עשרת האיומים הביטחוניים על ישראל 2015
פיגועי דאעש ואל קאעידה בגבול הגולן, התקפה במתקני הגז בים, שחזור חטיפת הנערים ביהודה ושומרון ומתקפת סייבר רחבת היקף – אלה רק חלק מהאיומים שירכזו את מירב המאמץ של מערכת הביטחון בשנה הקרובה
1.פיגועים של אל קאעידה ודאעש ברמת הגולן
ככלל, איזור הצפון מסתמן כחזית הנפיצה ביותר לקרא השנה האזרחית החדשה, בגלל שילוב של מספר גורמים. הסיבה הראשונה היא הנוכחות ההולכת וגוברת של כוחות אלקאעידה וגורמי ג'יהאד עולמי אחרים בדרום רמת הגולן. לקראת השנה האזרחית החדשה, אפשר לקבוע בוודאות כי סוריה אינה קיימת עוד כמדינה ולמשטר המרכזי בדמשק לא נותרה שום אחיזה משמעותית באזורים הגובלים עם ישראל בגזרת רמת הגולן.
נראה כי הסיבה לכך שהקרבות ברמת הגולן הסורי עדיין אינם "זולגים" באופן משמעותי לישראל היא טקטית: אנשי הג'יהאד העולמי עסוקים בראש ובראשונה בקרבות פנימיים מול גורמים איסלאמיים קיצוניים אחרים ומול המשטר בדמשק, ולכן אינם מעוניינים בחזית מול ישראל. כאשר ירגישו יציבים מספיק בשליטתם בשטח, ייזמו פיגועי טרור שעלולים להצית את הגזרה.
סבירות: בינונית עד גבוהה.
2. עימות בלבנון
נסראללה נמנע מעימותים מול ישראל מאז סיומה של מלחמת לבנון השנייה ב-2006, למעט פיגועים כנגד יעדים ישראליים בחו"ל בשנים האחרונות, מבלי לקח אחריות, אולם המצב השתנה מן היסוד במהלך שנת 2014, כאשר הארגון הכריז כי ינקום על תקיפה של שיירת נשק מסוריה על אדמת לבנון, שבוצעה על ידי ישראל, לטענתו, ועל חיסול בכירים של הארגון.
לאחר האיומים ביצע החיזבאללה בשנה האחרונה כמה פיגועים כנגד כוחות צה"ל בגבול לבנון ובגבולות רמת הגולן. ייתכן כי הפיגועים מרתיעים את ישראל מלהמשיך ולתקוף על אדמת לבנון (להבדיל מתקיפת מאגרי תחמושת בשטח סוריה שבוצעה על ידי ישראל, לפי התקשורת הבינלאומית, גם בדצמבר 2015). חיזבאללה בנה מאז שנת 2006 ארסנל נשק אדיר שיכול לפגוע בכל נקודה בישראל גם באמצעות רקטות מונחות GPS, עם ראש קרב של לא פחות מ-700 ק"ג חומר נפץ, שיכול להיות מכוון למתקנים אסטרטגיים כמו הקריה או תחנת הכוח בחדרה.
אגב, במקרה של מערכה צפונית, ישאף חיזבאללה למהלומת אש אדירה בפתיחה, במקביל לנסיונות לבצע חדירה קרקעי נקודתית לעבר ישובים ישראליים מעבר לגדר. מערכת "כיפת ברזל" תדע להתמודד עם מרבית איומי הרקטות, ואולם אין ספק כי נמלי הים והאוויר של ישראל יהיו משותקים לפחות למשך כמה ימים, ולכן ישראל תשאף למערכה קצרה ככל האפשר. איום המנהרות, כמו ברצועת עזה, יהיה רלוונטי גם במקרה של מערכה בזירה הצפונית.
סבירות: בינונית.
3. פיגועי ירי וסכינאות ברחבי ישראל ואיו"ש: באיזור יהודה ושומרון ובמזרח ירושלים יימשכו הפיגועים, שהתרבו בהלך שנת 2014. אולם לא תפרוץ אינתיפאדה שלישית כל עוד המאמץ העיקרי של הרשות הפלסטינית הוא בזירה המדינית הבינלאומית וגם כאשר תאי חמאס ביהודה ושומרון הם אויב משותף גם לרשות הפלסטינית וגם לצה"ל ולשב"כ. סבירות להמשך פיגועים: גבוהה / סבירות לאינתיפאדה שלישית: נמוכה.
4. מול חמאס בעזה הסבירות למערכה נוספת ב-2015, בהמשך ללחימת צוק איתן ביולי –אוגוסט 2014, אינה תלויה בהתפתחויות של סוף השנה. ניתוח "רציונאלי" של המצב מראה כי חמאס, ששילם מחיר כבד רק בקיץ האחרון, יתקשה לצאת למערכה נוספת עד שישקם את יכולותיו.
אולם, ארועי קיץ 2014 הוכיחו כי שיקולי חמאס אינם בהכרח רציונאליים וחוסר היציבות הבסיסי גם באזור זה, והלחץ מצד ישראל ומצרים שדוחק את הארגון לפינה, יכול להוביל אותו למערכה נוספת מבחינת "אין מה להפסיד". כך ייתכנו חילופי אש ברמות שונות ואולי אף למהדורה חוזרת של "צוק איתן".
סבירות למערכה נרחבת בדרום ב-2015: נמוכה עד בינונית.
5. החטיפה הבאה: בכל חלקי החברה הפלסטינית יש הסכמה רחבה כי חטיפות חיילים או אזרחים ישראלים "מוצדקות" כדי להביא לשחרור אסירים. התגובה הישראלית החריפה על חטיפת הנערים מגוש עציון בחודש יוני (מבצע "שובו אחים" שהתגלגל ל"צוק איתן") אמורה להוציא את החשק לחטיפה נוספת, אבל הסכנה שיהיו חטיפות היא עדיין מאוד גדולה. סבירות לאירוע חטיפה: בינונית.
6.טילים איראניים על ישראל: סוגיית תקיפה ישראלית אפשרית באיראן צפויה לשוב לסדר היום במהלך שנת 2015. הסיבה היא שבחודש יולי בשנה הבאה יסתיים (שוב) תוקפו של הסכם הביניים שחתמו מעצמות המערב עם איראן על הקפאה של פרויקט הגרעין האיראני, בתמורה להקלה מסוימת בסנקציות. לאחר שתי ההארכות של ההסכם הזמני, נראה כי הסיכויים להארכה נוספת הם נמוכים יותר. לכן חודש יוני 2015 מסתמן כגורלי.
עד עכשיו הפתיעו ארצות הברית ומדינות באירופה, ומזווית ראיה ישראלית הן הפגינו נחישות גבוהה למדי שלא לאפשר לאיראן פרצות שיסירו את הסנקציות באופן מלא וגם יאשרו את קידומה של תכנית הגרעין בדרכים עקלקלות. אבל, ספק אם הנחישות הזאת תישמר גם כאשר הבחירה בחודש יולי תהיה בין קריסת ההבנות עם איראן לבין חתימה על הסכם קבע, שיאפשר לאיראן בכל זאת את הדרך אל הפצצה.
בראיה לאחור, משיקולים מדיניים ומבצעיים, נראה כי ההזדמנות הישראלית הטובה ביותר לעכב את פרויקט הגרעין האיראני באמצעות תקיפה אווירית (להבדיל מנזקים מסתוריים שקורים מידי פעם במתקני גרעין והתנקשויות במדענים, שמיוחסים על ידי איראן לישראל) הייתה כבר בשנת 2011, אולי גם ב-2012. מאז העבירו האיראנים רבות מהצינטרפוגות שלהם אל מתקנים מתחת לאדמה, ולכן התקיפה הפכה מסובכת בהרבה. אבל, אולי לא בלתי אפשרית, עם אמצעי לחימה משופרים.
כך, בחודש יוני עלולה לעמוד בפני ישראל ברירה קשה: אם יסתמן שמדינות המערב נכנעות לדרישות האיראניות במו"מ, תידרש ישראל להכריע האם היא מבצעת תקיפה אווירית או משלימה אם התגרענותה של איראן הלכה למעשה. ההנחה היא, שלאחר חתימת הסכם קבע שאינו מקובל על ישראל, אופציית התקיפה תהפוך לכמעט בלתי אפשרית, מסיבות מדיניות.
בחודש מרץ ייערכו הבחירות בישראל. יש להניח כי כבר כעת נערכות הכנות משמעותיות במערכת הביטחון לקראתה מועד המכריע ביוני 2015. מי שלא יהיה ראש ממשלה בחודש יוני 2015, יידרש ללא מעט דיוני קבינט בסוגיית הגרעין האיראני. סבירות לעימות צבאי ישיר מול איראן: נמוכה.
7. ניתוק צינור הגז: קשה להאמין אבל בגלל מאבקים עם ארגונים "ירוקים" ישראל אינה מצליחה לקבל החלטה על מיקום צינור נוסף שיחבר בין מאגר הגז תמר בלב ים ובין היבשה. לפיכך, ישראל תלויה באספקת הגז שלה בצינור יחיד, שעלול להיות יעד לפגיעה. סבירות לניתוק הציבור בפעולה חבלנית: נמוכה.
8. ניתוק האינטרנט: כמו בתחומים רבים אחרים, כך גם בתחום האינטרנט ישראל היא אי מבודד, כך שכל התקשורת שלנו עם העולם תלויה בשני כלבלים תת מימיים שמגיעים מן הים התיכון. ניתוק הכבלים האלה בפעולה חבלנית הוא גם תסריט שנלקח בחשבון. הסבירות: קלושה.
9. מתקפות סייבר: תקיפת קוראיה הצפונית על אולפני הסרטים של סוני ממחישה כי הסייבר הוא כבר מזמן כלי נשק ברשות מדינות.
למעשה, ישראל נמצאת תחת התקפות סייבר בלתי פוסקות, אבל עדיין לא חוותה התקפה רבת עוצמה. הצורך בהגנה על מערכות קריטיות לתפקוד המדינה, כמו מערכות החשמל והמים, והמערכת הפיננסית, יילך וייגבר. סבירות: גבוהה.
10. חדירה דרך מנהרות תת קרעקעיות: תסריט הבלהות של צוק איתן לא נעלם מהמפה. גם אחרי המבצע יש כמה מנהרות שיכולות להיות מבצעיות לחמאס בדרום וכנראה גם מנהרות בגבולות הצפון. מערכת הביטחון משקיעה הון עתק בפיתוח פתרונות טכנולוגיים כנגד המנהרות בכל הגזרות, ואולם האיום נותר מוחשי.
סבירות לפיגועי מנהרות: נמוכה עד בינונית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם