דו"ח מערכת המשפט: השופט שאל "את זונה?"
בביקורת נציבות בתי המשפט נמצאו התבטאויות בלתי ראויות מצד שופטים וכן ליקויים בהתנהלות המערכת, כגון עיכוב במתן פסקי דין והתמשכות הליכים. עוד התברר כי בבית משפט לענייני תחבורה הוקצתה פחות מדקה להקראת תיקים
30 דקות. זה הזמן שהקצתה התביעה העירונית להקראת 35 תיקים בבית משפט לענייני תעבורה - כך עלה מדו"ח הביקורת שערכה הנציבות על בתי המשפט לנוכח תלונות הציבור. הדו"ח הוגש בצהריים (יום א') על-ידי נציב תלונות הציבור על השופטים, שופט בית המשפט בדימוס, אליעזר גולדברג.עוד כותרות ב-nrg:
• כבל לריבלין: ממליצים על הרצוג, לא נשב עם נתניהו
• "נתניהו הושיט יד לאובמה, והנשיא סטר לו"
• כשגבר תקף את האישה, הוא לא ציפה שכך זה יסתיים
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
על פי הדו"ח במהלך שנת 2014 התקבלו בנציבות 794 תלונות, אך רק 55 מתוכן (7%) נמצאו מוצדקות. 42% מהתלונות עסקו בהתמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין. בממוצע, מדי חודש התקבלו כ-66 תלונות, לעומת כ-73 תלונות בשנת 2013. זמן הבירור הממוצע בתלונות עמד על כ-68 ימים. בירורן של 105 תלונות טרם הסתיים.
מתוך 55 התלונות שנמצאו מוצדקות, 24 תלונות היו על בתי משפט השלום, 12 תלונות על בתי הדין הרבניים, 8 על בתי המשפט לענייני משפחה, 7 על בתי המשפט המחוזיים, 3 על בתי הדין לעבודה ותלונה אחת על בית הדין השרעי.
חלק מרכזי מהתלונות שהוגשו היה על התנהגות השופט במהלך המשפט, כגון שימוש במלים או בביטויים פוגעניים ועוד. כמו כן הוגשו תלונות רבות על התמשכות ההליך ועיכוב במתן פסקי דין או החלטות.
בין ההתבטאויות שהתלונות לגביהן נמצאו מוצדקות מוזכר מקרה שבו שופט פנה לעדה במהלך המשפט ואמר "הגברת שם עם האדום בשורה שניה, את זונה? לא, סתם רציתי לדעת, לא, אני סתם שאלתי את השאלה לא אמרתי שאת זונה". השופט הסביר כי בשאלה כיוון ל"בדיחה המפורסמת" ובאמצעותה להמחיש את האפשרות לנקוט לשון הרע גם אם היא מנוסחת על דרך השאלה, אך הנציב ציין כי גם אם מדובר בהלצה, הרי שלא הכל ערים לקיומה – ולא היה מקום להערה כזו.
באחת התלונות נטען כי במהלך דיון, שופטת צעקה על המתלוננת וביקשה ממנה לשבת בשקט. כשניסתה המתלוננת להבהיר שלא דיברה כלל, השיבה לה השופטת, כלשון התלונה, "בצהלולים סילסלה בלשונה... כאילו היינו בחתונה", ולא נתנה לה לומר את דבריה - דבר שגרם לה לצאת מן האולם בוכה ונסערת. בתגובתה לתלונה מסרה השופטת, בין היתר, כי מאחר שהמתלוננת התפרצה במהלך הדיון, היא נתבקשה לצאת מן האולם ועשתה כן תוך כדי דיבורים לגופו של התיק והשמעת אמירות כלפי השופטת. בתגובה לכך אמרה השופטת בקול וברצף "לא, לא, לא, לא" תוך כדי יציאתה כדי שיובהר לה שדבריה לא ישמעו משלא ניתנה אותה עת הרשות לכך.
אמירות נוספות וחמורות לא פחות מצדם של שופטים היו "אעלה אותך על טיל", נזיפה בלשון "שבי, שבי בשקט" או פנייה לפרקליטה: "אדאג להגיד להם שלא יעבדו עם עורכי דין כמוך". עוד אוזכרה התבטאות תמוהה מצדו של שופט, שאמר במהלך דיון על ערעור כי הוא "קורא רק את החומר שאותו הוא מוצא לנכון לקרוא".
בדו"ח נמצאו ליקויים גם בניהול המשפט והתמשכות תהליכים. אחת הדוגמאות החריפות לכך הייתה פסק דין שניתן כ-10 חודשים לאחר המועד המקורי שנקבע לו, וכן פסק דין בערעור שלא ניתן אף שחלפו כשנה וחצי מאז הדיון בערעור. בדומה לכך, בהחלטה בבקשה לסילוק תביעה על הסף, לא ניתנה החלטה במשך כשלושה חודשים וזאת חרף פניות חוזרות ונשנות של המתלונן למתן החלטה.
במקרה אחר הלינו עורכי דין בשם מרשתם על עיכוב במתן פסק דין בתביעות שהגישה למזונות, משמורת ואיזון משאבים. לדבריהם, זמן קצר לאחר הגשת התביעות חמק הבעל מהארץ, והותיר את התובעת בפני נושים בשל חובות כבדים שצבר. המתלוננים הוסיפו כי מאז הגשת סיכומי הצדדים חלפו שנה ושלושה חודשים ופסק הדין טרם ניתן.
בסעיף נוסף של הדו"ח שבדק תלונות ביחס לליקויים במתן החלטות, נמצאו מספר מקרים מוצדקים. ביניהם, מקרה של שופטת שנתנה החלטה בבקשה מבלי לעיין קודם לכן בתצהיר. במקרה אחר, שופטת נתנה החלטה בלתי מנומקת וסילקה את התביעה על הסף, ובמקרה נוסף - תחת מתן החלטה בבקשה למחיקת כתב הגנה, נתנה שופטת פסק דין עוד בטרם נדון המקרה. במקרה אחר לא פחות חמור, הנימוקים לזיכויו של נאשם ניתנו כ-10 חודשים לאחר 30 הימים הקבועים לשם כך בחוק.
דוגמא לתלונות על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי כללו מקרה של מתלונן שהגיש תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף נגד מספר נתבעים, אחד מהם משרד ממשלתי. לדבריו, לאחר מתן פסק הדין נודע לו, כי רעייתו של השופט היתה בתקופה הרלבנטית מפקחת באותו משרד ושכרה שולם על ידי המשרד, אולם השופט לא גילה זאת לבעלי הדין.
במקרה אחר, שופטת מנעה ממתלוננת להיות נוכחת בדיון בזמן שהעידו העדים מטעמה, לאחר שהיא בחרה שלא להעיד ראשונה. בנוסף, לא נמסרו לצדדים הפרוטוקולים אלא רק בתום הדיונים בתיק.
גם בבתי הדין הרבניים נמצאו מספר תלונות מוצדקות, ובדו"ח הובאו מספר דוגמאות לכך: החלטת בית דין נחתמה על ידי שלושה דיינים, כאשר בפועל נכחו בדיון רק שני דיינים. בהחלטה אחרת שניתנה עוד בטרם הוגש תסקיר שירותי הרווחה, קבע בית הדין כי מפגש של הילדים עם בת זוגתה של האישה מביא אותם לבלבול ולמבוכה וגורם להם נזק נפשי בלתי הפיך.
בתגובה לתלונה על התמשכות הליכים בתיק ואי מתן החלטה בשאלת חלוקת המיטלטלין בין בני הזוג, השיבו הדיינים, כי התמשכות ההליכים נובעת מהעובדה שהמתלוננת עומדת על זכותה לחקור את בעלה. בתלונה אחרת התברר, כי קיימות בתיק בקשות רבות שהגיעו לבית הדין, אולם לא ניתנו בהן החלטות.
במקרה נוסף, מתלוננת הלינה כי "עסקנים" מדברים עם הדיינים על עניין שנדון בפניהם מחוץ לאולם בית הדין, ומשפיעים על החלטות בית הדין. במהלך אחד הדיונים הצהיר בית הדין, כי "עסקנים" דיברו עם דייני בית הדין ואמרו שאם בית הדין יאפשר לבעל לדבר עם המתלוננת ביחידות, והבעל לא יצליח לשכנע אותה להסכים לשלום בית, הבעל ייתן גט. המתלוננת ובאת כוחה הבהירו לבית הדין, כי המתלוננת מסרבת לדבר עם בעלה, אולם בית הדין "כפה" עליה לשוחח בנפרד עם בעלה.
בעקבות תלונה על זמן המתנה ממושך מאוד לדיון הקראה בתיק תעבורה, שנובע מריבוי בלתי סביר של תיקים הנדונים ביום אחד, המליץ הנציב על הצורך בתיקון הליקוי, שעשוי להיות משותף לדיונים בבתי משפט אחרים שדנים בתיקי תעבורה.
תשומת ליבה של שרת המשפטים בזמן כהונתה, הופנתה לעומס הרב הרובץ על קאדי בבית הדין השרעי ולחוסר בתקנים הקיים בערכאה זו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם