מסמכים מזויפים ואהבה גדולה ניצחו את הנאצים
אסתר וגנר שרדה את מלחמת העולם השנייה בעזרת מסמכים מזויפים, בזמן שארוסה התחבא בחוות מבודדות מפני הנאצים ועוזריהם. בתום המלחמה ולאחר שנה של חיפושים הדדיים הם הצליחו לשוב אחת אל השני ולהינשא. "את האמונה הם לא יכלו לקחת"
למרות רדיפות הנאצים ועוזריהם: מסמכים מזויפים אפשרו לאסתר וגנר (לבית ויליג) להסתתר מאחורי זהות בדויה ולהינצל מהנאצים. הזיוף היה כל כך מושלם, עד שבתום המלחמה – איש לא האמין לה שהיא יהודייה. כל חייה שמרה על המסמכים הללו שהצילו את חייה. עתה, בגיל 91, מסרה אותם ליד ושם.עוד כותרות ב-nrg:
• יוזמה: האנטישמיות תוכר כפשע בין-לאומי
• פולין 2015: למי אכפת שכתוב "יהודים לתנורים"?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אסתר וגנר נולדה ב-1924 בבוצ'אץ', שבאוקראינה, עירו של ש"י עגנון ושל סביו של פרויד. בסתיו 1942 נשלחו בני משפחת ויליג למחנה הריכוז וההשמדה בלז'ץ. בדרך למחנה קפצה אסתר מהרכבת וניצלה ממוות. לאחר מכן, היא חזרה לבוצ'אץ', מכרה את טבעת האירוסין שלה ובכסף שקיבלה רכשה מסמכים מזויפים. מעתה היא תיקרא פולינה ולנסקה, פולניה נוצרייה.
באמצעות המסמכים היא מצאה עבודה בביתה של משפחה נוצרית בוורשה אלא ששם זהותה נחשפה והיא נאלצה לעזוב ולחפש עבודה במקום אחר, ונדדה ממקום למקום. לאחר המרד הפולני נגד הנאצים, באוגוסט 1944 נעצרה וגנר על ידי הגרמנים בוורשה והועברה למחנה עבודה של אסירים פולנים, כשהיא משרתת את הצבא הנאצי.
לקראת סוף המלחמה היא עבדה עבור חיל האוויר הגרמני כטבחית, וכשזה נסוג לגרמניה – היא נסוגה יחד איתו.
בתום המלחמה שוחררה, והגיעה לשלזוויג שבצפון גרמניה, שם קיוותה לחזור לזהותה האמתית. אלא שהחיילים האנגלים לא רצו להאמין לה שהיא יהודייה. זאת, למרות שסיפרה שהיא בתו של רב ידוע וכי היא נאלצה להסתתר בזהות בדויה. הרב סנקה, הרב של הצבא הבריטי לקח אותה לשיחה קצרה בסיומה התברר לו מעל לכל ספק כי הנערה יהודייה. הוא אף נתן לה מסמך שמאשר זאת.
עכשיו הייתה לה משימה אחת – למצוא את ארוסה, ישראל וגנר, אותו ראתה לאחרונה בבוצ'אץ', לאחר שקפצה מהרכבת אל מחנה ההשמדה. השניים סיכמו אז, שהיא תיסע לוורשה והוא יתחבא בכפרים באזור. מסתבר שכל תקופת המלחמה ישראל החליף מקומות ועבר מחווה לחווה כשהוא מסתתר מהנאצים ומהאוקראינים ששיתפו איתם פעולה. באחת הפעמים הסתתר – בשכיבה – מעל השירותים של הנאצים ואחותו, שלה היו מסמכים מזויפים של פולניה, הביאה לו אוכל. אבל 7 חודשים הוא לא יכול היה לצאת מהמסתור ולא לזוז אלא רק להסתובב מצד אל צד. דבר אחד היה לו שם אתו – ספר גמרא שאותו למד בעל פה.
בתום המלחמה החל ישראל לחפש את ארוסתו אסתר ובמקביל היא חיפשה אותו - אך לשווא. תחילה הגיעה למחנה העקורים בצלה, שם סוף סוף יכלה לאכול אוכל כשר ולשמור שבת – לראשונה מאז עזבה את עיירתה. לאחר מכן, פגשה מספר רבנים מברגן בלזן שהבטיחו לעזור לה למצוא את ארוסה, ישראל וגנר. אך עדיין בתום שנה של חיפושים - אהובה לא נמצא.
אסתר החליטה לנסוע לפולין – למקום המסתור שלו – כדי לבדוק מה קרה לו. הרבנים אמרו לה שזה מסוכן: "תעזבי את זה. את צריכה להמשיך את חייך ולחפש מישהו אחר". אבל היא לא הסכימה. תחושות בטן אמרו לה שארוסה ניצל. ערב לפני צאתה לפולין הגיע לברגן בלזן צעיר יהודי, והרבנים התעניינו לדעת מנין הוא. הוא אמר את שמו וסיפר, כי היה הארוס של אסתר שאביה היה הרב של בוצ'אץ', וסיפר כי הוא מחפש את ארוסתו בכל רחבי אירופה וכבר נואש מלמצוא אותה.
זה היה מספיק לרבנים שמיהרו להביאה אליו. וכך, לגמרי במקרה, השניים נפגשו. בל"ג בעומר של אותה שנה - נישאו. לאחר הנישואין היגרו לבוליביה שם גרו כשנתיים ולאחר מכן עברו לארה"ב, שם וגנר כיהן כרב קהילה במנהטן, ניו יורק. בשנת 2000 עלו ארצה בעקבות עלייתם של שלושה מתוך ארבעת ילדיהם – שני בנים ושתי בנות – כולם קרויים על שמות הסבים והסבתות. הרב וגנר נפטר לפני 13 שנה. לזוג 24 נכדים ו-70 נינים בישראל.
אסתר היא היחידה שניצלה מכל משפחתה – הורים, שני אחים ואחות, כולם נשואים עם ילדים - נספו. לישראל היו שמונה אחים – ארבעה מהם נרצחו כולל הוריו.
כיום אסתר היא בת 91 ובמשך 9 השנים האחרונות ליוותה משלחות של תלמידים ואברכים כדי לספר את סיפורה. לפני שנה, בנסיעתה האחרונה לפולין , בני משפחתה חגגו לה שם יום הולדת 90. "היא לימדה הרבה בני נוער על השואה והעבירה להם את המסר שהיו חיים לפני השואה – וחיים טובים. היא ובעלה היו אנשים עם רצון לחיות עד הסוף. אופטימיים שרואים תמיד את חצי הכוס המלא. היו כאלה שדיברו. שסיפרו לכולנו על שעבר עליהם וחינכו אותנו לכבד את היהדות והמסורת", אומרת הבת מלכה ויסברג. כיום ממלאים את מקומה בלווי תלמידים ואברכים מישיבת הכותל, לפולין, בנה וחתנה.
לדברי הבת מלכה ויסברג, כל חייה אמה חלמה לעלות לישראל, וכשקיבלה את הפיצויים מגרמניה – הודיעה שמה שהיא עושה עם הכסף הזה – הוא דבר אחד: לרכוש דירה בישראל. "כל הסיפור שלה מסתכם בכך שבסוף היא הגשימה את חלומה - לחיות בארץ ישראל עם משפחה מורחבת ודתית. "כולם שואלים אותה – איך יכולת לשמור על האמונה שלך בתוך התופת הזו, עם כל מה שעברת? והיא נוהגת לענות: "האמונה זה הדבר היחיד שהוא שלי. את כל הדברים האחרים לקחו ממני. את האמונה הם לא יכלו לקחת. זה שלי ואני אחליט מה לעשות עם זה. המסורת זה מה שקיבלתי מההורים שלי. זה מה נשאר שלי לכל החיים, וזה מה שהנחלתי לילדי".
כיום אסתר חיה בירושלים והיא צלולה ומתפקדת. אלא שערב יום השואה חשה ברע ואושפזה במחלקה לטיפול נמרץ עם בעיה בלב. עם זאת, בתה מסרה, כי היא מרגישה יותר טוב, ובקרוב תחזור לביתה.
המסמכים המקוריים נמסרו ליד ושם במסגרת המבצע 'לאסוף את השברים' שבמסגרתו מתקיימים ימי איסוף בכל רחבי הארץ. למסירת פרטים אישים מתקופת השואה ניתן לפנות ליד ושם בטלפון 026443888
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם