שגריר ישראל לאיחוד: "אירופה לא אבודה"
דוד ולצר, שגריר ישראל בבריסל: "נכון שישנו מיעוט מוסלמי גדל והולך שמפעיל לחצים שהפוליטיקאים לא יכולים להתעלם מהם, אבל יהיה לא נכון לומר שכל אירופה אנטישמית. היא עדיין שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל"
עוד כותרות ב-nrg:
• הבית היהודי: לא לאיחוד עם הליכוד, לתקוף את ליברמן
• חשיפה: הברית הסודית שתביא את ליברמן לראשות הממשלה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"אירופה לא אבודה. נכון שיש אנטישמיות, ונכון שישנו מיעוט מוסלמי גדל והולך שמפעיל לחצים שהפוליטיקאים לא יכולים להתעלם מהם, אבל לא יהיה זה נכון לומר שכל אירופה אנטישמית ושאין עם מי לדבר. צריך לזכור שאירופה היא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם שליש מהייבוא ושליש מהייצוא הישראלי. יש גם הסכמי סחר ושיתוף פעולה נדיבים מאוד בינינו ובין האיחוד. מה שיש הוא חוסר נחת הולך וגובר של האירופים ממה שנתפס בעיניהם כצעדים חד-צדדיים של ישראל, ואלה הם ההודעות על בנייה ישראלית באזורים האלה. אינני אומר לך את דעתי האישית - אני אומר כיצד נתפסים הדברים על ידי האירופים. הם היו רוצים לראות משא ומתן. הם מתוסכלים מכך שאין התקדמות בתהליך המדיני, ומכך יש לאירופים חוסר נחת והם מביעים אותו".
הם אינם יודעים שלטנגו צריך שניים ושהפלסטינים הם אלה שמסרבים למשא ומתן?
"הם יודעים, אבל לשיטתם כאשר ישראל בונה בהתנחלויות היא קובעת עובדות בשטח ובכך מקשה על הגעה להסדר עתידי".
אבל לא רק ישראל בונה - גם הפלסטינים בונים וגם האירופים עצמם בונים את מוסדות המדינה הפלסטינית.
"נכון, אבל צריך להבין שלשיטתם אין שוויון. ישראל היא הצד החזק והכובש כפי שהם רואים זאת, ולכן ממנה מצופה לבצע את הוויתורים".
כאשר אתה אומר להם "תעמידו דרישות גם בפני הפלסטינים", הם לא מוכנים להקשיב?
"הם מוכנים ואף מתווכחים עם הפלסטינים על הסתה ועל טרור, אך כלפינו נגמרה הסבלנות. זה היה שבוע נוסף שבו אירופה הפעילה את הכלים שיש לה בהחלטת הפרלמנטים ובצעדים נוספים כדי לאותת לנו זאת".
בניגוד למה שמקובל לחשוב בישראל, השגריר הוותיק משוכנע שלישראל יש חברים טובים באירופה. הוא, אנשי השגרירות, ארגונים יהודיים וחברי פרלמנט פרו-ישראלים עבדו בשבועות האחרונים שעות נוספות כדי למזער את נזקי החלטת ההכרה של הפרלמנט האירופי, שעברה ביום רביעי. הנוסח הראשוני שהוצע על ידי המפלגה הסוציאליסטית כלל הכרה מלאה ומיידית של הפרלמנט במדינה פלסטינית. ישראל ואוהדיה הצליחו בתחילה לעכב את ההחלטה בחודש, ולאחר מכן לשפץ את הנוסח כך שיהיה קרוב מאוד לעמדתה הרשמית של ישראל.
"הנוסח שאושר דווקא מעיד שיש לנו כאן ידידים רבים, כיוון שלמעשה עוד אין הכרה במדינה פלסטינית. הפרלמנט אמר שהוא מוכן להכיר עקרונית במדינה כזו אם תקום כתוצאה ממשא ומתן בין הצדדים, וזו העמדה של ממשלת ישראל. הנוסח הזה שונה מאוד ממה שהוצע על ידי הסוציאליסטים בתחילה, והם נאלצו לשנות אותו כתוצאה ממשא ומתן עיקש מאוד מצדנו ומצד ידידינו, מכיוון שלא היו בטוחים שישיגו בשבילו את הרוב הדרוש. זה מראה לך שאנשים מבינים שלצעדים חד-צדדיים אין מקום", מתאר ולצר את חצי הכוס המלא.
אם יש לנו ידידים עם כזו השפעה, מדוע איננו מצליחים לבלום צעדים כמו סימון מוצרים או אי הכרה בתעודות חקלאיות של ממשלת ישראל ביהודה ושומרון?
"כי כאמור יש אי נחת מהמדיניות של ישראל. אני עובד מדינה, ואינני קובע את המדיניות או מחלק לה ציונים. זו שאלה של סדרי עדיפויות ממשלתית שאיני מתערב בה. אני יכול לומר שיש פרלמנט אירופי, יש בתי דין אירופים ויש מוסדות האיחוד, שבהם יושבים נציגי המדינות. ישנן מדינות רבות שפעם היו מוכנות להילחם למעננו וכיום מסרבות לעשות זאת. זו המציאות".
בהינתן שזו המדיניות, מה ניתן לעשות כדי לשפר את הקשרים?
כאן מפתיע ולצר ומציע למנהיגים הישראלים פתרון פשוט. "שיבואו לבקר שרים וחברי כנסת. סטטיסטית אתה רואה שנוסעים לוושינגטון ולברלין, לרומא ולמדינות נוספות, אך לכאן ממעטים להגיע. אם היו מגיעים זה היה עוזר בבלימת הסחף. צריך להגיע לבריסל. יש פער בין ההכרה של חלק מההנהגה בחשיבות המדיניות לבין תדירות ההגעה".
ולצר לא אומר זאת, אך הכוונה לכך שראש ממשלה ישראלי לא ביקר מעולם במוסדות האיחוד האירופי. ביקור שתכנן רה"מ בנימין נתניהו, למשל, לפני חמש שנים בוטל ברגע האחרון. האירופים נעלבים מהיחס הישראלי.
"אירופה חושבת שהיא שחקן חשוב באזור.
בצד האווירה הפוליטית העכורה בין ישראל לאיחוד האירופי, לוולצר יש סוג של בשורה. "צריך להבין שאירופה היא יבשת במצוקה גדולה. יש כאן פחד גדול שהטירוף שקורה במזרח התיכון, עם דאעש ושאר הארגונים, יגלוש לאירופה. יש אלפי מתנדבים אירופים שיצאו להילחם בסוריה ובמלחמות האחרות, וחלקם כבר חזר חדור מוטיבציה ועם יכולות טרור מוכחות. זה מטריד מאוד את האנשים והרשויות. זו אחת הסיבות לכך שהסוגיה הפלסטינית ירדה למקום נמוך בהרבה בסדרי העדיפויות האירופיים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם