בחירות

"הזוגות הצעירים צריכים לתבוע את לפיד"

אורלי לוי־אבקסיס, מקום שני ברשימת ישראל ביתנו, מבינה למה ליברמן מרגיש נרדף, לא רוצה להיות שרה בכל מחיר, מפרגנת לאח שמתמודד לכנסת ולא יודעת במי יבחרו ההורים. ראיון

מקור ראשון
ריקי רט | 27/2/2015 13:09 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ישראל ביתה: בין שחר אבקסיס (14) לאחותה הצעירה ממנה בשנה, ניצן, ניטש ויכוח עז. הראשונה שואפת שאמם אורלי תהיה שרה – "וככה היא תוכל לעשות ולקדם יותר דברים". השנייה מקווה שאמא שלה "לא תהיה שרה חס וחלילה", כדי שתוכל להקדיש יותר למשפחה. באמצע ניצבת אורלי לוי־אבקסיס עצמה, מקום 2 ברשימת ישראל ביתנו, שספק אם השאלה בכלל רלוונטית לגביה לנוכח הסקרים העדכניים המנבאים למפלגה, גיבורת פרשת השחיתות שנקראת על שמה, רק חמישה מנדטים. הרחק הרחק מ־11 המנדטים שקיבלה המפלגה בבחירות הקודמות (מתוך 31 מנדטים של הרשימה המשותפת הליכוד־ישראל ביתנו).

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

לוי־אבקסיס (41) היא אחת מחברות הכנסת הפעילות ביותר, יו"ר הוועדה לזכויות הילד, פרלמנטרית מוערכת שקידמה 26 חוקים, כולם חברתיים, בקדנציה וחצי. בין היתר היא טיפלה בנושאי הפחתת שכר דירה ריאלי לזכאים, שילוב אוטיסטים בעבודה, הקמת נציבות זכויות הילד, אלימות נגד קטינים, יצירת סביבת אינטרנט בטוחה לקטינים ועוד. עם הישגים כאלו היא כבר מזמן לא רק הבת של שר החוץ לשעבר דוד לוי, גם לא הדוגמגישה שהגיעה ממסכי הטלוויזיה אל הכנסת וצריכה להוכיח את עצמה.

"יגידו עליי שאני לא פוליטיקאית, אבל אני לא רוצה להיות שרה בכל מחיר", היא אומרת. "אני לא רוצה לקבל כל משרד. אם אני צריכה לבחור בין תפקיד השרה להגנת הסביבה או להיות יו"ר ועדת רווחהֿ, אני מעדיפה לקבל ועדה עם שיניים, שאפשר לפעול ולקדם בה דברים. אבל כדי שזה יקרה אנחנו קודם כול צריכים מנדטים". 
 
צילום: אריק סולטן
''ההישגים שלנו לא מעניינים את התקשורת''. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס צילום: אריק סולטן

מאז חשיפת פרשת השחיתות במפלגה בדצמבר האחרון, המנדטים בסקרים צונחים. "כשהתפוצצה הפרשה קיבלנו את הפרטים מהתקשורת, ואז אתה עושה חושבים ומתחיל להריץ תסריטים", היא מספרת. "התחלתי לחשוב על כל אירוע ואירוע במפלגה, אולי ראיתי משהו לא בסדר ולא שמתי לב, וכמה שלא חיטטתי בעבר לא העליתי כלום. ודאי שלא הייתי רוצה לתת יד או להיות קשורה לחשדות הללו, אבל אני לא מאמינה שיש בהם ממש. הדברים עדיין בחקירה, אבל לא משנה מה אומרים כרגע בתקשורת, בשורה התחתונה אני יודעת שרוב החברים במפלגה הם ח"כים פעילים שנלחמים בוועדות ומשלמים על כך מחיר יקר מול האנשים שיושבים על השאלטרים במדינה. לא ראיתי אצלם שיקולים זרים".

היו רגעים שחשבת לנטוש את המפלגה ולעבור למקום נקי יותר, בלי תווית השחיתות?
"בסופו של דבר אתה עושה את השיקולים שלך. הסתכלתי אחורה וראיתי שמתי שהייתי צריכה את המפלגה הם היו לצדי, ועזרו לי בקידום החוקים שהיו חשובים לי. כשאני מסתכלת על העשייה בזמן כזה, כשעדיין אין כתבי אישום, אני נוטה להאמין למי שהיה איתי בסדר. אני יודעת שיש אנשים, בעיקר בצד השמאלי, שכועסים עליי שלא נטשתי, ושלא עשיתי וידוא הריגה במפלגה שבה אני חברה. אבל לי, בתוך מערכת הערכים שלי עצמי, היה קשה לנטוש כשהספינה במצב כזה, בעיקר כשניתנו לי גיבויים וגם ארגז כלים לחוקק ולשנות. יצרתי בעזרת המפלגה הזו חוקים ופתרונות ששינו לאנשים את החיים. זה פשוט לא היה מתיישב נכון ביני לבין עצמי".

מה את חושבת על התנהלותו של ליברמן בפרשה?
"גם הוא מעודכן מהתקשורת, וראיתי את ההפתעה שלו מהחשיפות. אין לי ספק שאם היו דברים שהוא היה יודע עליהם הוא היה עוצר אותם. אמנם אנחנו לא השופט ולא התליין, אבל אם הוא היה יודע הוא היה שם לכך סוף. הוא לא היה נותן לדברים כאלה לחבל בהצלחה שלנו. לפני הפרשה היינו 13 מנדטים בסקרים, ובעקבות הפרשה הזו אנחנו לא יכולים להביא את העשייה שלנו למרכז הבמה בקמפיין. אני מגיעה לראיונות וכל מה שאני נשאלת עליו זה השחיתות והשחיתות. ההישגים שלנו לא מעניינים את התקשורת. זה קשה".

את מאמינה בטענת ליברמן, שבמשטרה נטפלים אליו לשווא?
"לא באתי להכריע כאן. ליברמן טוען שהוא נרדף ויכול להיות שזה צירוף מקרים, אבל בשש מערכות בחירות נפתחו שש חקירות, ובכל הפעמים הכול יוצא תקין. גם בתיק האחרון, כשסמוך לבחירות הוגש כתב אישום, ליברמן יצא זכאי. אם מערכת המשפט קבעה שהאדם הזה זכאי אז הוא זכאי. אני יכולה להבין למה הוא מרגיש נרדף".

מה את יכולה לספר עליו שאנחנו לא מכירים מתדמית הדיקטטור שנוצרה לו, בעקבות הדמות מ'ארץ נהדרת'?
"אני לא יודעת אם זה קשור לארץ נהדרת, אבל התדמית שלו כפי שמצטיירת בתקשורת עושה לו עוול. ליברמן לא דיקטטור. בנושאים שקשורים לאנשים חלשים הוא לא רק שומע אותי, אלא נותן רוח גבית. אני עצמי הופתעתי מהרגישות שלו, כי זה הכי רחוק מהתדמית שנוצרה לו, כאילו כל מה שמעניין אותו זה ענייני ביטחון. לצערי הוא לא מנסה לטפח ולשנות את התדמית שלו בציבור, חשוב לי שידעו שהוא הרבה יותר רגיש מהתדמית שנוצרה לו".
 

צילום: יהודה פרץ
''עושים לו עוול''. ליברמן צילום: יהודה פרץ

הודחו מהרשימה לא מעט שמות שהיו במקומות בולטים ברשימה, זה לא סוג של שלטון יחיד?
"המפלגה עברה שינוי. היא הרבה יותר צעירה ואני מעריכה את מי שהיה במפלגה, אבל אפשר וצריך לרענן את השורות. כשעושים את זה במפלגות אחרות אומרים שמצעירים את הרשימה, ואצלנו זה 'הדחות'. גם אותם אנשים שלא נמצאים ברשימה הם חלק מישראל ביתנו. ברשימה החדשה אין גנרלים ואין ביטחוניסטים, אבל אלו אנשים שיילחמו בבעיות החברתיות, כי הם מכירים את המצב. הם באים מהפריפריה ומהמצוקה והם ילחמו עבור אחרים".

בעבר פניתם לעולים, אבל עכשיו כל הקמפיין מתרכז בתוכנית המדינית שלכם. נטשתם את העולים? נכשלתם בטיפול בהם?
"לא, ממש לא. אנחנו לא רוצים להיות מפלגה סקטוריאלית. גילינו שהבעיות של העולים החדשים הן הבעיות של רוב האזרחים במדינה. הקשיים זהים. אני אוהבת את מה שקורה עם המפלגה ואת פתיחת השערים לקהלים נוספים. אגב, אני המרוקאית זוכה לאהבה גדולה בקהל הרוסי. אני חושבת שהרשימה מציגה פסיפס אנושי ראוי להערכה".

"לפיד לא הקשיב"

בכנסת האחרונה כיהנה לוי־אבקסיס כמעין שלוחה של משרד הרווחה. גם את פגישתנו היא קוטעת מדי פעם כדי לנסות לסייע. פעם תבקש מעוזרה לטפל במקרה המסוים של הנער נפגע האלימות, אחר כך תבקש סליחה ותרשום לעצמה תזכורת לטפל באם חד־הורית לארבעה שעומדת להיזרק לרחוב. לא מדובר בהצגה עקב המעמד.

במסדרונות הכנסת היא ידועה בעבודתה היסודית בנושאים החברתיים. לא פעם ח"כים אחרים מפנים אליה מקרים שונים וחריגים בתחום הרווחה שזקוקים לטיפול.  במחלקת המחקר של הכנסת כבר יודעים שאם העוזרים הפרלמנטריים שלה מגיעים, הם בבעיה. לוי־אבקסיס לא נותנת ללוביסטים לבלבל אותה במצגי שווא. גם לא לפקידים השונים. כשיש נושא שחשוב לה לקדם היא לומדת אותו מהיסוד, כך עשתה למשל בנוגע לדיור הציבורי. שנה שלמה חקרה את הנושא.

"שוב ושוב הרגשתי שמסבנים אותי, עד שהחלטתי לעקוב בעצמי וללמוד את הנושא לעומק כדי למצוא פתרון לקורת גג לילדים החלשים ביותר במדינה", היא אומרת. "ילד חסר בית לא יכול להזמין הביתה חברים. המצב של הדיור הציבורי הוא קטסטרופה. יש איזו תפיסה שכביכול הציבור משלם את הדיור הציבורי. זה לא נכון כי זה מחזיק את עצמו. הגבייה מכסה את עצמה, דיירים משלמים, אבל באוצר לא אוהבים את הפתרון הזה".
 

צילום: פלאש 90
''בתחילת הדרך התייעצתי עם אבא''. אורלי לוי בטקס ההשבעה לכנסת השמונה עשר צילום: פלאש 90

יממה לפני פיזור הכנסת אושרה הצעת החוק להעלאת הסיוע בשכר דירה לממתינים לדיור ציבורי שיזמה לוי־אבקסיס. "זו הצעה שצפויה לעזור משמעותית לאלפי ממתינים לדיור ציבורי, שאמנם נמצאו זכאים לדירה, אולם המדינה לא סיפקה להם כזו, לאור המחסור החמור בדירות ציבוריות. הצעת החוק תביא לשינוי המצב שבו זכאי הדיור הציבורי, שלא נמצאה עבורם דירה, שורדים בקושי תחת נטל העלות הגבוהה של מחירי השכרת הדירות בשוק הפרטי".

לוי־אבקסיס אומרת כי מי שתקע מקל בגלגלי ההצעה היו אנשי יש עתיד. "למרבה המזל ההצעה עברה למרות התנגדותם של אנשי יש עתיד בזכות התגייסות גורפת של שאר השרים", היא מסבירה. "אבל אז לפיד הגיש ערר לממשלה ובכך למעשה קבר את ההצעה. גם אי אפשר לעלות את ההצעה מחדש כי היא נחשבת נתונה בהליכים".

מה את חושבת על חוק מע"מ אפס?
"אני חושבת שכל הזוגות הצעירים והמשפחות שהקשיבו ללפיד וחיכו כדי לקנות דירה, ועכשיו נאלצים לשלם מחיר יותר יקר, צריכים להתארגן לתביעה ייצוגית. אם היה מדובר בחברה פרטית שנותנת מצג שווא וגורמת הפסד לכל כך הרבה אנשים - הם בטוח היו חוטפים תביעה. החוק, כפי שהוצע, מדיר למעשה את כל מי שאין לו הון ראשוני לקניית דירה. נותנים עידוד למעודדים ולא לחלשים באמת. ניסיתי להציע ללפיד כל מיני שינויים בחוק הזה, לצערי הוא לא הקשיב לי".

את משקיעה הרבה בנושאים חברתיים, אבל בנושאים מדיניים קולך כמעט לא נשמע.
"אני חושבת שאלו נושאים שמקבלים יותר מדי במה. יש בנושא הזה יותר מדי דוברים, ועד שיש משבצת שבה אני יכולה להביא את הנושאים החברתיים, אני לא אפקיר אותה לטובת הנושאים המדיניים. כשבאתי לכנסת הייתה לי שיחה עם עיתונאים וכשאמרתי להם שאני מתכננת להקדיש את זמני לנושאי רווחה ונוער בסיכון הם אמרו לי שזו טעות חיי, שזה לא מעניין את התקשורת ושמהר מאוד אני איעלם מהמפה, זה לא קרה".

ובכל זאת, מה דעתך על עמדתו של ליברמן - אריאל לישראלֿ, אום אלֿ־פחם לפלסטין?
"אנחנו באים ומציעים הצעה, אי אפשר תמיד להיות מגיבים ולהיות נגררים להצעות אחרות. אני חושבת שההצעה הזו לא פחות טובה, אולי אפילו יותר טובה מהצעות אחרות. ודאי יותר טובה מהצעתו של בנט לספח אלינו את הפלסטינים. שרטוט הגבולות בין ישראל למדינה הפלסטינית על פי החזון שלנו יתבצע בהסכמת הצדדים האחרים ובהסכמת התושבים. בהתנתקות, לצערי, לא שאלו את העקורים אם הם מעוניינים בכך או לא. יש לי הרבה ביקורת על ההחלטה הזו ועל מה שהיא גררה. הפקרנו את תושבי הדרום. בסופו של דבר הקהילה הבינלאומית לא שמרה עלינו ונוצרה שם מדינת טרור. אנחנו מדברים על הסכם ארוך טווח מול הפלסטינים ומדינות ערב המתונות".
 

צילום: אריק סולטן
''לספח את הפלסטינים זה אפרטהייד''. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס צילום: אריק סולטן

מדוע?
"כי לספח את הפלסטינים ולא לתת להם זכויות זה אפרטהייד. שום מדינה לא תעמוד לצדנו אם נעשה דבר כזה. האופציה השנייה היא לתת להם את הזכויות החברתיות של אזרחי המדינה, וזו תהיה התאבדות כלכלית".

תהיי מוכנה לעקירת יישובים?
"תלוי אילו יישובים. חילופי שטחים זה דבר שקיים גם בעולם - לאחר משא ומתן. אין ספק שמקומות כמו אריאל לא עומדים למשא ומתן, אבל גבעה חצי נטושה באמצע שום מקום לא נחשבת אצלי גוש התיישבות".

הכל נשאר במשפחה

לוי־אבקסיס מתגוררת עם בעלה ליאור וארבעת ילדיה - הקטן שבהם נולד בעת כהונתה בכנסת - בקיבוץ מסילות שבעמק בית־שאן. בימים כתיקונם היא מבלה חמש שעות על הכביש, בדרך אל הכנסת ובחזרה. לדבריה, החיים בקיבוץ, קרוב לטבע ולהורים, מצדיקים את המאמץ. בעלה מגבה אותה בשעות הרבות שהיא מחוץ לבית, וכשהיא חוזרת בערב מאוחר, מסדרת את הסלון, מתעניינת במבחנים של הגדולות ושומעת איך עבר יומם של הקטנים יותר - מגיעים גם רגשות האשמה.

"אבל נראה לי שלכל אמא יש רגשות כאלה, לא משנה באיזו קריירה היא תבחר", היא אומרת. "אני גאה בכך שאני עושה משהו משמעותי". שבט לוי, שמונה 12 ילדים, עשרות נכדים וגם נינים, כבר לא מצליח להתכנס במלואו בשבת אצל ההורים. אבל אורלי, שלא נוסעת בשבת ברכב, מקפידה לרכוב מדי שבת בצהריים על אופניים מביתה במסילות אל בית־שאן הסמוכה. גם היום, כשהיא כבר מזמן לא ילדה, היא זוכרת היטב מה זה להיות בת לנבחר ציבור.
 

צילום: פלאש 90
''מקווה שהילדים מעריכים את העבודה שלי''. אבקסיס במליאת הכנסת צילום: פלאש 90

אביה כמעט מעולם לא הגיעה לטקסים שלה בבית הספר, תמיד הייתה ישיבה דחופה או דיון חשוב בכנסת. אפילו בשבתות התדפקו על הבית אנשים שבאו לבקש את עזרתו, ולוי האב לא השיב את פניהם ריקם. "זמן איכות עם אבא היה משהו נדיר", היא אומרת. "מדובר היה בשעות בודדות מדי שבוע, שגם אותן היה צריך לחלק ל־12. כילדה הרגשתי את המחיר, אבל תמיד הערכתי את השליחות שלו. אני מקווה שגם הילדים שלי מעריכים אותי וגאים בעבודה שאני עושה".

עד כמה את מתייעצת עם אבא?
"בתחילת הדרך מובן שהתייעצתי עם אבא. כשאתה נמצא במקום עבודה חדש אז בוודאי שלהתייעץ עם מישהו שהוא סוג של פרופסור
לכנסת זה עוזר. אבא מכיר כבר את כל התרגילים של הכנסת – איך לעלות נושא לסדר היום, ואיך לקדם אותו בצורה הטובה ביותר. בהתחלה היה לי המון מה לשבת וללמוד. הוא לימד אותי כלל חשוב – לעשות שיעורי בית לבד, ולא להאמין לנתונים שאני מקבלת. היום אני פחות מתייעצת איתו, אבל עדיין נוהגת לדון איתו בעניינים חשובים".

בכנסת הבאה היא צפויה לשבת לצד אחיה, ז'קי לוי, מקום 18 ברשימת הליכוד לכנסת. "אנחנו לא מכניסים את הפוליטיקה למערכת היחסים שלנו", מבהירה לוי־אבקסיס. "ברגע שז'קי החליט ללכת לפוליטיקה, איחלתי לו הצלחה גדולה, ואמרתי לו שמה שהוא יצטרך ממני במסדרונות הכנסת, אני אשמח לעזור לו. אני מאמינה שיהיו בינינו שיתופי פעולה בנושאים החברתיים, ואם לא - הוא ישלם על זה בבית".

למי יצביעו ההורים? לך או לז׳קי?
(צוחקת) ״אני לא מעזה לשאול אותם״.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
שתף

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...