
לפיד הציג את רשימת יש עתיד: "אין לנו מושחתים"
יאיר לפיד תקף את יריביו הפוליטיים הרבים, ואמר כי "לא רצינו להילחם, אבל זו מטרתנו: להילחם על המדינה"
עוד כותרות ב-nrg:
- טרכטנברג: "מתנצל על דבריי כלפי יחימוביץ'"
- ליברמן במוסקבה: בישראל מנסים לחסום את הרוסים
- תומכי דאעש פרצו את אתר חברת "מלזיה איירליינס"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
את רשימת המפלגה, על פי סדר, הציגו אנשיה אחד אחרי השני, כשכל מי שעולה לבמה קרא לזה הבא אחריו. אחרי לפיד היה שר החינוך לשעבר שי פירון, אחריו שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן. מיד אחריהם מאיר כהן, שר הרווחה לשעבר, ויעקב פרי, שר המדע לשעבר. חברי הרשימה הבאים היו עפר שלח, יו"ר הסיעה, שהזמין את "הפנים החדשות של הסיעה": חיים ילין.


לאחר חיבוקים ונשיקות, קרא ילין לח"כ קארין אלהרר, הבאה ברשימה. היא הזמינה לבמה את יואל רוזבוזוב, שקרא בעצמו לח"כ עליזה לביא. הבא בתור היה סגן שר האוצר מיקי לוי. במקום ה-12 שובץ איש התנועה לשעבר, אלעזר שטרן, "שעמד לצדנו בכנסת היוצאת".
איש התנועה היוצא, שטרן, קרא לח"כ פנינה תמנו-שטה. האחרונה הזמינה לבמה את מי שהרוויח מכל הפרשיות במפלגה - בועז טופורובסקי. במקום ה-15 ניצבה ד"ר רות קלדרון, שלגביה הצהיר טופורבסקי כי "למי שחושב שזה לא מקום ריאלי - זה אמצע הרשימה, היא עמוק בפנים". אחריה הוצגה יפעת קריב, שקראה לדב ליפמן. האחרון הציג את רונן הופמן. במקום ה-18 ניצבה זהורית שורק, לסבית דתייה.
הבאים אחרים בתור, לפי סדר: עפרה פינקלשטיין, חדווה שקד, סלים קדור, גבי מאירי, ד"ר רחל רחליה שפירו וכן ולדימיר בליאק.
בפתח דבריו אמר לפיד כי "אנו עומדים כאן היום אחרי שכולנו למדנו משהו בדרך הקשה, דרך הטעויות שעשינו בהתחלה, דרך המכשולים שהיינו צריכים לעבור. למדנו שאם אנחנו רוצים לשנות משהו, זה לא יקרה מעצמו – נצטרך לשים את הסכין בין השיניים ולהילחם. זה מה שאנחנו עושים – נלחמים על המדינה.
"באנו לממשלה ולכנסת כדי לשתף פעולה, כדי לעבוד עם אחרים, כדי לחבר בין אנשים – לא בשביל לנהל מלחמות. אלא שכל מה שעשינו – כל שינוי, כל תיקון – היינו תמיד צריכים להילחם נגד שחיתות בממדים בלתי נתפסים, נגד כל אלה שהמדינה לא מעניינת אותם אלא רק האינטרס מעניין אותם. נלחמנו במושחתים, ניצחנו ושינינו את החוק.
בין השאר ציין לפיד את הישגי מפלגתו, הזכיר את צמצום מספר השרים בממשלה, ביטול מוסד השר ללא תיק, השוויון בנטל - שבו לדבריו יצחק (בוז'י) הרצוג חיבק את החרדים - העלאת אחוז המתגייסים, הגדלת מספר הקצבאות לניצולי שואה ועוד. לפיד ציין כי זו המלחמה האישית שלו, של סבו שמת במחנה ריכוז ושל אביו.
"כשהחלטנו לעצור את הכסף, כשכץ, סלומיאנסקי ואריאל ניסו להעביר להתנחלויות מבודדות, לגבעה פה באריאל שאין עליה נפש חייה, למבני ציבור ביצהר ובאיתמר, הסבירו לנו שאין ברירה וככה זה עובד בקואליציה. אמרנו שלא בשביל זה באנו לפוליטיקה, ונלחמנו ועצרנו את הכסף. כל עוד היינו שם, התברר שזה לא ככה זה, והכסף הלך לירוחם, לקריית-שמונה, לבתי חולים בפריפריה. רגע אחרי שעזבנו את הממשלה, השחיתות השלטונית חזרה והעברות הכספים חזרה. הם מדברים בשם אלוהים, אבל אין להם אלוהים".
"לפעמים גם נלחמנו והפסדנו, אבל זה שווה להילחם על זה. היינו היחידים שנאבקו בקואליציה נגד הרעיון המשונה שבה המדינה שבה הפערים החברתיים הגדולים ביותר בעולם המערבי, שבה ראש הממשלה החליט שמוכרח שיהיה לו מטוס פרטי, ולא מספיקים גלידת הפיסטוק וריהוט הגן. בדיוק כמו שהיינו המפלגה היחידה שנאבקה נגד העלאת השכר של חברי הכנסת – מפני שלא יכול להיות שבמדינה שפויה חברי הכנסת יצביעו על העלאת השכר של עצמם. אנחנו מרוויחים יותר מדי גם ככה. לכן תרמנו לעמותות הומניטריות את תוספת השכר המכוערת הזו. היא אולי לא שחיתות פלילית, אבל שחיתות מוסרית וגועל נפש".

לפיד אמר כי "בשנה ושמונה החודשים שהיינו בממשלה, עשינו יותר ממה שעשו מפלגות אחרות בעשרים שנה. ועדיין אני שואל את עצמי: למה כל התיקונים האלה תמיד היו כרוכים במלחמות? זה לא מה שרצינו. כולנו באנו לפוליטיקה ממקום טוב. עזבנו חיים נוחים בשביל לתקן את המדינה. כילד קראתי ספר יפה בשם 'זעקי ארץ אהובה', והארץ הזו זקוקה לאהבה, ולאנשים שבאים לעשייה – לא בשביל עצמם.
"בגלל זה, אי אפשר לעצור אותנו. אנחנו לא נלחמים בשביל עצמנו, אלא בשביל המדינה. אין פה שר לשעבר אחד, חבר כנסת אחד, שלא עצרו אותו ברחוב בשנתיים האחרונות לפחות בשבוע, ואמרו לו 'בשביל מה היית צריך את זה?'
לפיד הסביר כי "מדינת ישראל היא לא רק מקום, היא רעיון. הבית הלאומי של העם היהודי לא יכול להיות מוגדר רק דרך הגדר סביבו, שמגנה על יושביו מפני אויבינו, אלא גם על ידי מה שקורה בבית פנימה. מעמד הביניים צריך לדעת שיש משחק הוגן, שמי שמשקיע מקבל. השכבות החלשות צריכות לדעת שהחמלה היא הערך המרכזי שלנו אחד לשני. אנחנו זקוקים ליהדות שלא מפלגת וסוחטת כספים אלא מחברת ונותנת לנו ערכים, ולפוליטיקה שהיא כלי ניהולי ולא הזמנה לשחיתות. האנשים הישרים, החרוצים והטובים שמחזיקים את המדינה הזו, באים בערב הזה כדי להגיד שהם לא מוכנים עוד – המדינה הזו שלהם והם דורשים שהיא תוחזר לידיהם. האנשים האלה החליטו, לא נוותר.
לגבי אנשי מפלגתו אמר יו"ר יש עתיד כי "אנחנו מציגים רשימה שלא מציגה קבלני קולות, אנשים חדורי אמונה שעזבו חיים נוחים, שלא באו לעשות לביתם. הם מקריבים את ביתם יום-יום. דתיים, נשים וחילונים, פריפריה ומרכז, לא שמאל אנרכיסטי, לא ימין הזוי. מרכז – לא מדינה שמורכבת משבטים שרבים זה עם זה, אלא תלויה ביכולתה לבנות ראשי גשר עם החברה הישראלית. ישראל צריכה אותם בכנסת. ישראל צריכה את יש עתיד גדולה וחזקה. רק יש עתיד גדולה וחזקה תמנע מהפוליטיקאים המקצועיים לבטל את מה שהשגנו. לא ניתן להם לשלוח את הכסף שלנו להתנחלויות מבודדות, לחברי מרכז ולוועדים הגדולים. אנחנו צריכים את הכסף לחינוך, לבריאות, למעמד הביניים ולילדי העניים".
