מאבק מוחות: מי ייכנס להיכל החכמה היהודי?
רבי עקיבא וקרל מרקס, הרמב"ם ושפינוזה – ביבנה יקום בעוד מספר שנים "היכל החכמה היהודי" והוויכוח על מי יזכה להיכלל בו כבר החל
עוד כותרות ב-nrg:
• הפושע הנאצי המבוקש בעולם מת בדמשק
• חבר פרלמנט צרפתי: "הכרה בפלסטין היא הכרה בטרור"
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
המוזיאון, שצפוי להיפתח בשנת 2018, עתיד להוות "מרכז בינלאומי למצוינות יהודית", ולהציג לראשונה לראווה את ההישגים שאליהם הגיעו מיטב המוחות היהודיים. המיזם שאולי יצליח לפצח במעט את סודו של המוח היהודי יוקם בהשקעה של כ-70 מיליון דולר וימוקם דווקא בעיר יבנה, מקום מושבה ההיסטורי של הסנהדרין.
ייכנס להיכל? הרמב''ם
אולם בעידן שבו סוגיה כגון בחירת זהות הדמויות שיופיעו על גבי השטרות מצליחה לעורר סערה רבתי, ייאלצו בקרוב חברי הוועדה הציבורית שהוקמה לשם כך להכריע בדילמות המעניינות באמת – אילו אישים יזכו להיכנס לפנתיאון המכובד? מי הם היהודים שבשום אופן לא תותר להם הכניסה? והאם ניתן בכלל לאפיין מהי חוכמה יהודית?
תהליך האיתור של כ-120 המוחות החל בהקמתה של ועדה אקדמית בינלאומית שתהיה אמונה על יצירת מאגר השמות ובסיס הידע שמתוכו תבחר בסופו של דבר הוועדה הציבורית - שבה כבר חברים בין היתר השופטת דליה דורנר, המחזאי והסופר יהושוע סובול ופרופ' אסא כשר - את המשפיעים ביותר שביהודי כל הזמנים. את המיזם מלווה קבוצת 'מרום בית השקעות חברתי', המתמחה בניהול מיזמים חברתיים בינלאומיים מסוג זה.
"אני מתאר לעצמי שיהיו דיונים וויכוחים בינינו, אך ניתן יהיה גם להגיע להסכמות רחבות", מספק פרופ' אסא כשר הצצה פנימה. "לא יהיה ספק במקרה של אדם ששינה ותרם תרומה שנשארה למאות ואלפי שנים, אולם חשוב לא להפעיל הגדרות נוקשות מדי".
פרופ' כשר מצביע על כמה טיפוסים של דמויות שלגביהן עשויות להתגלע מחלוקות. "משפחה אחת של דמויות שיהיה צורך להחליט לגביהן הם מומרים: אדם שעוזב את העולם היהודי מאחוריו ובוחר ללכת למקום אחר - האם בא בחשבון לפאר את חוכמתו? אני חושב שלא. התנערת מהעם היהודי? אני מכבד את זה, אך אל תצפה להיות חלק".
אולם גם בעניין הזה כשר מוכן להיות רחב לב. "יש כאלו שהתנערו מהעם היהודי בנסיבות מסוימות, אך נשארו בעלי זהות יהודית ואולי אף התחרטו על כך", הוא מסביר, ומביא כדוגמה את המשורר הגרמני היינריך היינה, שהוטבל לנצרות והמשיך להיות מותקף בשל יהדותו.
"סוג שני של אנשים הם מי שלא התנערו מהעם היהודי, אבל לימים הפכו לסמל לזהות לא יהודית, כמו ישו הנוצרי. אין ספק שכשקוראים את הברית החדשה מבינים שישו היה יהודי בן אותו הזמן. כך הוא הוצג וכך הוא ראה את עצמו, אלא שלימים הוא נהיה דמות מרכזית בעולם אחר לגמרי.
לגבי ברוך שפינוזה, הפילוסוף שהוחרם ונודה בידי הקהילה היהודית באמסטרדם, קובע פרופ' כשר בהחלטיות כי ייכלל ברשימה. "במקרה הזה אני בעד העמדה הפתוחה. לא מעניין אותי שבתקופה מסוימת, בגיל 22, הוא לא כל כך התנהג יפה - הוא היה יהודי שללא ספק הרים תרומה פנטסטית לפילוסופיה. אז אם עושים היכל לכל היהודים הגדולים שפינוזה יהיה שם, ואני חושב שהוא היה שמח להיות שם".
האדם שעומד כבר שנים מאחורי הרעיון הוא ראש עיריית יבנה, צבי גוב ארי, שמבקש להבהיר כי מדובר ראשית כול במיזם שעתיד לחזק את הזהות היהודית בתפוצות . "אנו חיים בתקופה שבה העם היהודי זוכה לביקורת, ולא מוכרת מספיק תרומתו לאנושות", אומר גוב ארי, שהציג לאחרונה את הפרויקט בוועידת מנהיגי הקהילות היהודיות בצפון אמריקה. לדבריו, הם קיבלו את הרעיון בהתרגשות. "הדור הצעיר מתרחק מהערכים ומהיהדות, ואין לו עם מה להזדהות. איסוף יחד של כל אותן דמויות בשביל להוכיח לעולם את תרומתו של העם היהודי ייצור הזדהות וגאווה בקרב הדור הצעיר".
"אני חושב שצריך לעקוף את הרצון להגדיר חוכמה יהודית, שהוא מושג קשה ובעייתי, ולהתמקד באנשים", מעיר כשר לסיכום. "אני באמת לא יודע אם אפשר למצוא משותף לבולטים שבחז"ל, לפילוסופים של ימי הביניים, לסופרים ולמשוררים. אין שום ספק שיהודים תרמו מאוד לאנושות, אבל מה משותף לרבי עקיבא ולמרקס? אני חייב קודם כול לפענח את זה בעצמי, ואז לקבוע".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם