ראשי » חדשות » צבא וביטחון

חיזבאללה וטהרן תכננו מבצע נגד ישראל במרץ

הפגיעה ברכבים הישראליים בהר דב הייתה הקדמה למבצע גדול, אך הוא הוקדם בשל הנסיבות החדשות שלאחר חיסול הבכירים בשיירה בסוריה. פעילי חיזבאללה בדאחייה כבר הפיקו לקחים ממלחמת לבנון השנייה והתפנו מראש

ביום רביעי בבוקר היה עדיין קר ואפרורי בביירות. כאשר החלו לטפטף השמועות על ירי בהר דב, הרים איש עסקים אירופי טלפון לידידים בדאחייה. הטלפון צלצל, ללא תשובה. מאוחר יותר הוא תפס אותם בנייד עם מצב רוח לא משהו. "כבר אתמול התבקשנו להתפנות מהמשרדים", סיפרו. "נאמר לנו גם לקצר בשיחות טלפון כי הצבא הישראלי מאזין. מאז אנחנו בהמתנה". מהטון שבו נאמרו הדברים הסיק האירופי שידידיו בחיזבאללה מעריכים שהם "על סף מלחמה".

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"אני לא חושב שהייתה כאן הפתעה לשום צד", אמר לי איש העסקים. "עוד בשבוע שעבר, לאחר חיסולו של ג'יהאד מורנייה, דיברתי עם מכרים איראנים בביירות. הם מקושרים היטב, גם בביירות וגם בטהרן. על פי ההערכות ששמעו, ישראל ידעה היטב מי היה בשיירה. והכוונה גם לג'יהאד מורנייה וגם לגנרל כוח קודס, אללה דאדי. הם ציטטו מקורות שלפיהם בישראל היו מודעים לטפטוף הגובר של אנשי משמרות המהפכה וכוח קודס שהגיעו לגולן, והבינו שמשהו מתבשל. מנקודת המבט האיראנית הפגזת השיירה נועדה לאותת להם: עד כאן. עברתם את הגבול".

השבוע היו גם פרסומים הפוכים, ולפיהם האיראנים העבירו דרך האמריקאים מסר: ישראל חצתה את הקו האדום. התוצאה הייתה איפוק הדדי של ימים אחדים, אבל הוא לא החזיק מעמד. הסיבה לכך, אומר המקור, היא לא רק ירי הרקטות והפגזת השיירה הישראלית שבה נהרגו שני חיילים. בנקודה הזו יכלו עדיין שני הצדדים לעצור. אלא שבישראל העריכו עוד טרם ההסלמה שמשהו מתארגן מעבר לגבול. 
 
ואם כך הדבר, הפגזת השיירה הישראלית ביום רביעי הייתה הקדמה למבצע גדול, שיועד לפברואר־מרץ אך הוקדם בנסיבות החדשות. בן־שיחי לא ידע לומר מה טיבו או יעדו של המבצע שהוקדם, אבל הוא כנראה היה מספיק גדול כדי לגרום לחיזבאללה לפנות אנשים מהדאחייה. מה שאומר שהצריבה של 2006 מראה סימני התפוררות. וזה מעלה שאלה מציקה נוספת. אם בישראל ידעו ובביירות ידעו, וערב קודם כולם כבר הריחו שמשהו מתבשל, איך שוב קרה שחיילים נסעו ברכב בלתי ממוגן. וזה כאשר זיכרון המארב בשג'אעיה ב'צוק איתן' עדיין פעור ומדמם. 

קצין בכיר צוטט בתגובה כי למיגון אין משמעות רבה בשל העובדה שהרכבים נפגעו מטילי קורנט. אך אם אכן מדובר בקורנט, 

סימני השאלה גדולים עוד יותר. זוהי שאלה לא פתורה עוד ממלחמת לבנון השנייה. רוב מוחלט של החיילים שנהרגו אז ישבו בטנקים שנפגעו מטילי קורנט. ישראל פנתה אז לרוסיה, יצרנית הקורנט, בטענה על זליגת טילים מסוריה לחיזבאללה. מאז השתנה המצב בשטח לחלוטין. לא רק שחיזבאללה נוכח בסוריה, אפשר וצריך להתייחס לקורנטים כאל ארסנל משותף לסוריה ולחיזבאללה. מהרגע שבו הכריזו איראן וחיזבאללה שינקמו את חיסולו של ג'יהאד מורנייה, החשיבה על מיגון תנועה לאורך הצירים הייתה אמורה להתחזק. 

מעבר למתיחות בצפון, הנה שביב מידע שמגיע מטהרן, ממקורות אמינים. לכאורה עוד פירור במסכת הנצחית של דיווחים שאינם ניתנים להוכחה על בריאותו המידרדרת של חמינאי. ובכל זאת, הפעם זהו ניואנס מעורר תשומת לב על "שינויים התנהגותיים" באופיו של המנהיג העליון. אין הכוונה לרמיזות בכיוון דמנטיבי, אלא לשינוי שלפיו "המנהיג העליון נהיה חד וקיצוני יותר, וחסר סבלנות בתגובותיו לסובבים". האם יש לכך קשר לקריאתו של הנשיא רוחאני לקיים משאל עם בשורה של סוגיות פוליטיות, חברתיות וכלכליותֿ, מה שמתפרש כקריאת תיגר על סמכותו של המנהיג העליון, או שהגיל עושה את שלו?

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...