בשלב זה הדגיש לפיד כי אנשי מפלגתו לא חשודים בפלילים, בניגוד למפלגות אחרות. "בימים שאנו שומעים על פרשות חדשות כל הזמן, אנחנו המפלגה היחידה שאף אחד מראשיה ובכיריה לא נחקר, נחשד או שתק בחקירה, הורשע או ישב בכלא. זה צריך להיות הסטנדרט. אם הסטנדרט שלכם הוא שאתם בוחרים רק אנשים ישרים והגונים – יש רק מפלגה אחת שאפשר להצביע למענה. באנו בשביל לשנות, ולא נוותר לעולם".
לפיד אף הציג בדבריו את המטרה של המפלגה בכנסת הבאה: "אנו היחידים עם תוכנית מעשית פועלת, אחרי עבודת תשתית. זו מלחמה על דור, דור שלם שמרגיש שהמדינה בגדה בו, ואנו צריכים להוכיח לו שאנחנו פה ונלחמים למענם על המדינה. יש עוד מלחמה אחת שלעולם לא נוותר עליה – על הביטחון שלנו, ועל ההסדר המדיני. מדינת ישראל צריכה ללכת להסדר אזורי עם מדינות ערב המדינות שיאפשר לה להיפרד מהפלסטינים, עם סידורי ביטחון קפדניים, לפרז את עזה, ולשקם את היחסים עם הקהילה הבינלאומית וארה"ב, שנתניהו הרס. הסדר מעשי, הגיוני, תוך שמירה על ירושלים וגושי ההתיישבות ומלחמה חסרת פשרות נגד הטרור האסלאמי".
בבחירות לכנסת האחרונה זכה לפיד לאמון הציבור עם 19 מנדטים, והיה חלק מהממשלה שהקים בנימין נתניהו, שבה כיהן כשר האוצר. חלק מהרפורמות שהוא ומפלגתו קידמו, כולל חוק השוויון בנטל ואפס אחוזי המע"מ על רכישת דירות, העיבו על היחסים בממשלה הקודמת. כמו כן, יחסיו עם שר הכלכלה נפתלי בנט, שעמו כרת בתחילת הכנסת הקודמת את "ברית האחים", ידעו עליות ובעיקר מורדות, עד שהשניים פיתחו בחודשי הממשלה האחרונים קרירות מופגנת.
באחרונה, לאחר שבועות של ירידה בסקרים, מפלגתו של לפיד החלה בחזרה לעלות, במקביל לדשדוש בסקרים של מפלגת כולנו בראשות משה כחלון והירידה של אביגדור ליברמן ומפלגת ישראל ביתנו בעקבות החקירות נגדה.
מי שכבר הודיע כי לא יהיה ברשימה הם חברי הכנסת עדי קול ורינה פרנקל, ואליהם נוסף גם ח"כ שמעון סולומון.
1. יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד, שר האוצר לשעב
2. שי פירון, שר החינוך לשעבר
3. יעל גרמן, שרת הבריאות לשעבר
4. מאיר כהן, שר הרווחה לשעבר
5. יעקב פרי, שר המדע לשעבר.
6. עפר שלח, יו"ר סיעת יש עתיד
7. חיים ילין, ראש המועצה האזורית אשכול
8. ח"כ קארין אלהרר
9. ח"כ יואל רוזבוזוב
10. ח"כ ד"ר עליזה לביא
11. סגן שר האוצר לשעבר מיקי לוי
12. ח"כ אלעזר שטרן, לשעבר ממפלגת התנועה
13. ח"כ פנינה תמנו שטה, סגנית יו"ר הכנסת
14. ח"כ בועז טופורובסקי
15. ח"כ רות קלדרון, סגנית יו"ר הכנסת
16. ח"כ יפעת קריב
17. ח"כ הרב דב ליפמן
18. רונן הופמן
19. זהורית שורק
20. עפרה פינקלשטיין
21. חדווה שקד
22. סלים קדור
23. גבי מאירי
24. ד"ר רחל רחליה שפירו
25. ולדימיר בליאק