
עשרת השקרים הגדולים של מערכת הבחירות 2015
הגיע הזמן לעשות סדר. כמו אצל כל ראש ממשלה לפניו גם לנתניהו יש במה להשתפר. אבל, בדיקת נתונים פשוטה מראה שברוב הפרמטרים – הביטחוניים, המדיניים, החברתיים והכלכליים - ביבי עולה על קודמיו
עוד כותרות ב-nrg
-"הרב אהרן שטיינמן סבור כי אין פרטנר לשלום"
-סקר גאוקרטוגרפיה: הליכוד 26, המחנה הציוני 21
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
1. נתניהו רע לביטחון - הסיסמה מצוינת, העובדות, מה לעשות, לא מסתדרות. בתשע השנים המצטברות של נתניהו מצב הביטחון של תושבי ישראל הוא הטוב ביותר בהשוואה לכל מי שישב על כיסאו ב-20 ויותר השנים האחרונות. הנה העובדות: רבין ז"ל חתם על אוסלו והזמין גל פיגועים בן מאות הרוגים. פרס, שהחליפו, כנ"ל. אהוד ברק הבעיר את הארץ עם האינתיפאדה השנייה וכאלף נרצחים. אצל אריק שרון דיממנו שלוש שנים עד שהושב השקט. אותו שרון, שהבטיח לדכא את ירי הקסאמים על הדרום, לא פתר את הבעיה. גם לא יורשו אהוד אולמרט, שאת תפקודו במלחמת לבנון השנייה אין צורך להזכיר. אז תסלחו לי על ספירת המתים, אבל אצל נתניהו ספגנו הכי פחות הרוגים, ויש כאן חומר למחשבה.

2. המצב הכלכלי גרוע – העובדות שוב מדברות אחרת. ב-2014 הצמיחה במשק עמדה על 2.6 אחוזים (הנתון הסופי יתפרסם בימים הקרובים). ב-2013 על 3.2, ב-2012 על 3.0, ב-2011 על 4.2 אחוז, ב-2010 על 5.8 אחוז. ספק אם יש ראש ממשלה אחר שמחזיק ברקורד כזה של צמיחה חיובית בכל שנותיו בתפקיד. כי כאלה גם היו הנתונים בקדנציה הראשונה של נתניהו, בשנות ה-90.
3. הצמיחה לא מגיעה לאזרח הקטן – איני יודע מה הולך בחשבונות העו"ש של כולנו. אני כן יודע שעל פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחקרי הביטוח הלאומי ומחקרי בנק ישראל, השכר בארץ עולה בעקביות. באחד בינואר 2010 היה השכר הממוצע במשק 7,884 שקלים לחודש. חמש שנים לאחר מכן, השכר הממוצע הוא 9,123 שקלים לחודש. במקרה זה אגב אין קשר לנתניהו. העלייה בהכנסה נמשכת מאז תחילת שנות ה-90 ולא משנה מי בשלטון.
4. צוק איתן נכשל – כותב שורות אלה נמנה על אלה שלא היו שבעי רצון מתפקוד הדרג המדיני והצבאי במלחמה האחרונה. אבל, המגוחך ביותר הוא שציפי לבני ויאיר לפיד הם אלה שתוקפים את נתניהו על תפקודו. בזמן אמת, השניים שיבחו את נתניהו על קור רוח והעדר התלהמות. הנה למשל דברים שאמר שותפו הקרוב של לפיד, חבר השר יעקב פרי, בעיצומה של הלחימה על נתניהו: "הוא מקבל אצלי ציון טוב מאוד. אני מוכרח לומר ביושר שאופן הניהול של המערכה, ההקשבה, הדיונים הממצים, מערכת הפיקוד והשליטה, האיפוק וקבלת ההחלטות – כולם מרשימים מאוד".
יאיר לפיד אמר בערוץ 2 על התנהלות הקבינט בימי המלחמה: "זה נעשה באחריות, מתוך הבנה של תמונה רחבה. הקבינט מתנהל באופן אחראי. הקבינט מנהל את זה נכון וכמו שצריך. הציבור מרגיש שיש לו הנהגה קרת רוח".
על כל פנים, חצי שנה אחרי, מבחן התוצאה מראה שמבצע 'צוק איתן' עבור חמאס, היה כמו הפצצת רובע הדאחייה עבור חיזבאללה. הרוצחים הפנאטיים מעזה לא מעזים לירות ולו כדור אחד לעבר ישראל - הישג משמעותי מזה של 'עופרת יצוקה' או 'עמוד ענן'. זה כמובן לא אומר כלום על מה שעשוי לקרות בעוד שעה או יומיים, אבל שקט וביטחון לפחות כרגע יש. אגב, מי שמשבח את הרמטכ"ל הפורש בני גנץ על 'צוק איתן' (ע"ע הראיון המחמיא של אילנה דיין בעובדה), לא יכול לנאץ את נתניהו על אותו המבצע ממש. המלחמה נוהלה כידוע על ידי שניהם.
5. מערכת הבריאות קורסת – שטויות. מערכת הבריאות הישראלית, ובמיוחד האיזון הייחודי בין בריאות ממלכתית לפרטית (הקרדיט בעניין זה לחיים רמון), נחשבים לאחד הטובים בעולם. תוחלת החיים בישראל (שהמשיכה לעלות בימי נתניהו, היית מאמינים?!), היא בין הגבוהות ביותר, 81.76 שנים בממוצע על פי נתוני ה-OECD, כלומר מקום שמיני בעולם. צדו השני של המטבע הוא תמותת תינוקות בישראל, שממשיכה לרדת - אפילו שביבי בשלטון - ועומדת על 3.1 תינוקות לאלף לידות. על פי המדד הזה, שהוא בין החשובים ביותר, מצבנו טוב יותר מארה"ב, בריטניה, קנדה, וניו זילנד. אז נכון שיש בחורף תורים נוראיים בחדרי המיון. אבל, זו תופעה כלל עולמית נטולת פתרון.

6. ביבי לא עושה כלום (ובניסוח אחר: נתניהו דואג רק לשרידות האישית) – צר לי מאוד, ביבי וורקוהליק. מי שמכיר את סדרי לשכת רה"מ (שמשום מה לא מנדבת מידע בעניין) יודע שנתניהו עובד מבוקר עד לילה, לתוך הלילה, כך שסיום יום עבודה בחצות אינו דבר נדיר. אפשר להתווכח על תוכן העשייה, אבל לעשות הוא עושה. כל יום עבודה כולל עדכונים ודיונים ביטחוניים וכן סוגיות כלכליות וחברתיות שוטפות, גדולות כקטנות.
אפשר לדבר על מערך הסייבר ששם את ישראל בחמישיה הראשונה בעולם, על העברת צה"ל לנגב, על הגדרות לחסימת המסתננים והמחבלים גם בנגב וגם בגולן, על שדרוג יסודי של הגנת העורף (מישהו שאל את עצמו פעם איך זה שבלבנון 2 ובעופרת יצוקה העורף קרס אבל בעמוד ענן וצוק איתן, תפקד היטב?), על הכבישים והרכבות לצפון ולדרום, ועל סתם משימות שגרתיות של ראש ממשלה.
אין ספק שיש דברים נוספים רבים שהייתי רוצה שנתניהו או מחליפו יעשה. אבל, זה עדיין לא אומר שביבי לא עושה כלום. אשר לשרידות האישית, רק אידיוט לא יתאמץ לשמור על הכיסא במקום העבודה, ואיני מכיר ראש ממשלה שבכוונת מכוון הפסיד. אבל, לוּ נתניהו באמת היה דואג רק לשרידות האישית, כפי שטען מאיר דגן אמש, לא היה הולך לבחירות מוקדמות. לא?

7. ישראל מבודדת – הבל. ישראל נאבקת. ישנו מטבע אחד שישראל יכולה לקנות בו אהדה בינלאומית והוא מסירת שטחים. הצרה היא שתפוגתו אינה ארוכה. תשאלו את ציפי לבני, שזמן קצר אחרי ההתנתקות הייתה הבכירה הישראלית הראשונה שהוצא נגדה צו מעצר בינלאומי. כי הדינמיקה היא כזו שהנסיגות של אוסלו, לבנון וההתנתקות, הקנו לישראל אהדה אירופית קצרת טווח ועם החיבוק הגיעו נזקים ביטחוניים אדירי ממדים (ע"ע, נתניהו רע לביטחון). כך שהחכמה היא לשמור על הביטחון ובה בעת לשמר גיבוי בינלאומי סביר. בגדול, זה מה שביבי עושה – ולראייה, למשל, ביקורו הנוסף בישראל של נשיא רוסיה פוטין מיד לאחר הבחירות.
נכון שאפשר היה להתנהל טוב יותר בזירה המדינית, אבל מה שבטוח הוא שהשלישיה ביבי-בוגי-בגין, עדיפה על בוז'י-לבני-לפיד. נתניהו, תאהבו או לא, הוא מדינאי בינלאומי והיחיד מבין המנהיגים הישראליים שמסוגל להתניע מהלך בינלאומי כפי שעשה בנוגע לאיראן. בוז'י ושות' בליגה נמוכה בהרבה ובכל מקרה ינדבו לפלסטינים ויתורים מידיים על חשבון אזרחי ישראל. קל מאוד לסגת, כפי שנהגו רבין, פרס, ברק ושרון. קשה ומסובך בהרבה לעמוד על האינטרסים הישראליים חרף הלחצים.
8. ביבי אשם במשבר הדיור – ההאשמה הזו לשם שינוי נכונה. שש שנים היו די והותר לפתור את הבעיה, והעובדה היא שהפעולות שנתניהו כן עשה בלתי מספקות. מצד שני, בשנתיים האחרונות, יו"ר קבינט הדיור היה יאיר לפיד, שקיבל מנדט רחב מאוד, אך לדעת כל המומחים עשה את הפעולות ההפוכות מן הרצוי. כלומר, ביבי לא סיפק את הסחורה אבל איש לא יתקע לידינו שמחליפו יעשה עבודה טובה יותר.

9. ביבי מושחת – לא נכון. נתניהו ואשתו אולי נהנתנים, תופעה שאני אישית מאוד לא אוהב. מושחתים הם לא. עם כל הכבוד, 300 אלף דולר במעטפות הן שחיתות. 3,000 שקל על בקבוקים, הם במקרה הגרוע טיפשות. כי אם רוצים לדבר על שחיתות, צריך לזעוק בקול גדול את זעקת הצביעות.
10. רע פה – לא מנסה להתווכח עם רגשות. יש רבים שזו תחושתם. אבל כל אחד צריך לשאול את עצמו, מי ומה נטע בלבו את המרירות. כי בשבועות האחרונים הציבור מוצף בתעמולה זולה שלא מגיעה מהמפלגות, אלא מתקשורת ועיתונות מגויסים, שתפקודם ייזכר לדיראון. כתבים, פרשנים ועורכים, החליטו "לחנך את העם", או בעצם להסית אותו, כשבדרך נרמסים הערכים הבסיסיים של תקשורת חופשית. כך שבטרם נשלשל את הפתק לקלפי, כדאי לכל אחד מאתנו לבדוק היטב מהן העובדות ומהן החלופות וגם עצם השאלה הזו היא שיקול משמעותי במי לתמוך.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg