מחלות וסיוטים: ניצולי השואה על הקושי בלשרוד
פולה בת ה-82 סבלה מסיוטי לילה וממחלות קשות בעקבות השואה, אך לא קיבלה סיוע מספיק מהמדינה, עמותת "אביב לניצולי שואה" סייעה לה לקבל קצבה מוגדלת, והיא לא היחידה
ניצלו מהתופת - שורדים בישראל: פולה בת ה-82 נולדה בהונגריה והצליחה לשרוד את השואה כשהיא בגפה, ללא הוריה ואחיה, ולעלות ארצה. יחד עם בני משפחתה היא נשלחה למחנה השמדה ברכבת, אך הצליחה להינצל לאחר שאמה קפצה יחד איתה מהרכבת. אביה ושני אחיה לא הצליחו לברוח והובלו למחנה השמדה. פולה שרדה את הקפיצה מהרכבת אך תוך כדי מנוסה, היא איבדה את אמה ועברה את כל שנות המלחמה בגפה, בורחת ממקום למקום, כשהיא מתמודדת עם הרעב והתנאים הקשים.כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"חצי שנה לא טעמתי אפילו פרוסת לחם", היא מספרת. לקראת סוף המלחמה הגיעה פולה לבית יתומים ומצאה בו מחסה. בתום המלחמה היא התאחדה עם אמה והשתיים גילו כי האב, האחים וכל המשפחה המורחבת, נספו והן נותרו לבדן. יחד הן התגלגלו כפליטות במחנות עקורים ולאחר מכן עלו לישראל. "בתקופת המלחמה הייתי בודדה בעולם, לא היה לי אף אחד. כשמצאתי את אימא שלי אחרי המלחמה, שאלתי אותה 'למה אני נשארתי ולא האחים שלי'", היא מתארת.
בעקבות השואה היא סבלה מסיוטים קשים וממחלות שעם השנים הלכו והחמירו. "לאחר המלחמה המצב שלי היה מאוד קשה. הייתי חולה, הגוף שלי קרס משנים של רעב ושל לחץ נפשי, אני לא יודעת איך שרדתי ונשארתי בחיים. גם כשהגענו לישראל המצב אף פעם לא השתפר. בארץ סבלנו ממחסור ואפילו כשבגרתי והקמתי משפחה, המשכתי לסבול מאוד גם פיזית וגם נפשית", היא מספרת.
משרד האוצר הכיר בה כניצולת שואה אך אישר לה קצבה מינימלית. בעלה נפטר לפני כמה שנים ומאז היא חיה בדוחק, בדירה מוזנחת, כאשר בעלי הדירה מסרבים לשפץ במטרה לגרום לפינויה. ככל שעוברות השנים כך מצבה הבריאותי של פולה הולך ומתדרדר והיא מתקשה לתפקד. לאור ההחמרה במצבה הרפואי היא פנתה בבקשה למדינה כדי שיאשרו לה אחוזי נכות מוגדלים, אך ועדה רפואית דחתה את בקשתה.
פולה לא התייאשה ופנתה לעמותת "אביב לניצולי השואה". בעמותה היא קיבלה סיוע של מומחית לזכויות מטעם העמותה שעזרה לה בהגשת בקשה להגדלת אחוזי הנכות והגדלת הקצבה לה היא זכאית. בזכות הסיוע של עמותת אביב לניצולי השואה, הוגדלו אחוזי הנכות שלה והיא קיבלה תוספת של כ-3,000 שקלים לקצבה החודשית. "למזלי הגעתי לעמותת אביב שמסייעת ללא תשלום לניצולי שואה. אני כל-כך מודה לעמותה, הסיוע שלה הציל אותי והוציא אותי ממעגל העוני", אומרת פולה.
משה (שם בדוי) בן 71, נולד במחנה ריכוז טרנסניסטריה בתחילת 1944. המחנה הוקם בחבל ארץ אוקראיני שניתן על ידי היטלר לרומניה בתמורה להשתתפותה במלחמה נגד ברית המועצות. במחנה רוכזו רבים מיהודי בסרביה, בוקובינה וצפון מולדובה.
משה נולד לתוך מלחמת ההישרדות של הוריו ושאר היהודים במחנה הריכוז, שסבלו מרעב מגפות ומחלות. בתום המלחמה משה והוריו היו פליטים, שהו במחנות עקורים ובשנת 1948 עלו לארץ ושוכנו תחילה במחנה עולים בחדרה, ובהמשך עברו לתל-אביב. המצוקה שלתוכה נולד משה השפיעה עליו בהמשך. הוא סבל מגמגום קשה, מחרדות ומסיוטים עוד כילד. גם בבגרותו סבל מגיל צעיר מלחץ דם גבוה ומכלול בעיות פיסיות ונפשיות, אך למרות כל אלה, לא חשב כי הוא זכאי לזכויות של ניצול שואה.
רק לאחר מות הוריו ולאור המצוקה הגדולה - פיזית וכלכלית בה חי, החליט משה לבדוק את זכאותו לקבלת סיוע. לאחר תהליך ארוך ומתיש, משרד האוצר הכיר בו כניצול שואה, אך אישר לו קצבה מינימלית של כ-1,800 שקלים. כמה שנים מאוחר יותר, בחודש אוגוסט 2013, פנה משה בבקשת עזרה לעמותת אביב לניצולי השואה. בעזרת עורכת דין של העמותה הגיש משה בקשה להכרה במחלות נוספות ובקשה להכרה בתגמול מוגדל. הפעם בזכות הסיוע של העמותה שכאמור ניתן ללא כל תשלום, התקבלה בקשתו, אחוזי הנכות שלו הוגדלו והוא קיבל תוספת חודשית של כ-6,000 שקלים. כעת, עם הגדלת קצבתו לסכום חודשי של כ-8,000, משה יכול לממן את הטיפולים הרפואיים להם הוא נזקק ולהמשיך את חייו בכבוד.
בעמותת "אביב לניצולי השואה" מציינים כי במדינת ישראל חיים כיום כ-180,000 ניצולי שואה, רבים מהם אינם מקבלים את הזכויות וההטבות המגיעות להם על פי חוק. העמותה מספקת לניצולי השואה מענה כולל תחת קורת גג אחת - מרכזת את מכלול הידע בנושא מיצוי זכויות לניצולי שואה ומסייעת לניצולים לאורך כל הדרך, החל בבדיקת הזכאות ועד לסיוע במילוי טפסים והגשת בקשות לקצבאות, ללא כל דרישת תשלום מניצולי השואה. עורכי הדין של העמותה מייעצים לניצולי השואה, מסייעים להם במילוי טפסים וממשיכים בטיפול ובמעקב עד לסיום התהליך כולו.
"בשנה האחרונה נעשה מאמץ גדול לשפר ולהרחיב את הטיפול בנושא זכויות ניצולי השואה, הוגדל התקציב ונפתחו מענקים חדשים, אך עדיין עבודה רבה לפנינו", אומרת עו"ד סילברמן. "במקרים רבים ניצולי השואה אינם מודעים לכל השינויים שנעשו ובמקרים אחרים, בשל גילם המתקדם, אין לניצולי השואה את הכוחות ואת הידע להתמודד עם המערכת, שדורשת מילוי והגשת טפסים שונים ומורכבים, איסוף מסמכים רפואיים והופעה בפני וועדות רפואיות. הם חייבים את העזרה, וראוי שהם יקבלו אותה".
עד כה סייעה העמותה לכ-40 אלף ניצולי שואה לקבל זכויות והטבות בסך של כ-180 מיליון שקלים. במקרים רבים חייהם של ניצולי השואה משתנים בזכות הסיוע שהם מקבלים ולעיתים, משמעות הגדלת הקצבאות וההטבות המגיעות להם, מהווה את ההבדל בין חיים בעוני לחיים ברווחה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם