השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך הלך לעולמו
חבר מפלגת הבית היהודי, השר לאזרחים ותיקים, נאבק במחלה קשה, ונפטר לאחר שאושפז בבית החולים לפני כחודש וחצי. אורבך נבחר לכנסת לראשונה בשנת 2009 והותיר אחריו אישה וארבעה ילדים. ישיבת ממשלה מיוחדת תתכנס בשעה 15:00 בעקבות פטירתו
עוד כותרות ב-nrg:
- מבקר המדינה: "הדלפת הטיוטה היא עברה על החוק"
- בגין על 'העבודה': ציונים, אבל טועים טעות חמורה
- מלך סעודי חדש: חמש הוצאות להורג ב-8 ימים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
באמצע החודש הקודם כתב אורבך בדף הפייסבוק שלו, מיד לאחר הישגו בבחירות המקדימות במפלגה, כי הוא ישקיע את זמנו בטיפול דחוף ומשמעותי למען בריאותו. הוא ביקש להימנע מביקורים ומהפצת שמועות, ואמר כי הוא מקווה לחזור לאיתנו, אך כאמור לפני זמן קצר הוא הלך לעולמו.
אורי שרגא אורבך נולד ב-28 במרץ 1960, כ"ט באדר התש"ך בפתח-תקווה, ולמד בבתי ספר יסודיים בעיר. כשגדל עבר לישיבת "בני-עקיבא" בנחלים, ובהמשך בישיבת ההסדר בקריית-שמונה, שדרכה גם עשה את שירותו הצבאי. בצה"ל שירת בחטיבה 7 של חיל השריון, ואף השתתף כחייל במלחמת לבנון הראשונה. מאוחר יותר התגורר בקריית-שמונה במשך שנתיים, שבהן שימש שם כמורה.
את דרכו העיתונאית הוא החל ב-1983 כבעל טור בעיתונים הדתיים "ערב שבת" ו"זרעים" של תנועת הנוער "בני-עקיבא", ומאוחר יותר המשיך ככתב במשרה מלאה במגזין "פסיק". לצורך הכתיבה שם עבר אורבך עם משפחתו להתגורר ביישוב עפרה שבחבל בנימין.
לילדים החל לכתוב אורבך כאשר ייסד שניים מהעיתונים המרכזיים לגילאים אלו במגזר הדתי – "אותיות" ו"סוכריות". כמו כן הוא שימש כעורך של כמה עיתונים ומגזינים במגזר הדתי. במשך שנה גם שימש כעורך הוצאת הספרים "ספריות בת-אל".
אלא שפעילותו העיתונאית לא הסתכמה בכתיבה בלבד, ואורבך אף היה ממקימי תחנת הרדיו הדתית-חרדית "קול חי" וערוץ "תכלת" ליהדות. כמו כן הוא החזיק פינה קבועה בתוכנית מסורת ברשת ב' של קול ישראל. בהמשך שימש כבעל טור באתר ynet, ובעיקר נודע לאחר שהגיש מ-1998 את תוכנית "המילה האחרונה" בגל"צ יחד עם עירית לינור, אברי גלעד וג'קי לוי. כמו כן הוא עבד גם בערוץ 2, בעיתונים "מעריב", "חדשות", "ידיעות אחרונות" ועוד.
במסגרת עבודתו העיתונאית הרבה אורבך לפעול בתחום הסאטירה וההומור. בדצמבר 1995, מיד אחרי רצח רבין, ייסד וכתב ב"נקודה" את המדור הסאטירי "הלחי השנייה", שפורסם עד 2001. יחד עם חגי סגל פרסם שני ספרונים, "והיום עוטפים בזה דגים" ו"הבטיחו יונה", המלקטים נבואות שווא וציטטות מביכות של עיתונאים, ובעיקר כאלו המזוהות עם השמאל. ב-2002 הוציא ספר שהפך לרב-מכר: "סבא שלי היה רב", לקסיקון הומוריסטי למונחים מחייו של הציבור הדתי.
