וינשטיין הריח כלכלת בחירות – ובלם אותה

החלטתו של היועמ"ש לעכב את העלאת שכר המינימום נכונה וחכמה. כבר למדנו שממתקים המחולקים בחיפזון על ידי ממשלה יוצאת, נלקחים בחזרה עם התייצבותו של משטר חדש

אמיר קוטלר | 28/12/2014 13:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
היועץ המשפטי וינשטיין, בתבונתו הרבה, ניצל ביום חמישי האחרון את סמכויותיו החוקיות ועצר את תהליך העלאת שכר המינימום.
 
צילום ארכיון: פלאש 90
יהודה וינשטיין. צילום ארכיון: פלאש 90

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- עריקאת: "נגיש ההצעה לאו"ם עד ליום רביעי"
- ליברמן: דורש הבהרות מפרקליט המדינה על החקירה

בהחלטתו, מבטל וינשטיין את צו ההרחבה של שר הכלכלה נפתלי בנט להעלאת שכר המינימום ל-5,000 שקל לעובדי המגזר הציבורי, בהמשך ועל בסיס ההסכם שנחתם בין ההסתדרות למגזר הפרטי. ביטולו של היועץ המשפטי מתייחס גם להסכם שלפיו בעוד מספר לא רב של שנים יעמוד שכר המינימום על 52 אחוז מהשכר הממוצע במשק (במקום כ-47 אחוז היום).

ההשלכה המיידית של ההחלטה היא למעשה דחיית הפעימה הראשונה (באפריל 2015) המעלה, סמלית, את השכר המינימלי במשק במאות שקלים, לעבר המטרה הסופית - להעמיד סכום מכובד לקראת 2017. ולמרות זאת, מדובר על ההחלטה החברתית-כלכלית מהטובות שהתקבלו בחודשים האחרונים. הפקיד הבכיר, עו"ד וינשטיין מריח, את כלכלת הבחירות באפו, ולכן הורה כי "לעת הזו אין לכך מקום, בעיצומה של תקופת בחירות". היועץ המשפטי מאותת בהחלטה הזו לרשות המבצעת, לחדול מניסיונות נוספים להעביר יוזמות כלכליות מזורזות ובלתי אחראיות שמטרתן אחת – ללקט קולות בוחרים.

וינשטיין אינו מוכן להוציא צו הרחבה מזורז בתקופת בחירות. הוא אמנם מאשר לראשי משרד האוצר וההסתדרות להגיע להסכמות ברורות בנוגע למספר הפעימות ולמועדים שבהם השכר יועלה, אך למעשה הוא שולח את הגורמים הפוליטיים המעוניינים ביוזמת בזק שכזו לכנסת, בית המחוקקים, להשגת הסכמה פרלמנטרית עכשווית ונדירה, בין שמאל, מרכז וימין.

וינשטיין גם חכם וגם צודק: לפני הבחירות, וללא הסכמה פוליטית, בהיעדר שר אוצר מכהן, בהיעדר תקציב מאושר לשנת 2015, לא נכון לקבל החלטה משמעותית שכזאת הטומנת בחובה מורכבויות והשלכות שונות, ארוכות טווח (חלקן אפילו מתייחסות לשנים 2018-2017), והקשורות לסוגיות כלכליות אסטרטגיות מרחיקות לכת כמו צמצום הפערים בחברה הישראלית, הקצאה של מיליוני שקלים מתקציב מדינה ועוד.

החלטת היועץ המשפטי משאירה
מספר סימני שאלה: האם ניתן, מבחינתו, להעלות את שכר המינימום במגזר הפרטי, על בסיס ההבנות בין התאחדות התעשיינים להסתדרות. האם ההסתדרות תמשיך ביוזמה להעלאת השכר במגזר הפרטי ללא מטריית הממשלה להעלאת השכר לעובדי המגזר הציבורי, ולא פחות חשוב – מה תהיה רמת הפגיעה במאות אלפי משפחות בישראל, המשתייכות למגזר הציבורי, ואשר ציפו להעלאת השכר הכה נדרשת עבורם?

כיוון שפעימת העלאת השכר הראשונה צפויה רק באפריל 2015, נכון יהיה לכולנו לחכות לכנסת יציבה המחליטה על היוזמה ברוב. כבר למדנו כי ממתקים המחולקים בחיפזון על ידי ממשלה יוצאת, נלקחים בחזרה עם התייצבותו של משטר חדש, אשר נוטה לשכוח את הבטחותיו לציבור.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אמיר קוטלר

צילום:

הכותב הוא יו"ר קבוצת GRsee ייעוץ

לכל הטורים של אמיר קוטלר

עוד ב''דעות''

פייסבוק