הפסיקה האחרונה של גרוניס: דחה את ערעורו של דיראני
בבית המשפט העליון נערך טקס הפרידה מהנשיא. בתחילת הדיון החגיגי דחה אשר גרוניס בפסיקתו האחרונה את עתירתו של מוסטפא דיראני, שביקש לאפשר לו לתבוע את המדינה על עינויים בכלא בישראל: "אין לו להלין אלא על עצמו"
עוד ב-nrg:
- בנט: מתקרב היום שבו אנחנו ננהיג את המדינה
- הרב זמיר כהן: "הומו צריך אישה עדינה"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בהתאם למסורת, הנשיא גרוניס הקריא את פסק הדין האחרון שלו, שניתן בעתירה של מוסטפא דיראני, בדרישה לאפשר לו להגיש תביעת נזיקין נגד המדינה בגין עינויים שעבר בכלא. ברוב של ארבעה שופטים נגד שלושה, הפך גרוניס את ההחלטה הקודמת של שופטי העליון וקבע כי "בעת עימות מול טרור יחול הכלל שאין מבררים תביעת אויב". עם זאת הוא ציין כי אין פסק הדין מתיר לכוחות הביטחון להפר את זכויותיהם של העצורים.
"אין לדיראני על מי להלין אלא על עצמו", פסק גרוניס. "נפלא בעיניי כיצד יש להתיר לדיראני להשתמש במוסדות המדינה בעת שהוא פועל נגדה ולהשמדתה. אין להרשות לו, בזמן שהוא מחזיק פצצה ביד אחת, לנופף בדגל זכויות האדם ביד השנייה".
פסק הדין שבחר גרוניס לקרוא בטקס הפרישה הוא בעתירתו של מוסטפה דיראני, בדרישה לאפשר לו להגיש תביעת נזיקין נגד המדינה ולתבוע פיצויים בגין עינויים קשים שעבר במהלך מעצרו, כולל מעשי סדום.
דיראני, שהיה עצור בכלא הישראלי במשך עשור, שוחרר בשנת 2004 במסגרת עסקת חילופי שבויים והוא הוחזר ללבנון. הוא הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לקבלת פיצויים על סך של 6 מיליון שקלים.
המדינה ביקשה לדחות את התביעה משום שאין מבררים "תביעתו של אויב", אך הבקשה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי ולאחר מכן גם בבית המשפט העליון, בפסק דין שקבע כי "אין אדם שהחוק לא חל עליו ואין סיטואציות שהן מחוץ לגדרי החוק, גם כשמדובר בזמן מלחמה או במאבק מתמשך בטרור".
בשנת 2013 נערך דיון נוסף בהרכב מורחב שכלל את סלים ג'ובראן וחנן מלצר, את הנשיא גרוניס, את המשנה לנשיא מרים נאור, ואת השופטים אליקים רובינשטיין, יורם דנציגר וניל הנדל. אלה, כאמור, בהובלת הנשיא גרוניס, הפכו את ההחלטה הראשונית של בית המשפט העליון.
בנאום הפרידה שלו התייחס גרוניס בהרחבה לשיח על מעמד בית המשפט העליון. "העיקרון של הכרעת הרוב, המקבלת את ביטויה בבחירות לכנסת, בהצבעות בפרלמנט ובהכרעות הממשלה, הוא נדבך יסוד של הדמוקרטיה", אמר הנשיא גרוניס "עם זאת, שיטת המשטר שלנו מבוססת על ההכרה כי יש להציב גבולות לשלטון הרוב ולהגן על המיעוט. תפקידו החשוב והקריטי של בית המשפט העליון הוא לשמש הגורם השיפוטי הבכיר בהגנה על המיעוט ועל זכויות האדם והאזרח בישראל".
באשר למגמה של פסילת חוקי הכנסת, שגרוניס הצטרף אליה לעתים, ציין הנשיא היוצא: "אין זה סוד שתפישתי החוקתית כשופט שונה מזו של חלק מחבריי בבית המשפט העליון, בעבר ובהווה, ועל כן נותרתי לא אחת בדעת המיעוט. ועל רקע זה אני רואה חובה לחזור ולהדגיש: אין כל הצדקה לערער על סמכותו של בית המשפט העליון לבטל חקיקה ראשית של הכנסת".
גרוניס המשיך ותקף את הקוראים לצמצם את כוחו של בית המשפט העליון. "מובן כי הכנסת רשאית לשרטט את מאפייניו של המשפט החוקתי בישראל, אולם עליה לעשות זאת באחריות, בזהירות רבה ומתוך הבנה עמוקה של יסודות המשטר הדמוקרטי".
גרוניס דחה גם את הביקורת על מינוי שופטי העליון בשיטת "חבר מביא חבר". "שיטת מינוי השופטים בישראל היא מהמוצלחות בעולם ואין מקום לשנותה" הוא קבע. "ודאי שאין כל צידוק לשנות את הרכב הוועדה לבחירות שופטים".
היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בירך את הנשיא גרוניס בטקס הפרידה: "לא אאריך על מורשתו ותרומתו להיסטוריה השיפוטית של מדינת ישראל. הנשיא גרוניס שירת את הציבור נאמנה שנים רבות,
"בשם התביעה הכללית בישראל ובשם השירות הציבורי המשפטי ובשם מערכת אכיפת החוק ובשם משרד המשפטים אני מודה לך. ולנשיאה נכנסת אומר: בזכות כניסתך לנעליו של גרוניס, אין חשש בלבי. בטוח אני כי הנכס המופקד בידייך מופקד בידיים נאמנות".
הנשיאה הנכנסת מרים נאור, שהתמנתה כשופטת בית המשפט העליון יחד עם גרוניס, התייחסה לדרכם המשותפת. היא שיבחה את דרכו הניהולית והגדירה את שנות נשיאותו כ "שנות פריחה". "כשופט, הנשיא גרוניס עסק בכל תחומי המשפט ובכולם כתב פסקי דין חשובים", אמרה נאור. "בפסיקתו הדגיש את הצורך לנקוט איפוק שיפוטי בעת בחינה חוקתית של חוקי הכנסת".
כדוגמה הביאה את עמדתו בעניין חוק טל העוסק בגיוס החרדים, שבו היה בדעת המיעוט נגד פסילת חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות, ובדחיית העתירה נגד ביטול מימון לימודי הליבה. "לצד זאת, הוא שם דגש על הצורך בהגנה על זכויות המיעוט ועל עקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי", הבהירה נאור. "אשר היקר, אנו נפרדים ממך היום כנשיא וכשופט. אין אנו נפרדים ממך כחבר. אנו מוקירים לך תודה על שנים רבות של עשייה למען הציבור ועל תרומתך לקידום המשפט הישראלי ולפיתוחו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם