וחצי סמוך ליום הניצחון על פרויקט התנדבותי קהילתי שפונה דווקא אל המבוגרים בקהילה, השכן המבוגר ממול, שהתגלה במהרה כ'גיבור'.
"החבר'ה חשבו על זה שיש הרבה מבוגרים דוברי רוסית בעיר, והחלטנו לנסות להיכנס לבתים ולתעד סיפורי חיים", מספרת אורית רחוביץ רכזת הקבוצה מעמותת עתיד במדבר. "נדהמנו איך כל שנה זה צבר תאוצה: הם פתחו בפנינו את האלבומים המשפחתיים, העיטורים והתעודות. צילמנו ותיעדנו הכל, את כל החומרים והצילומים ערכנו לשני ספרים ותערוכה מרשימה".
חברי הקבוצה נדהמו מהסיפורים שהסתתרו מאחורי הדלתות שנפתחו בפניהם, מה שהגביר בהם את הרצון להמשיך במלאכה. במקרים אחרים מספר ימים בלבד לאחר המפגש והתיעוד, אותו אדם שתועד נפטר, מותיר מאחוריו פיסת היסטוריה.
לודמילה קרזניצקי עם נכדתה ליזה
צילום: באדיבות קבוצת רו''ח חדשה
"הצעירים היום לא בדיוק מעורבים בקהילה, זה לא סוד שהעלייה מברית המועצות לשעבר סובלת מהזנחה ומחוסר מודעות", מסביר קוסטה שגם סבתו היתה בין המתועדות בפרויקט. "לצערנו הזמן כאן בעל חשיבות יתרה, שכן יש חשש שלא נספיק לשאול את כל השאלות ופיסות היסטוריה שהם בעצם דפי חיים של הסבים והסבתות שלנו, ילכו לאיבוד ולא יישמרו".
"אלו אנשים שעברו בחיים המון דברים לא פשוטים, עם סיפורי ילדות לא נורמטיביים. הם מאד התרגשו שמישהו בא ומתעניין בהם, ושהם מעבירים את הסיפורים לדור הצעיר של הקהילה, בגוף ראשון. התחושה היא שאנחנו ממש מעבדים פיסות היסטוריה, תיאור חי שעוד רגע יעלם", לדבריו של קוסטה.
"הם שמחים ומתרגשים מהבמה שנותנים להם, ויחד עם זה כואבים וקשה להם להיזכר בזוועות", מוסיפה רחוביץ. "עכשיו, כשבמאי הקרוב נציין 70 שנה ליום הניצחון, לא נותרו בינינו הרבה ווטרנים. ראיינו שלושה ניצולים שכעבור שבועיים נפטרו והמשפחות הגיעו לטקס וראו קטעי וידיאו של יקיריהם שצולמו ממש לפני שהם נפטרו. זה היה מאד מרגש".
כך למשל סיפר מיכאל בורר אחד הווטרנים על הרגע בו שמע על ניצחון הצבא האדום: "בשנת 1942 קיבלתי צו גיוס לצבא האדום. שרתתי בעיר סמולנס כקצין הנדסת תקשורת בחיל האוויר. בגלל עבודתי, הייתי הראשון שידע על ניצחון הסובייטים על הנאצים. מרוב שמחה ירינו באוויר והאזרחים חשבו שהתחילה התקפה חדשה. באופן נדיר ביחס ליהודים, המשכתי לשרת בצבא עד לשנת 1972 ופרשתי בדרגת מייג'ור, עם מדליות שונות, ובהן עיטור גבורה גבוה על אומץ לב מיוחד (אורדן). עליתי לארץ בשנת 1997 וכאן הקמתי את משפחתי".
הגילוי הכי משמעותי בשבילי זה שגם היהודים לחמו, שיהודים זה לא רק שואה ומחנות", מסכם קוסטה. "יש בנתיבות קהילה רוסית גדולה של וטרנים, וזה נדבך שנעלם לפעמים מספרי ההיסטוריה".
כעת, לאחר שחברי הקבוצה הכשירו תלמידי תיכון בעיר להשתלבות בפרויקט, במטרה לחבר גם אותם לוותיקי הקהילה ולסיפוריהם, חולמים בקבוצת "רו"ח צעירה" על הגשמת החלום הבא- הקמת מוזיאון שינציח את סיפורי הווטרנים בעיר נתיבות.
פרויקט 'ילדי מלחמה' מתקיים הודות לתמיכה ושותפות קרן ג'נסיס, קרן אבי חי, קרן הקהילה היהודית של לוס אנג'לס והחברה לאיתור והשבת רכוש נספי השואה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם