בחירות

נפתלי ואורי - תתבגרו כבר

טרנד "התפלג ככל יכולתך" חוזר להיות פופולרי גם היום. הררי האגו שקיימים במערכת הפוליטית עלולים להוביל את הימין לאבדון

זאב קם | 18/12/2014 10:13 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
הימין מפלג את עצמו לדעת. אין דרך אחרת להסתכל על מה שקורה בימים אלו במערכת הבחירות לכנסת. בואו נחזור לרגע 22 שנים אחורה. הבחירות לכנסת ה-13 בשנת 1992 יצרו מציאות מוזרה וחסרת תקדים. מצד אחד, יותר אנשים הצביעו בקלפי למפלגות הימין. מצד שני, בכנסת עצמה היו למפלגות השמאל יותר מנדטים. וכך יצא שלמרות שהציבור רצה ימין הוא קיבל את שלטון מפלגת העבודה. זה קרה בגלל טרנד שהיה קיים אז, ונראה שהוא חוזר להיות פופולרי גם היום – התפצל והתפלג ככל יכולתך. כמות המפלגות הקטנות בימין שברה אז כל שיא אפשרי, כאשר למעט מפלגת "מולדת", כל שאר המפלגות כלל לא עברו את אחוז החסימה. קולות רבים, ולא מעט מנדטים, הלכו לאיבוד בשל ריבוי הפיצולים.

עוד כותרות ב-nrg:
-­הפלסטינים פנו לאו"ם בדרישה לנסיגה ישראלית
- הימין בשבדיה: אזרחות – רק ליהודים שיתבוללו
כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו
 
צילום: מרים צחי
בנט משפיל את אריאל. אריאל מעולם לא קיבל על עצמו את מנהיגותו של בנט. תתבגרו! צילום: מרים צחי

השנים חלפו עברו להן, והימין למד את הלקח, ומיתן משמעותית את כמות הפיצולים והפילוגים. כמובן שאף פעם אין מצב מושלם, לאור הררי האגו שקיימים במערכת הפוליטית. אבל פחות מפלגות ימין התמודדו לכנסת בשנים האחרונות. למעשה, התפקידים אף התחלפו. בעוד שבימין הבינו כי הפיצולים פוגעים במחנה כולו, בשמאל לקחו על עצמם בשמחה את תפקיד המפצל. וכך קמו להן בשנים האחרונות אותן מפלגות עם השם המכובס "מפלגות מרכז", בניסיון למשוך מצביעים למפלגות שמאל, שמכנות את עצמן בשם מרוכך יותר (מרכז). זו היתה הדרך להרגיע את אותו מצביע שמפחד מהמילה "שמאל", ולגרום לו להצביע בכל זאת לגוש המרכז-שמאל.

כולנו זוכרים היטב את הפגישה המשולשת, במערכת הבחירות הקודמת, בין לפיד, לבני ויחימוביץ, בביתו של לפיד. השלושה בדקו שוב ושוב את האפשרות להתחבר ביחד, אך לבסוף לא הצליחו להתגבר על כמויות האגו העצומות שהפרידו ביניהם, ובחרו ללכת בנפרד. הפעם, בניגוד לשנים האחרונות, הכל התהפך. בעוד שבשמאל ובמרכז לא מפסיקים להתחבר ולהתאחד, או לפחות לדבר על חיבורים ואחודים, בימין עסוקים באופציה השנייה – להתפצל ולהתפלג.

זה מתחיל בליכוד ובכחלון, שלא הצליחו להתגבר על הטינה האישית, והחליטו לרוץ בשתי מפלגות שונות. לנתניהו לא היתה את הבגרות לקרב ולפייס את כחלון הפגוע, ואילו כחלון מצדו לא ממש התאמץ לשמור על ביתו הפוליטי, ודי התאהב ברעיון של מפלגה משלו.
אבל הסיפור המרכזי בשבועות האחרונים הוא הפיצול בתוך ש"ס, שנחשבת גם היא למפלגת ימין, ואיום הפיצול שמרחף מעל הבית היהודי. בשני המקרים מדובר אך ורק בוויכוח על כבוד ועל הרבה אגו מנופח.

דרעי וישי לא מסוגלים להסתכל אחד לשני בעיניים. שלא יספרו לכם סיפורים על ויכוח אמיתי ביניהם בשאלה מי הוא ממשיך דרכו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, או על מהות ואידיאולוגיה. השניים עסוקים אך ורק בעצמם, ועל הדרך הם גם מוכנים לגרור את המפלגות שלהם לתהום. אותו סיפור מתחולל בין נפתלי בנט ואורי אריאל. בנט, מצדו, עושה הכל כדי להשפיל את אריאל. ואילו האחרון מעולם לא קיבל על עצמו את מנהיגותו של בנט. חודשים ארוכים השניים מתדיינים ביניהם ולא מצליחים להגיע להסכמה פשוטה. כל אחד מהם טוען כמובן שאם רק הצד השני היה רוצה הסיפור היה מסתיים תוך חמש דקות. שמענו עליכם. נפתלי ואורי - תתבגרו כבר.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

זאב קם

צילום: .

הכתב הפוליטי של nrg ו"מקור ראשון". עיתונאי, משפטן ובזמנו החופשי גם אוהד מכבי

לכל הטורים של זאב קם

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק