האב גבריאל ששון ספד לילדיו: "הקרבתי את הכל"
למעלה מאלף משתתפים, בהם קרובים וחברי משפחה ליוו למנוחת עולמים את 7 ילדי משפחת ששון שנספו באסון השריפה בביתם שבברוקלין. כשקולו נסדק קרא האב בשמות ילדיו ואמר: "הקדוש ברוך הוא לקח אותם כקורבן בשיא היופי שלהם"
מברוקלין למנוחת עולמים בירושלים: למעלה מאלף בני אדם, בהם קרובים וחברי המשפחה ליוו למנוחת עולמים היום (ב') אחר הצהריים את שבעת ילדי משפחת ששון שנספו באסון השריפה בביתם שבברוקלין בשבת האחרונה. ארונותיהם של יעקב ששון בן ה-5, שרה ששון בת ה-6, משה ששון בן ה-8, יהושע ששון בן ה-10, רבקה בת ה-11, דוד בן ה-12, ואלישע בן ה-15 נחתו היום (יום ב') בבוקר בישראל. במהלך ההספד קרא האב גבריאל ששון בשמותיהם של ילדיו שנספו, ונשא הספד מצמרר.עוד כותרות ב-nrg:
- בכירים בארה"ב: שנה לא תספיק בשביל לעצור פצצה איראנית
- יהודי יוון דורשים פיצוי על תשלום הנסיעה לאושוויץ
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"לבני ישראל היה משכן במדבר, וגם למלאכים היה משכן", פתח האב את ההספד לילדיו שנספו בשבת, ראש חודש ניסן. "המשכן הוקם שנה וחצי אחרי שבני ישראל יצאו למדבר, כמו שאנחנו היינו באמריקה שנה וחצי, ובראש חודש מקריבגים קורבן עולה שבו שורפים את הכל", המשיך האב.
"גם אני הקרבתי את הכל. אשתי ממש נשרפה כולה. הקורבנות בראש חודש הם 'פרים בני בקר שניים' - זה אני ואשתי, ו'שבעה כבשים תמימים'". כאן נקב האב בשמות ילדיו, כשהנוכחים גועים בבכי. הוא הוסיף כשקולו נסדק: "הם היו ילדים תמימים".
האב השכול הוסיף: "בראש חודש מתחדשת הלבנה. מה מיוחד בלבנה? הלבנה מחזירה את האור שהיא מקבלת מהשמש. הקב"ה רוצה שכל אחד יבנה את החלום שלו ואת הדרך שלו, אבל צריך לדעת שאנחנו רק מחזירים את האור של הקב"ה. אני חשבתי על העתיד של הילדים. רציתי נכדים. רציתי תורה ומצוות מהם. התחלתי ללמוד עם הבן הגדול שלי כל יום עמוד גמרא. כל אחד היה לו משהו. עבדו את השם בשמחה תמיד", ספד בבכי.
"אבל הקב"ה חשב אחרת, ורצה לקחת אותם לקורבן. עם הכנעה אולי נוכל להחזיר את האור. קיבלתי ילדים צדיקים ממש. אשתי מסרה נפשה מיום שהתחתנו עד לרגע האחרון - כשהיא קפצה מהחלון לבקש עזרה להציל את הילדים שלנו. כל יום היא מסרה את נפשה ולא חשבה כלום, רק על הילדים שיהיו עובדי השם. בארץ אמרו לנו 'מי אתם'? הם לא ישראלים, ולא אמריקיאים. אז מה הם? הם מלאכים".
האב המשיך וספד לבניו: "הם היו דוגמה בכל הכיתות. אני רוצה שהקרבן לא יילך לבזבוז. שכל עם ישראל יקבל לעשות תשובה. כל ילד זה טהור וקדוש, צריך לאהוב אותם. צריך לשים לב. בהסתכלות של היחיד, אי אפשר להבין. הפסדנו ילדים. אבל במקום הילדים שלי בגוף, עכשיו הם בלבבות של כולם. הילדים שלי חיים וקיימים, בליבי ובלב אשתי. הלב של עם ישראל שנפתח, שם הם קיימים. אני לא יכול לדבר על כל ילד וילד, אני משאיר למישהו אחר. קשה לי. אם ירצה השם, שהכפרה לא תלך לבזבוז. אם הלב שלנו יישאר פתוח כל יום ויום, לא צריכים אסונות. זה רק בשביל לאחד אותנו. אם אנחנו נהיה מאוחדים, לא יצטרכו שום קרבן. אסור לנו לשכוח שאנחנו אחד. צריכים לוותר אחד לשני, שלא יהיו עוד קרבנות", סיים האב.
הרב בקשי דורון, לשעבר הרב הראשי לישראל אמר: "אנחנו צריכים לקבל את הגזירה משמיים. מה נאמר ומה נדבר. זה קרבן של הציבור. ילדים שלא טעמו טעם חטא. כולם קדושים. שמענו את האבא, איזו גבורה. הוא מקבל על עצמו את הדין. כולנו נתפלל שהאמא והבת שמסרנו נפשם בשביל הילדים האלה, שהשם ירפא אותם".
הרב הראשי דוד לאו אמר: "שבע מיטות מונחות כאן לפנינו. תפילתו ובקשתנו מבורא עולם: כשנרצה לקיים בליל הסדר 'והגדת לבנך', מה חטא האבא שרצה לקיים והגדת לבנך, לא יוכל לקיים. עכשיו אנחנו מרגישים את האחווה שיש כאן. תן לנו ריבונו של עולם להרגיש את האחווה בנסיבות אחרות. נחמנו, כי רק אתה יכול לנחם".
בין המשתתפים נצפה גם השייך איברהים אליטורי, תושב רהט, שהגיע יחד עם סגן ראש העיר של רהט. הוא אמר ל-nrg "לא יכולתי להישאר בבית. עזבתי הכול ואמרתי אני הולך לנחם ולהשתתף בצער. אין פה יהודי או ערבי, אשכנזי או ספרדי, ימין או שמאל. כולנו אחים, בני אברהם אנחנו".
אמש נערכה הלוויתם של הילדים בברוקלין, לפני שארונותיהם הובאו לישראל, וכאלף בני אדם ליוו את שבעת הילדים בבית העלמין היהודי בברוקלין. גבריאל, אבי המשפחה, שלא נכח בבית בזמן השריפה, ספד להם: "לכולם היו פרצופים של מלאכים. אלוהים יודע כמה שאהבתי אותם. אנשים שוכחים מה חשוב בחיים", אמר האב. "הילדים שלי היו הכי טובים, אבל באמת, כל ילד הוא הילד הכי טוב והכי יפה בעולם". הוא מנה את שמות ילדיו, שנהרגו בשריפה ופרץ בבכי. "יותר מדי שמות. הם שבע שיות טהורות. אין יותר מה להגיד. יש רק דרך אחת לשרוד את זה. קבלה מוחלטת ושלמה. הרצונות שלנו קטנים בהשוואה לתכניות של האל", הוסיף.
הספד האב בהלוויה בברוקלין:
במקביל, האם, גייל ששון, שהצליחה להימלט מהשריפה לאחר שקפצה מחלון בקומה השנייה של בית המגורים, נאבקת על חייה לאחר שנכוותה במהלך האירוע באופן קשה. גורם בבית החולים מסר ל"ניו יורק פוסט" כי היא לא יודעת מה עלה בגורל ילדיה. ציפורה ששון, בת המשפחה שניצלה אף היא מהשריפה, מאושפזת בבית החולים, בתנאי הרדמה.
מחקירה הדליקה, שפרצה ב-00:30 בליל שבת, פרצה בשל קצר שאירע בפלטת השבת בבית המשפחה. האם, גייל ששון בת ה-45, והבת ציפורה בת ה-14, ניצלו מהשריפה לאחר שקפצו מחלון הקומה השניה. אולם שבעת ילדי המשפחה נהרגו.
אחד השכנים סיפר ל"ניו יורק פוסט" כי היה ניתן לשמוע את הילדים זועקים: "אמא, אמא, תצילי אותי" מתוך הבית הבוער. האם, שדיממה בעקבות הקפיצה מהקומה השנייה ביחד עם בתה, צעקה: "הילדים שלי בפנים! תוציאו אותם משם". אנדרו רוזנבלט (65), שכן נוסף, התקשר למשטרה בשעה 00:23, ואמר כי "העשן והלהבות גדולות מאוד, וכי אי אפשר לראות כמעט את הבית".
ראש מערך כיבוי האש בניו יורק דניאל ניגרו מסר כי פלטת השבת שהושארה על דלפק הקומה הראשונה של הבית החלה לבעור, וגרמה לשריפה שהתפשטה במהירות לחדרי השינה של בני המשפחה. כ-100 כבאים שהוזעקו לזירה החלו בכיבוי האש אך לא הצליחו למנוע את הטרגדיה. "זהו האסון הקשה ביותר שנגרם כתוצאה משריפה בשבע השנים האחרונות בעיר", אמר ניגרו. לדבריו: "זאת טרגדיה קשה מאוד למשפחה, לקהילה ולעיר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם