כמחצית מהציבור הישראלי חושש משואה שנייה
בכל יום הולכים לעולמם כ-40 ניצולי שואה, כך עולה מנתוני הקרן לרווחת נפגעי השואה לשנה החולפת. בנוסף דיווחו כרבע מהניצולים כי נאלצו לוותר על תרופות בשל מצבם הכלכלי, ו-30% מהם ויתרו על רכישת מצרכי מזון
הרעה במצבם הכלכלי של ניצולי השואה בשנה החולפת: ארבעה מכול עשרה ניצולים מדווחים כי בשל ההכנסות הנמוכות שלהם הם אינם יכולים לחיות בכבוד, שניים מכל שלושה ניצולים מוטרדים ממצבם הכללי ו-45 אלף מתוך 189 אלף הניצולים החיים בישראל נמצאים מתחת לקו העוני, כך עולה מהדו"ח השנתי של הקרן לרווחה לנפגעי השואה שפורסם היום (ב'). הדו"ח מצייר תמונת מצב קשה של ניצולי השואה החיים בארץ בשנת 2014.כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הדו"ח עוסק במצב הניצולים בישראל, ולראשונה כולל שלושה סקרים - סקר בקרב ניצולי השואה, סקר בקרב בני הדור השני והשלישי וסקר בקרב הציבור הרחב. מהסקר עולה, כי ל-27% מהניצולים לא הייתה אפשרות לחמם את ביתם בחודשי החורף האחרון. 73% מהניצולים סובלים מבעיות בריאותיות, 20% מהם אינם מרגישים בטוחים בביתם ו-45% ציינו שהם מרגישים בדידות רוב הזמן או מדי פעם.
הגיל הממוצע של ניצולי השואה בישראל הינו 83.3, כשליש מהם (כ- 36%) חיים לבד ונאלצים להסתדר בגפם. עוד עולה מהנתונים כי כ-40 ניצולי שואה נפטרים מדי יום, כ-1,200 מדי חודש, וכ-14,200 ניצולים נפטרים מדי שנה. מחברי הדו"ח טוענים כי "אנחנו בשנה הראשונה בה מספר הניצולים הולך ומצטמצם, תהליך שבסופו לא יהיו עוד ניצולים חיים בישראל".
בשנת 2015 עלה מספר ניצולי השואה שדיווחו כי הם מוותרים על תרופות בשל מצבם הכלכלי, מ-17% ל-25%. במקביל דיווחו 30% מהניצולים כי וויתרו על מזון בשנת 2015 וזאת לעומת 19% בשנה הקודמת. 20% מניצולי השואה דיווחו כי הם לא מרגישים בטוחים בביתם ו-65% מהם זקוקים לעזרה בחיי היומיום כמו קניות סידורים וטיפולים רפואיים.
כיום כ-43% מבני הדור השני והשלישי נאלצים לתמוך כלכלית בבני משפחתם הניצולים, כאשר 13% מהם תמכו כלכלית בניצולים בעבר. 54% מבני הדור השני והשלישי אינם מרוצים מהאופן שבו מטפלת המדינה בצרכים של בני משפחתם ניצולי השואה. 74% מהציבור הרחב חושבים שהמדינה אינה מטפלת בניצולי השואה בצורה טובה ו-45% מהציבור עדיין חש שמרבית ניצולי השואה חיים בעוני.
יש לציין כי הציבור מרגיש במאמצי הממשלה (היוצאת) לשפר את מצבם של ניצולי השואה בארץ: בהשוואה לשנת 2014 חלה עליה בשביעות הרצון של הציבור הרחב מהיחס של הממשלה לניצולי השואה; מ - 16% ל-37% . בנוסף לכך, הן הציבור והן ניצולי השואה מרוצים השנה יותר מאשר בשנת 2014 מטיפול המדינה בניצולי השואה. בקרב הציבור הרחב שביעות הרצון עלתה מ-16% ל-26% , בקרב הניצולים מ-42% ל-53%.
30% חווים קשיים נפשיים או בריאותיים עקב היותם בני דור שני ושלישי לניצולי שואה. 49% לא ביקרו מעולם במדינות בהם עברו הוריהם או סביהם את השואה ו-18% מתוכם לא מוכנים לבקר במדינות אלו. תשעה מתוך 10 בני הדור השני והשלישי ציינו שהם מכירים את סיפורם האישי של קרובי משפחתם הניצולים.
מנתוני הדו"ח עולה עוד כי כמעט מחצית מהציבור הישראלי חושש משואה שנייה, מדובר בעלייה של חמישה אחוזים מהשנה שעברה. בדומה 47% מהניצולים חוששים גם הם שהשואה עלולה לחזור. מרבית הנשאלים אינם מקבלים את תופעת ההגירה לגרמניה בכלל ולברלין בפרט, כאשר בקרב ניצולי השואה - 87% מתנגדים להגירה לגרמניה ולברלין.
46% מהניצולים מאמינים כי הדורות הבאים בישראל לא יזכרו את השואה לאחר לכתם. מדובר בעלייה של 9% לעומת שנה שעברה מ-37% ל-46%. זאת לעומת 31% מהציבור הכללי שמאמינים כי הדורות הבאים לא
יזכרו את השואה כאשר כבר לא יהיו ניצולי שואה בחיים.
מנכ"ל הקרן לרווחה לנפגעי השואה, רוני קלינסקי, אמר כי "נתוני הדו"ח מעידים יותר מהכול על הצורך הדחוף במתן מענה רחב ככל הניתן לאותם ניצולים. למרות שינויים מבורכים, עדיין יותר מדי ניצולים סובלים ממגוון מצוקות וקשיים. הניצולים מתקשים לממן מוצרים ומצרכים בסיסיים ביותר, רבים מהם סובלים מבדידות קשה, חיים בתנאים מחפירים ואחרים רק צריכים מישהו שיסייע להם במילוי טפסים פשוטים".
יו"ר הקרן לרווחה לנפגעי השואה, אבי דיכטר, אמר כי "הקרן רואה את חמש השנים הקרובות כשנות המאמץ האחרון, לאפשר לניצולי השואה לחיות בכבוד. בישראל ישנם כמעט 190 אלף ניצולי שואה, כ- 20% מהמקרים החריגים מהווים את 80% מהבעיות הקשות באמת בקרב הניצולים, אולם דווקא במקרים אלה המערכות אינן בנויות לספק מענה".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה לנתוני הקרן כי הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר מטפלת בכ-180 אלף ניצולים, הזכאים לתגמולים או להטבות שונות. אוכלוסיית הניצולים גדלה מאוד עם השנים עקב הכרה באוכלוסיות נוספות כזכאים לתגמולים או להטבות. במקביל המדינה הגדילה את התקציבים המופנים לניצולי השואה ושיפרה את השירות המוענק להם.
בשנת 2014 השיקה המדינה תכנית לאומית לסיוע לניצולי שואה, בעלות של 1 מיליארד שקל לשנה. התכנית ביטלה ביורוקרטיה שהייתה נהוגה על ידי עמותות. במקום תשלומי החזרי הוצאות שניתנו על ידי העמותות רק כנגד בקשות וקבלות, ובדיעבד, משולם כיום המענק באופן אוטומטי בתחילת כל שנה ישירות לחשבון הבנק של הניצול. הניצול רשאי להשתמש בכסף לפי צרכיו, ומבלי להמציא קבלות. בנוסף, גובה הסכום הוא פי שניים מהסכום ששולם קודם לכן.
כיום כ-58,000 ניצולים מוכרים כזכאים לתגמול חודשי ולהטבות נלוות. התגמול החודשי נע בין 2,200 שקל ועד למעלה מ-5,000 שקל לפי דרגת הנכות וללא מבחן הכנסות. בנוסף, מוענקות שורה של הטבות נלוות הנאמדות באלפי ש״ח בשנה. (קצבת הבראה, תרופות חינם, ועוד).
מעל 18,000 איש יוצאי מחנות וגטאות מקבלים קצבה חודשית והטבות לאחר שתנאיהם הושוו לנכי רדיפות
הנאצים בעקבות התכנית הלאומית. למעלה מ-20,000 ניצולי שואה נזקקים מקבלים תגמול מוגדל שיכול להגיע ליותר מ- 9,000 שקל לחודש, זאת בנוסף להטבות נוספות המיועדות לנזקקים אלה. למשל, מענק שנתי של 2000 שקל הנחות מיוחדות במים וחשמל ועוד.
למעלה מ- 85,000 איש, ניצולים מהמעגל השני, הוכרו בעקבות התכנית הלאומית, כזכאים להטבות: מענק שנתי של 3600 שקל לשנה ותרופות בחינם. הרשות איתרה את אותם עשרות אלפי זכאים שילמה את המענקים לחשבונות הבנק שלהם והעניקה את הפטור בתרופות לפי הסדרים שסוכמו עם הקופות. הרשות מטפלת בכ-4,000 נכי המלחמה בנאצים שלחמו בצבאות בעלות הברית נגד הנאצים. קבוצה זו מקבלת אף היא, כמו נכי רדיפות הנאצים, קצבה חודשית והטבות נלוות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם