נאום נתניהו בקונגרס: יחסי אובמה-ישראל במבחן
הזמנתו של ראש הממשלה לקונגרס הציתה מחלוקת בין הדמוקרטים לרפובליקנים, וגם ויכוחים בתוך המפלגות עצמן. הסנטור הרפובליקני מייק האקבי: "יש חשיבות עליונה לבואו של נתניהו"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הרקע לדברים הוא הוודאות שמייחסים לכוונותיו של אובמה בכל הקשור למו"מ עם איראן. הנשיא נחוש להגיע להסכם בכל מחיר. האופציה הצבאית ירדה מהשולחן מזמן, ובקונגרס חוששים שיעילותם של הצעדים הכלכליים מוטלת בספק, במיוחד כשמדינות כמו רוסיה וסין כלל לא שוקלות לאכוף את הסנקציות שעליהן כבר הוחלט בעבר. לאמריקנים ברור שאיראן היא כיום מדינת סף גרעינית, ולדברי כמה סנטורים רפובליקנים שעמם שוחחנו, לא ירחק היום שבו נתעורר ונשמע שאיראן ביצעה ניסוי גרעיני מוצלח.
בתחילת השבוע עלה העימות מדרגה נוספת. ממחלקת המדינה הודלף על החלטת הממשל שלא לעדכן את ישראל בפרטי המו"מ, ועל ניתוק הקשר עם המועצה לביטחון לאומי, משום שישראל מנצלת את התדרוכים שהיא מקבלת לצרכים פוליטיים, לשון ההדלפה. ההודעה לא הפתיעה איש. לישראל יש דרכים לדעת בדיוק מה מתנהל שם, אומרים מקורות דיפלומטיים ישראלים בוושינגטון.
בינתיים הוויכוח סביב ההזמנה, הנאום ועקיפת הבית הלבן תופסים את הכותרות, והדיון סביב עצם העניין מקבל חשיבות משנית. נתניהו אולי ביקש לאחד את בית המחוקקים האמריקני סביב ההתנגדות ל"הסכם הרע עם איראן", כפי שהוא מכנה אותו, אך השיג את ההפך. הכותרות הראשיות מדווחות כיצד הפכו הבחירות בישראל לנושא העומד במחלוקת בין־מפלגתית בארה"ב. לפחות 15 מהסנטורים הדמוקרטים, בהם שלושה יהודים, הודיעו שייעדרו מהנאום הצפוי. בהודעה שיצאה מלשכת סגן הנשיא ביידן נאמר כי הוא ייעדר מהארץ בעת הנאום; פטריק ליהי, המשמש סנטור כבר 40 שנה, אמר כי הנאום הפך לעניין פוליטי. "התעלול הזה מביך לא רק את ישראל, אלא גם את הקונגרס", הסביר.
הרפובליקנים נערכים "לספור ראשים" כדי לנהל קמפיין נגד הנעדרים. הסנטור מט בורקס אמר לאתר 'פוליטיקו' כי "אם הדמוקרטים הללו יעדיפו פוליטיקה מפלגתית על פני עקרונות – מחובתנו להביא זאת לידיעת הציבור". הסנטור ביל קסידי, רפובליקני מלואיזיאנה שעמו שוחחנו, אומר כי "אלה אנשים שאכפת להם יותר מעמדתו של הנשיא מאשר ביטחונה של ישראל והערכים המשותפים שלנו".
מייק האקבי, שהכריז כי הוא מתכוון להתמודד על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות בבחירות 2016, אומר ל-nrg כי היעדרותם של אותם סנטורים מעידה על התנהגות "תינוקית" ומאכזבת. "תגובתם בלתי ראויה, גם אם יש משהו בטענה שאפשר היה לעשות את הדברים אחרת", הוא אומר. "צריך לכבד ידיד ובעל ברית. בואו של נתניהו אינו אמור להיות שנוי במחלוקת מפלגתית. יש חשיבות עליונה לבואו, ועל הבית הלבן היה להביע שביעות רצון ולקבלו בברכה בוושינגטון. מדובר בידיד, בבעל ברית, ואת המחלוקות היו צריכים להשאיר מאחורי דלתיים סגורות".
הנשיא אובמה אמר שאינו רוצה להעביר את מערכת הבחירות בישראל לארה"ב. מדוע זה לא מקובל עליך?
"אינני יודע מה תהיה השפעת הנאום על הבחירות בישראל, אבל אני חושב שהאמריקנים רוצים וצריכים לדעת מה הישראלים חושבים על המצב הנוכחי ואם הממשל הולך בכיוון הנכון. החשיבות בנאומו של נתניהו היא ההדגשה שאין לגלות טיפת סובלנות כלפי האפשרות שאיראן תוכל לפתח יכולת גרעינית, ועלינו להבטיח שהדבר הזה לא יקרה".
כאילו אין מו"מ, בימים אלה נמצאת על שולחן הקונגרס הצעת חוק להגברת הסנקציות על איראן, והיא מקבלת תמיכה מהרוב הרפובליקני, וגם מדמוקרטים לא מעטים. בכוחו של הנשיא להטיל וטו על הצעה כזו, אך הווטו עשוי ליפול אם יימצא רוב של שני שליש מחברי הסנאט. כך שאם נתניהו מצליח לשכנע שלושה־ארבעה סנטורים - הוא עשה את העבודה. את זה יודעים בוהנר והשגריר דרמר שרקחו את הנאום. את זה יודעת גם מנהיגת המיעוט הדמוקרטי, ננסי פלוסי, שמיהרה לצאת נגד ההזמנה.
הדמוקרטים רתחו וקבעו שזהו ניסיון בוטה להתערבות בפוליטיקה האמריקנית. הרפובליקנים לא נשארו חייבים ודיברו על המעורבות העמוקה של גורמים אמריקניים, ובעיקר כסף של משלם המסים האמריקני, בבחירות בישראל.
מדוע כל כך חשוב שנתניהו יבוא לקונגרס? מדוע אין להסתפק בכך שיבוא לנאום בוועידת איפא"ק, ואולי אף ייפגש לפגישה סגורה עם סנטורים בקונגרס?
"יש משהו מאוד מוחשי בזה שאדם מדבר אליך פנים אל פנים", אומר קסידי. "כשראש ממשלת אוקראינה בא לדבר בקונגרס, ידענו מה המצב שם ומה הוא הולך להגיד, ובכל זאת, לשמוע אותו באופן ישיר גורם לרמה אחרת של מודעות. הסנטורים אמרו שנאומו עשה את שלו. כשמישהו מתייצב לפניך וחולק עמך את דאגותיו, הנקודה מובהרת היטב. יש גם חשיבות רבה לנאום פומבי. אנחנו הנציגים שנבחרו על ידי העם, ואם אני עושה משהו באופן פרטי, האנשים שאני מייצג אינם שומעים זאת. זה לא דמוקרטי".
זו הפעם הראשונה שישראל נכנסת לתקשורת האמריקנית בהקשר פוליטי פנימי. עד כה נהנו בירושלים מתמיכה של שתי המפלגות. כעת מתבקשים הדמוקרטים לבחור בין הנשיא שלהם לבין ראש ממשלת ישראל. גם כמה רפובליקנים מודים שמדובר במצב לא נוח.
הדמוקרטים חוששים שהעימות ישפיע על הבחירות לנשיאות ב־2016. אן לואיס, היועצת של הילארי קלינטון לענייני יהודים ונשים (יש משרה כזו), טוענת שבכל הסקרים האחרונים עולה כי התמיכה בישראל בקרב צעירים רפובליקנים עולה, אצל הדמוקרטים היא אינה משתנה, אך מספרם של המשיבים "איני יודע" גבוה מאי פעם.
מחקר של מכון ברוקינגס מהימים האחרונים מגלה כי גם דעת הקהל בשאלת הנאום נחלקת על פי מפתח מפלגתי. האוונגליסטים, המזוהים עם הרפובליקנים, נוטים לחייב את הביקור, ואילו תומכי הדמוקרטים מתנגדים לו.
הנשיא אובמה טען כי לא מדובר ביחסי העבודה שבין הדמוקרטים למפלגת העבודה או לרפובליקנים עם הליכוד. "מדובר ביחסי ישראל וארה"ב, ובקשרים שלא ניתנים לערעור ביניהם העומדים מעל לכל מחלוקת מפלגתית".
"זהו מס שפתיים", אומר לנו האקבי. "העוינות של הממשל כלפי ישראל ברורה, למרות הרטוריקה של הנשיא על הידידות בינינו. ברור על פי פעולותיו שהוא אינו מגלה כל ידידות כלפי ישראל. על אובמה להיפגש חד־משמעית עם נתניהו עם בואו לאמריקה. זו ההזדמנות שלו להראות שהוא ידיד אמת של ישראל, שאינו נותן לתחושותיו האישיות לגבור על האינטרס האמיתי מה טוב יותר לאמריקה".
כשאני מבקש לחלץ מקסידי הגדרה ליחס הנשיא כלפי ישראל, הוא נמנע מלהשתמש במלה "עוין", או לפחות "לא הוגן", ומעדיף את הניסוח העדין "לממשל לא נוח עם העמדה הישראלית". קסידי היה חבר קונגרס שנים רבות, ובבחירות אמצע הקדנציה הפך לסנטור. "לנשיא לא נוח לדבר על טרור או על אסלאם קיצוני, אבל שני המושגים הללו מהווים איום קיומי על ישראל, והיא אינה יכולה להימנע מלנקוט פעולות כדי להתגונן", הוא אומר. "ברור שלממשל לא נוח עם זה, אבל גם לי לא נוח עם עמדת הממשל. איך הוא רוצה להילחם בטרור ובקיצוניות אם מסרבים לקרוא להם בשמם הנכון?"
בסוף השבוע שעבר הופיע שר החוץ לשעבר הנרי קיסינג'ר לפני ועדת השירותים המזוינים של הסנאט, והביע חשש כי הממשל האמריקני חזר בו מההתנגדות הגורפת לאיראן הגרעינית ולהפצת הנשק הגרעיני, וכי עתה הוא מדבר על ניהול ההפצה. האקבי וקסידי חוששים שאובמה באמת מכוון למדיניות הכלה בלתי נסבלת של איראן גרעינית. "אני חושש שזה הכיוון, וזו טעות חמורה", אומר האקבי. "הדבר משול להסכם שלום עם נחש צפע".
העיתון USA Today כתב בתחילת השבוע במאמרו הראשי כי הבחירות בישראל הפכו להיות עניין בין־מפלגתי אמריקני, לא רק על רקע הנאום אלא גם בשל התערבות גורמים שונים בממשל ומחוצה לו במערכת הבחירות בישראל. "הנשיא הצהיר כי לא ייפגש עם נתניהו מפני שמועד בואו קרוב מדי לבחירות בישראל. זה לא מפריע לחלק מאנשי הקמפיין שלו בעבר ומהתורמים שלו להתערב בבחירות", נכתב במאמר, אבל העיתון מגלה כי יועצים פוליטיים ותורמים אמריקנים יש לשני הצדדים - למתנגדי נתניהו וגם לתומכיו. סטיב רבינוביץ, יועץ פוליטי דמוקרטי, אומר כי הישראלים נעזרו מאז ומתמיד ביועצי בחירות אמריקנים, אך עתה הגיעו ההאשמות לרמה חסרת תקדים.
הסנטורים טד קרוז ולי זלדין פנו למזכיר המדינה ג‘ון קרי במכתב גלוי, ובו תבעו לחקור האם כספי משלם המסים האמריקני משמשים כלי להשפיע על הבחירות בישראל. "האם מחלקת המדינה יכולה להבטיח שהכספים שהיא העבירה לארגון 'קול אחד' אינם מועברים כתרומה לארגון V15 להטיית הבחירות בישראל?" שואלים השניים במכתבם. מחלקת המדינה השיבה כי התרומות הופסקו כבר בנובמבר האחרון, עוד לפני שנודע על הבחירות בישראל.
העובדה שאיש השטח של הנשיא אובמה, ג'רמי בירד, הגיע לסייע ל־V15 בקמפיין נגד נתניהו כבר פורסמה. מהעבר השני התברר כי שני אסטרטגים פוליטיים המעורים במערכת הפוליטית, וינסנט האריס וג'ון מקלולין, הגיעו לישראל כבר בדצמבר, והם מייעצים בחשאי לליכוד. האריס משמש יועצו של מנהיג הרוב בסנאט, מיטש מק'קונל, ויועץ גם לטד קרוז. האריס אומר כי "הייעוץ שאני מעניק לליכוד נפרד לחלוטין מהעבודה שלי בארה"ב. מעולם לא דיברתי עם מק'קונל או עם קרוז על עבודתי בישראל".
"אין פגם ביועצים פוליטיים", אומר האקבי, "כל עוד אין קשר ישיר לגורמי ממשל רשמיים, או תיאום בין גורמים כאלה ליועצים. קשר כזה לא יהיה הולם. לא ראוי שהנשיא או גורמים במפלגות השונות יהיו מעורבים במערכת הבחירות".
הליכוד מאשים כי כסף אמריקני מעורב בקמפיין 'רק לא ביבי'.
"ייתכן. מדובר במשהו בלתי ראוי. אני מבין שיש אינטרס מצד גורמים בממשל שזה יקרה, אבל התערבות של גורמים בממשל היא דבר פסול. לדעתי האינטרס האמריקני הוא שנתניהו יישאר בתפקידו. הוא מבין כיצד יש להתמודד עם הגרעין האיראני ולהוביל את ישראל במצב של עימות".
בין התורמים למחנה השמאל מוזכרים דניאל לובצקי שהקים את 'קול אחד' ב־2002 במטרה לקדם את רעיון שתי המדינות לשני העמים.
בעיתון היהודי 'פורוורד' תהו: האם מותר לעמותות הרשומות באמריקה לתרום כספים למטרות פוליטיות בישראל? עורך דין אמריקני המתמחה בארגונים ללא מטרות רווח טוען כי אם יתברר שעמותה כמו 'קול אחד' תורמת כספים לארגון המנהל תעמולת בחירות במדינה אחרת, היא עלולה להפסיד את הטבות המס שהיא זוכה להן בארה"ב.
גם אם הארגון V15 טוען כי הוא אינו קורא להצביע בעד מפלגה מסוימת אלא מבקש רק להתריע נגד בחירתו מחדש של נתניהו?
"העובדה שהם אינם תומכים במועמד או במפלגה מסוימת אינה אומרת דבר ואינה משנה דבר. גם קריאה להתנגדות למועמד מסוים או פעילות נגדו נחשבת תעמולת בחירות".
ארגון 'קול אחד' מסר בתגובה כי הוא מודע למגבלות התרומות, וכי הוא מחויב לכיבוד החוקים מתוקף היותו ארגון צדקה אמריקני.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם