ראשי » חדשות » צבא וביטחון

מסתמן: לא הופעל 'נוהל חניבעל', איש לא יישפט

אחרי הסערה הציבורית הגדולה על הפעלת 'נוהל חניבעל' בצוק איתן, תחקיר צה"ל שהגיע לידי nrg חושף כי במהלך ניסיונות החילוץ של סגן הדר גולדין ברפיח לא נורתה אש מסיבית חסרת אבחנה לעבר בתי רפיח במטרה להרוג את החייל יחד עם חוטפיו

אגדת חניבעל - הסוף: בניגוד לפרסומים ולסערה סביב חקירת המשטרה הצבאית שמתנהלת בימים אלה לגבי הקרב ברפיח בניסיון לחלץ את הדר גולדין ז"ל, אין באמת חשד ממשי להפעלת אש לא חוקית בקרב זה. ברפיח כלל לא התקיים 'נוהל חניבעל' במשמעות של הפעלת אש מסיבית עד כדי הרג החטוף, כפי שנטען.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הסערה התקשורתית סביב החקירה מסתמנת יותר ויותר כהצגה שנועדה להוריד לחץ מהדרישות הבינלאומיות לחקור את מהלכי צה"ל ב'צוק איתן' בפני בית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה בהאג. לאחר כמה שבועות של חקירות נראה כי איש לא יועמד לדין בעקבות הקרב הזה.

אז מה באמת קרה שם? צוות מטעם האלוף נעם תיבון מסיים בימים אלה לחקור 300 מקרים חריגים של ירי באזורים מאוכלסים. המספר נשמע גבוה, אבל מדובר בשברירי אחוז לעומת 7,000 תקיפות אוויר שבוצעו בלחימה, כולן בהכוונה מדויקת של מערכות ג׳י־פי־אס, וירי של לא פחות מ־35 אלף פגזי ארטילריה. ברוב מוחלט של המקרים התיקים נסגרים ללא המלצות על חקירה פלילית.
  
מהתחקירים עולה כי בשני מקרים נעשה שימוש בירי ארטילרי של פגזים נפיצים לעבר שטח בנוי: בקרב החילוץ של גולני בסג׳עייה ב־20 ביולי, ובאירוע רפיח, לאחר ההיעלמות של גולדין. בשג׳אעייה בוצעה הפשיטה לאחר ארבעה ימים שבהם התבקשה האוכלוסייה לפנות את הבתים. בתחילה נורתה אש אווירית מדויקת מאוד, וכאשר חילוץ הנפגעים נתקל בקשיים נורתה גם אש ארטילרית ש״רוקנה״ את הזירה מאנשי חמאס.

גם ברפיח וגם בשג׳אעייה, כמות האש שנורתה לעבר שטח מיושב הייתה קטנה בהרבה לעומת מקרי חילוץ מוכרים מההיסטוריה, כולל קרב החילוץ של גולני מבינת־ג׳בייל במלחמת לבנון השנייה ב־2006.

הקרב ברפיח מיוחד בכך שהוא התרחש לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת אש ב־1 באוגוסט בשעה שמונה בבוקר. לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף, ניגש צוות של מפקד סיירת גבעתי לבדוק פתח של מנהרה באזור המזרחי של רפיח. נאסר עליו לפתוח באש, ועל המח״ט נאסר מראש על ידי מפקדת האוגדה לבצע ירי מונע של פגז טנק לעבר בית שהיה חשוד כממולכד בקרבת פתח המנהרה.

ואז, בשעה 9:16 בדיוק, בוצעה מהבית התקפה. שני אנשי סיירת גבעתי נהרגו מיד. עקבותיו של גולדין נעלמו. מהר מאוד הבינו בצה״ל כי הוא נעדר. מהתחקיר עולה כי מח״ט גבעתי קרא ברשת הקשר את מילת הקוד ״חניבעל״, ואולם משמעות הקריאה הייתה שחייל נעדר ויש חשש כי הוא נחטף. לא הופעלה שום תרגולת אש הקשורה לכך. התרגולת שהופעלה הייתה ״אש לחילוץ״, בדיוק כמו בקרב בשג׳אעייה. מכיוון שתקרית האש התרחשה בזמן הפסקת אש לא היו מטוסים זמינים באוויר, והיה צורך לבצע הזנקות מהקרקע. האש האווירית הראשונה שוגרה רק אחרי יותר משש דקות. האש הארטילרית - תוך פחות משלוש דקות.
 

במונחים של אירוע חטיפה בתוך שטח בנוי מדובר בנצח. בדיעבד ידוע כי גולדין נהרג כבר בהתקפה על הכוח. הוא הובל אל

תוך רשת המנהרות הצפופה של רפיח. האש הכבדה לחילוץ, שנמצאת בלב החקירה, שוגרה לעבר צמתי דרכים ופתחי מנהרות מוכריםֿ, במטרה להקשות על העברת גולדין מהזירה. כמו כן הותקפו יעדים ומטרות של חמאס, המוכרים בגזרה. למרבה המזל, או שלא מדובר במזל אלא ביוזמה, רשימת מטרות למקרה מעין זה הייתה מוכנה מראש בחמ״ל האש של הגזרה.

התחקיר מעלה כי לא נורתה אש מסיבית חסרת אבחנה לעבר בתי רפיח במטרה להרוג את החייל יחד עם חוטפיו, כפי שטוענת ה״אגדה״ על נוהל חניבעל.

כמה פלסטינים נהרגו ברפיח בבוקר השחור של אחד באוגוסט? ההערכות הראשונות, שהתבססו על טענות הפלסטינים, קבעו: כ־150. התחקיר של צה״ל, שנחשף כאן, טוען: 41, כולל אנשי חמאס שהשתתפו בקרב. לא ניתן לקבוע בוודאות כמה מן ההרוגים הפלסטינים הם לוחמים וכמה הם אזרחים שנקלעו לתופת בשוגג, אבל נראה כי בין ההרוגים אכן היו גם עשרות ״בלתי מעורבים״, כפי שמכונים האזרחים בז'רגון הצה״לי.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...