"הגנו בגופם": הצל"שניקים שלא היססו להיפגע למען חבריהם
הקצין שמנע חטיפה בירי פגז ממרחק קצר מאוד, הסמ"פ שסכך על פצועים בגופו והגן עליהם מפני רימון רסס, והלוחם שהגן על חבריו מפגיעה. שלושה סיפורי גבורה
עוד כותרות ב-nrg:
• לסיפוריהם של כל מקבלי העיטורים - לחצו כאן
• מקור ישראלי: הגנרל האיראני לא היה יעד לחיסול
חברים של טל רבינוביץ' מספרים עליו כי הוא מנהיג טבעי מלידה. "אדם שתמיד נותן מעצמו למען החברה ומוביל קדימה", הם מתארים. בצעירותו, רבינוביץ' היה חבר בנבחרת הג'ודו של מדינת ישראל והתאמן עם ח"כ יואל רזבוזוב, שהיה סגן אלוף אירופה בג'ודו. הוא למד בבית ספר בשפיים לספורטאים מחוננים והצבא הציע לו להיות בתפקיד עורפי כדי שיכול להמשיך להתאמן. אלא שרבינוביץ' סירב והצהיר שהוא יהיה לוחם. למרבה הצער הוא נפצע מאוד קשה וקרע שריר בברך, כך שהפרופיל שלו ירד.
נסע דרך רחוב שבו מוקשים ומטענים. טל רבינוביץ'
חבריו של רבינוביץ' הוסיפו כי אחרי ירידת הפרופיל, צה"ל הציע לטל להתגייס ליחידות טכנולוגיות או יחידות מודיעין מסווגות כדי שהוא ימצא את הפוטנציאל שלו, אך הוא התעקש לסייע ללחימה. "כשטל הבין שהוא לא יהיה קרבי, הוא התגייס להיות איש אמל"ח במגלן", הם מספרים. "הוא היה שם ארבעה חודשים והחליט שזה מספיק לו, ושהוא רוצה להיות קרבי. לאחר סדרה קשה של טיפולים וניתוחים, הוא הצליח לשכנע את צה"ל להעלות לו פרופיל וכך הוא הגיע לגדוד 9 בחטיבה 401 של השריון. הוא היה חייל מצטיין וסיים קורס מקצועות בהצטיינות. הדרייב שלו הוא מה שנתן לו את היכולת להתקדם, למרות הקושי בברך".
על הלחימה בעזה ועל העיטור רבינוביץ' לא סיפר לחבריו כלל. כל שהסכים לומר בנוגע ל"צוק איתן" הוא שהיחידה שלו הייתה מסונפת לגדוד 101 של הצנחנים, והם לחמו לצדם בכל הקרבות הקשים.
נטל את הפיקוד עד לסוף הקרב. סגן יניב הרטמן
חנה הרטמן, אמו של סגן יניב הרטמן, אמרה ל-nrg: "יניב הוא אדם צנוע. הוא לא דיבר על מעשיו בלחימה או חושב שמגיע לו משהו בעקבות הקרבות שהשתתף בהם. הוא לא הוסיף פרטים רבים, אני רק יודעת שהייתה שם לחימה מאוד קשה, ורוב מה שאירע בשטח לא פורסם כלל.
"שבוע קודם לאירוע שעליו קיבל את הצל"ש, יניב הציל את חייו של בן משק שלנו בקיבוץ לביא, וגם על הנקודה הזו הוא בכלל לא סיפר. שמענו זאת מאותו חבר ההוא. מיד כשהוא חזר מהלחימה, יניב עבד כחודש בבית הקפה של אחותו וגיסו בתל אביב. הוא אמר שזה היה ניקוי ראש טוב. הוא הצניע את כל מה שהוא עשה שם ולא דיבר. בעצם ככה הוא תמיד - רץ ראשון לכל משימה ופעולה, אבל לא מדבר על זה. לכן גם קצת קשה לו עם כל האירוע שעושים מזה עכשיו וכל מה שמסביב".
זינק לעבר לוחם והגן עליו מפני רימון רסס. עמרי
אימו של עמרי, רינה, אף פעם לא ידעה מה בנה עושה בצה"ל. "הוא לא אמר באיזה יחידה הוא, או מה הוא עושה ביחידה המסווגת שלו", היא מספרת. "תמיד הייתי שואבת את המידע מחברים ומהקצינים
לרצועת עזה הגיע עמרי משהייה באפריקה לצורכי עבודה. "הוא הגיע מיד כשקראו לו ונכנס ללחימה", היא משחזרת. "אני לא יודעת מה הוא עשה בלחימה הזו כי הוא לא סיפר כלום. שמעתי קצת מחברים אבל אני בכלל לא רוצה לחשוב או לתאר את מה שהם אמרו. הוא נכנס לקרב קשה מאוד, שבו הוא גם נפצע, אבל גם בבית החולים הוא לא סיפר לנו כלום".
עמרי, כך מספרת האם, עדיין עובר ניתוחים וטיפולים ברגל שלו. "זה קשה לו כי הוא היה רץ מרתונים, עוד לפני הצבא", היא מוסיפה, "בכל מקרה בהמשך הוא יחזור ללימודי 'יחסים בינלאומיים' שהוא התחיל בהם עוד לפני הפציעה. גם עכשיו, כשעמרי בארץ, בכלל לא דיברנו על העיטור הזה. עד כדי כך הוא צנוע".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם