תכשיטים בני 3,000 שנה התגלו במערה בדרום
בחפירה שקיימה רשות העתיקות באזור קיבוץ להב נחשפו עדויות ארכאולוגיות מרשימות מתקופות הברונזה והברזל. בין היתר נמצאו פסלונים, כלי איפור וחותמות שמקורם במצרים
אוצר חדש סדרום הארץ: חותמות, טבעות חותם, פסלונים (צלמיות) וקמעות בדמות אלים, המקודשים בתרבות המצרית, בני 3,000 שנה נחשפו בחפירה של רשות העתיקות באזור קיבוץ להב בדרום. האוסף מעיד על קיומו של מרכז פקידותי-מצרי באזור לפני כ-3,400.כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
במהלך פעילות מבצעית של אנשי היחידה למניעת שוד עתיקות באזור תל חליף, אותרה מערה תת קרקעית ובה סימני שוד עתיקות. המפקחים גילו כי שודדי עתיקות פרצו למערה והחלו לבזוז כלי חרס עתיקים מלפני 3,000 שנה ולפגוע בשכבות העתיקות. אנשי רשות העתיקות סיכלו את המשך הפגיעה במערה וניהלו במקום חפירה, במטרה להציל את הממצא והמידע הארכאולוגי היקר מידי השודדים.
בחפירה נתגלו עדויות ארכאולוגיות מרשימות, בעיקר מתקופת הברונזה המאוחרת - 1,500 לפני הספירה בקירוב, ומתקופת הברזל – 1,000 לפנה"ס. במערה נתגלו למעלה מ-300 כלי חרס מסוגים שונים, אשר חלקם התגלו בשלמותם. לצד כלי חרס, נתגלו עשרות תכשיטים עשויים מברונזה, צדף ופיאנס, כלי אבן ייחודיים עשויים מאבן בהט צהבהבה, חותמות, טבעות חותם וכלי איפור. החפצים הונחו והצטברו במערה במשך עשרות שנים.בנוסף נחשפו בחפירה שפע פסלונים (צלמיות) וקמעות בדמות אלים, המקודשים בתרבות המצרית.

היישר ממצרים. תכשיטים מלפני 3,000 שנה
צילום: דוברות רשות העתיקות

הגילויים החדשים שופכים אור על תקופות קדומות
צילום: דוברות רשות העתיקות
לדברי הארכיאולוג אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, "בין שלל הממצאים שנתגלו, שרובם אופייניים לתרבות היהודאית בדרום הארץ, מצאנו עשרות חותמות עשויות אבן, אשר חלקן מעוצבות בדמות חיפושית מכונפת (חרפושיות), ועליהן חקוקים סמלים ודמויות אופייניות לתרבות המצרית ששלטה בארץ בתקופת הברונזה המאוחרת. חלק מהחותמות עוצבו על גבי אבנים חצי יקרות, שמקורן במצרים ובחצי האי סיני".
לדברי ד"ר דפנה בן תור, אוצרת לארכיאולוגיה מצרית במוזיאון ישראל, "מרבית חותמות החרפושית שנמצאו בחפירה מתוארכות למאות ה-15-14 לפסה"נ. בתקופה בה כנען הייתה נתונה תחת שלטון מצרי". ד"ר בן תור מוסיפה כי על חלק מהחותמות הופיעו שמות מלכים: "בין השאר, ניתן לזהות ספינקס רובץ מול שמו של המלך תחותימס השלישי. חותם חרפושית נוסף נושא את שמו של אמנחותפ השלישי. חרפושית אחרת, מתארת את פתח, האל הראשי של העיר ממפיס".
ניכר כי חלק מהממצאים יוצרו במצרים עצמה והובאו לארץ כנען על ידי בני ישראל או סוחרים, אך חלק מהממצאים יוצרו בארץ תוך חיקוי דרך הייצור והעתקת המוטיבים התרבותיים המצרים ושימוש בחומרי גלם מקומיים. לדברי ד"ר אמיר גולני מרשות העתיקות "בתקופת הברונזה המאוחרת הייתה מצרים אימפריה חזקה ביותר, אשר הטילה את מרותה באזורנו. המרות המצרית באה לידי ביטוי לא רק בשליטה צבאית ופוליטית, אלא גם בהשפעה תרבותית חזקה אשר תרמה לעיצוב החברה. לצד מערך הפקידות המצרי בארץ ישראל, התפתחו בארץ אליטות מקומיות אשר אימצו רבים ממנהגי המצרים ואומנותם".
הממצאים הועברו לטיפול במעבדות רשות העתיקות. חקירת המערה והממצא עדין בראשיתה, ולאחר השלמת הטיפול במאות הממצאים שנחשפו, ניתן יהיה להוסיף מידע חשוב על ההשפעה המצרית על אוכלוסיית ארץ ישראל בתקופת הברונזה המאוחרת והמקרא. ביחידה למניעת שוד הביעו סיפוק רב מכך שבעקבות עבודה מאומצת ונחושה של אנשי היחידה סוכל שוד העתיקות במערה, מאות הממצאים ניצלו משוד וביזה והתאפשר לארכיאולוגים לבצע מחקר מסודר באתר, שיאפשר להוסיף מידע רב ערך להבנת תרבותה של הארץ בעת העתיקה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg