דליפת הנפט בדרום אינה אסון גדול כל כך
העובדה שאיש לא הצליח להסביר מהו הנזק הממשי שנגרם בעקבות פיצוץ צינור הנפט ליד אילת לא מנעה מתושבי האזור לקרוא לראש הממשלה להכריז על האירוע כאסון אקולוגי לאומי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"אפקט החתול החמוד" חוזר על עצמו גם היום, במגוון נושאים שבהם הרומנטיקה של ערכים מסוימים מסמאת את עינינו מלראות את מצב הדברים לאשורו. כך למשל, בכל פעם שנשלפות המילים "איכות סביבה", "אקולוגיה", "ירוק", חושינו נאטמים ואיננו מסוגלים עוד לעשות שיקולים פשוטים של רווח והפסד, ושל ערך מול ערך.
דוגמה לכך היא "חוק השקיות", שנועד להילחם בתופעה הנוראה של שימוש בשקיות ניילון, תוך הטלת מס של 30 אגורות על כל שקית המחולקת בסופר. אם תשאלו כל אדם מן הרחוב הוא יודע בוודאי ששימוש בשקיות הוא מזהם ומזיק מאוד. אך כשבודקים את המחקרים שהם עצמם דחפו להצעת החוק, מגלים שקשה לחוקרים להסביר מה בדיוק מזיק בשקיות.
הנזק מסתכם בלכלוך בצדי הדרכים (כן כן), בכמה חיות שנחנקות מהשקיות (להזכירכם, פי אלף יותר חיות מתות מחיות טורפות אחרות וממגוון תעלולים נוספים של הטבע הטוב והמיטיב), ושיא השיאים: "המפגע השני הוא 'תפיסתי', שכן השקיות מהוות סמן וסמל לחברת ה'השתמש וזרוק' התורמת לבזבוז משאבי הטבע והסביבה" (מתוך מסמך של מוסד שמואל נאמן).
בקיצור על עניין תודעתי מפוקפק נעשה לאחרונה ניסיון לגבות מס קנייה ניכר מן העניים. וכל זה יכול לעבור בשקט, משום שהמילה "אקולוגי" והרומנטיקה הנלווית אליה משתיקות כמעט כל יכולת של דיון מפוכח.
נתקלתי לאחרונה ב"אפקט החתול החמוד" בתמונה סוחטת דמעות של עקבות שועל ש"ניסה לחצות את נהר הנפט" בשמורת הטבע עברונה לאחר פיצוץ צינור קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון) בשבוע שעבר. כשחושבים על זה רגע נוסף, שועל שעובר על נפט איכשהו לא נשמע אסון כזה גדול, אבל אותו אירוע כבר זכה להיות מכונה "האסון האקולוגי הגדול בתולדות מדינת ישראל" ועוד שלל סופרלטיבים. ודאי יש סיבה לדאגה העצומה ולכותרות הרבות, אתה חושב לעצמך, ומחפש את פרטי האסון.
מפתיע לגלות שלמרות המלל הרב שנשפך על הנושא, קשה לגלות פרטים של ממש. מדובר בשמורת טבע יפה, שנהרות הנפט כיערו אותה. ובכן, זה לא נחמד אבל בכל זאת לא נשמע כזה אסון. מה עוד? היה חשש לזיהום אוויר - שהתבדה; חשש לזיהום מי התהום - שהופרך כנראה. דאגה לצבאים שחיים באזור - הם יסתדרו, קרוב לוודאי. הדקלים המיוחדים - לא יינזקו. יש דאגה לעצי השיטה, אך גם בזה אין מידע מיוחד וברור שאכן הם יינזקו.
"הנזק הוא ענק - בריכות ענק של נפט", הצהיר בהתרגשות ראש המועצה אודי גת, ולא הסביר באיזה מובן בריכות ענק של נפט הן נזק ענק. ועדיין זה לא הפריע לו לקרוא לראש הממשלה להכריז על האירוע כאסון אקולוגי לאומי - מונח שאני בספק אם בכלל קיים בלקסיקון הממשלתי ואם יש לו משמעות כלשהי.
עושה רושם אם כן שהקמת פתח תקווה הייתה אסון אקולוגי חמור בהרבה (רק לחשוב על כל אוכלוסיית היתושים הנדירים שחוסלו עם האורבניזציה הנוראה), שלא לדבר על השפכים הפלסטינים הזורמים לאקוויפר גב ההר - אלה שבאמת מזהמים את מי התהום. אבל זה כמובן לא מצטלם טוב אז את מי זה מעניין.
והנה ידידת הטור ח"כ תמר זנדברג ממרצ, כבר ממהרת לדבר על "אחד האסונות שקשים בתולדות ישראל שפוגע בבריאות, בסביבה, בבעלי החיים ובנוף", ולקרוא לפיכך לעצור את התוכנית להרחבת בתי הזיקוק במפרץ חיפה, ולהפסיק את התלות ב"אופק בנפט ובמקורות אנרגיה מזהמים, מזיקים ומתכלים".
ח"כ זנדברג שוכחת לציין שהסובסידיות העצומות שכבר ניתנות לכל מיני יוזמות של אנרגיה מתחדשת באות כולן מכיסו של האזרח הקטן,
אם הממשלה משקיעה בכך, או שמה רגליים לכל יזם שמשקיע בנפט, התוצאות הן כמעט תמיד רעות: כספי ציבור יורדים לטמיון, מקורבים מקבלים כסף עבור עסקי אוויר, אנשים מופנים מעיסוק פורה לעיסוק עקר, רק כי יש לזה שם של "אנרגיה מתחדשת", וכל זה בגלל חתול שעושה פרצוף חמוד. כן, הגיע הזמן שנפסיק עם הרומנטיקה, ונתחיל לדון בעובדות ובמספרים. גם אם הם לא כל כך חמודים כמו שועל מסכן שעבר בנהר נפט.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם