רק 5.7% מתקציב החטיבה להתיישבות הגיע ליו"ש

סתיו שפיר השתלחה בה, הרצוג התחייב לסגור אותה ובתקשורת היא מוצגת כקופה הגדולה של ההתנחלויות, אבל ממסמך שהגיע ל-nrg עולה כי ב-2014 חלק קטן מכספי החטיבה להתיישבות הגיע ליהודה ושומרון לעומת מאות מיליונים לאזורים אחרים

חגי סגל | 8/3/2015 12:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
איפה הכסף? לפני כשבוע הנפיקה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר, צו סגירה למעשה לחטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית. לכאורה מדובר במהלך מנותק כליל ממערכת הבחירות, למעשה הוא חלק בלתי נפרד ממנה.

עוד כותרות ב-nrg:
התמונות מוכיחות: חמינאי חי, נושם ונואם
תגובה לטהרן: סעודיה החלה בגיבוש תוכנית גרעין צבאית
• כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו
 
עם פתיחת המערכה התבצעה מתקפה עזה משמאל על החטיבה, שכביכול הפכה לסמל של הסתאבות שלטון הימין. סתיו שפיר נתנה את האות, וכולם הסתערו בעקבותיה. "תחקיר" מיוחצ"ן של ארגון שמאל מובהק יצר רושם כאילו החטיבה היא צינור משאבים אדיר להתנחלויות. הרצוג התחייב לסגור אותה כראש הממשלה, התקשורת רחשה ובחשה, ובמשרד היועמ"ש חשו צורך לפעול.

חוות הדעת של זילבר, הכתובה בסגנון של גזר דין חלוט, שלא לומר בסמכותיות אלוהית, קובעת שכבר בחוק התקציב 2015 לא ייכלל סעיף לתקצובה של החטיבה להתיישבות. זילבר, יורשתו של מייק בלס, סבורה ש"דפוסים שהתאימו לתקופת 'המדינה שבדרך' אינם יכולים להוסיף ולהתקיים עוד במתכונתם המקורית במדינה שכבר עברה את תקופת התבגרותה".
 
צילומים: יהודה לחיאני ואלי דסה
עוטף עזה מול יהודה ושומרון צילומים: יהודה לחיאני ואלי דסה

מדובר בדימוי מוזר. החטיבה להתיישבות לא שייכת לתקופת המדינה שבדרך. היא קמה רק אחרי מלחמת ששת הימים (ליתר דיוק, ב-1971) כדי לפתור בעיית מימון שלא נפתרה עד עצם ימינו – סירוב אמריקאי לפטור ממס תרומות המיועדות לאזורי יש"ע, הבקעה והגולן. מאז 1971 נשאר בעינו גם הצורך המדיני בערפול מסוים של פעילות החטיבה. שקיפות-יתר במימון ההתנחלויות עלולה להזיק לישראל בזירה הבינלאומית, ולסייע בעקיפין למדינה אחרת בדרך – פלסטין.

בכל זאת, כאמור, זילבר ציוותה לסגור למעשה את החטיבה. הדו"ח שלה נכתב בהשפעת הלינץ' הפוליטי נגד מפעל ההתנחלויות. הוא משתרע על 11 עמודים ואלפי מילים טהרניות, גבוהות וקרות אשר מעמעמות את המשמעות הפוסט-ציונית החמורה שלו – משרד המשפטים נגד מפעל ההתיישבות. רק משפט הסיום פייטני משהו: "אין לי ארץ אחרת".

המתנחלים לא יהיו הקורבן העיקרי של סגירת החטיבה. בשנת 2014, שנת סתיו שפיר, חלקם בעוגת התקציב החטיבתית היה מזערי – חמישה אחוזים ושבע עשיריות בלבד, כך עולה ממסמך
רשמי שהגיע אליי בדרך בלתי רשמית. יישובי עוטף עזה, לדוגמה, קיבלו מהחטיבה 154 מיליון שקלים, יישובי הנגב האחרים 75 מיליון, יישובי הגליל כ-17 מיליון ויישובי יו"ש כ-17 מיליון.

כשפרשנית בכירה ב'דה-מרקר' מדווחת לקוראיה ש"המדינה מעבירה 500 מיליון שקל בשנה לחטיבה להתיישבות, בעיקר לשטחים", היא בעיקר מטעה אותם. הרוב המכריע של כספי החטיבה מושקע בתוך תחומי הקו הירוק. לכן אין גם שחר לכותרת מאמר המערכת של 'הארץ' ביום שלישי – "החטיבה להתנחלות".

"אסור לסגור את החטיבה", הזדעק השבוע באוזניי חיים ילין, ראש המועצה האזורית אשכול ומועמד 'יש עתיד' לכנסת. ילין בהחלט בעד הגדלת השקיפות שלה, בעיקר בעקבות כל רינוני השחיתות האחרונים וחקירות המשטרה, אך מתחנן ש"לא יזרקו את התינוק עם האמבטיה. החטיבה עושה בגליל ובנגב דברים שאנחנו, ראשי המועצות, לא מסוגלים לעשות בלעדיה או מסוגלים לעשות במחירים גבוהים יותר. לדוגמה, היא מבצעת כרגע את כל שדרוג התשתיות של יישובי הקו השני אצלנו בעלות של כ-200 מיליון שקל. אם היא כל כך רעה למה נתנו את זה דווקא לה? מבחינתנו, כלקוחות, הם זרוע ביצועית בלתי רגילה. אסור בשום פנים ואופן לעצור אותם".

במכתב נזעם ששיגר השבוע יו"ר החטיבה דני קריצ'מן למזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט נטען שהמסמך "משופע בעובדות שאינן מדויקות ו/או נכונות". לדבריו, "על תוכנה של חוות הדעת הוחלט, כנראה, עוד לפני שיצאה לאור. על פניו ברור שחוות הדעת הינה מגמתית ופוליטית". קריצ'מן צירף למכתבו חוות דעת משפטית נגדית. "גם לנו אין ארץ אחרת", הוא חתם.

הטור המלא פורסם במקור ראשון
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
שתף

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...