על עבודתו העיתונאית וכתיבתו זכה בפרסים רבים, וביניהם פרס מפקד גלי צה"ל משנת 1999 על התוכנית "המילה האחרונה" עם עירית לינור; פרס מפקד גלי צה"ל 2002 על התוכנית "עבדים היינו" לכבוד פסח, שהגיש עם גידי גוב; ציון לשבח של פרס זאב לספרות ילדים על ספרו "ילדה כמוני"; וכן ארבע מועמדויות לתואר איש השנה ברדיו, בתחרות "איש השנה" של זכיינית ערוץ 2 "קשת". אחד מספריו נבחר לרשימת הספרים האהובים ב"מצעד הספרים הארצי" של ילדי ישראל לשנת 2010 מטעם משרד החינוך והתאחדות המו"לים.
בנוסף אורבך הרבה לכתוב ספרים, ובין השאר נודע בשל כמה חיבורים הומוריסטיים המיועדים לילדים, ובעיקר לאלו הדתיים. כמו כן כתב ספר בשם "סבא שלי היה רב", בהוצאת "כתר", שזכה להצלחה גדולה. הספר הוא לקסיקון הומוריסטי למונחים מחייהם של שומרי מצוות. ספרו "מה מברכים על גלידה? - מושגים ביהדות לילדים וגם להורים" תורגם לרוסית, ובתחרות שנערכה במוסקבה זכה בפרס הראשון בקטגוריית ספרים לילדים בנושאי דת.
אורבך אחראי גם לטביעת כמה מונחים שנכנסו לשפה העברית, בהם "דתי מחמד", "העם עם הגולן" ו"חברון מאז ולתמיד".
בפברואר 2009 נבחר אורבך לחבר הכנסת ה-18 מטעם סיעת הבית היהודי. לאחר שהודיע בדצמבר על הצטרפותו למפלגה החדשה, יורשתה של המפד"ל, נבחר על ידי המועצה הציבורית של המפלגה למקום החמישי ברשימתה לכנסת. זמן קצר לאחר מכן התפלגה המפלגה החדשה, ואורבך שובץ במקום השלישי. בבחירות זכתה המפלגה לשלושה מנדטים.
אורבך כיהן כיושב ראש השדולה לקשרי דתיים-חילונים וכיושב ראש השדולה החברתית. במהלך כהונתו בכנסת יזם כמה חוקים - חוק סימון סוכרים על מוצרי מזון (יחד עם יעקב כץ) - חוק המאפשר לרוב דיירי בניין משותף שבו מעלית אחת להפעיל מעלית שבת בשעות מסוימות, חוק הפוטר את האקדמיה ללשון העברית מתשלומי ארנונה, חוק הקובע הגבלת גיל לאימון במטווח (יחד עם דני דנון), ועוד. אורבך יזם את פרויקט "תרגישו בבית", המנסה לפתוח את בתי הכנסת בפני כלל האוכלוסייה, מתוך רצון לקדם הבנה בין דתיים לחילונים.
בבחירות המקדימות לקראת הבחירות לכנסת ה-19 תמך אורבך בנפתלי בנט לראשות המפלגה, והוא עצמו נבחר במקום הרביעי.
בפריימריז שנערכו בבית היהודי לקראת הכנסת העשרים זכה אורבך במקום הרביעי אחרי איילת שקד, הרב אלי בן-דהן וניסן סלומיאנסקי, ושובץ במקום השישי ברשימה המשותפת של המפלגה עם מפלגת תקומה.
הוא מילא תפקידים רבים בחיים הפוליטיים, כולל סגן יושב ראש הכנסת, וחבר בוועדות רבות של המשכן, וביניהן זכויות הילד, הכספים, הכנסת, חוקה, חוק ומשפט, ביקורת המדינה ועוד. הוא גם שימש בתפקיד יושב ראש סיעתו, והיה חבר בשדולות רבות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם