
הקצין שגרם לסבתו הניצולה "לסגור מעגל"
משפחתו של אל"מ הורוביץ התנגדה לנסיעתו לפולין בעודו תלמיד תיכון. מאז, הוא נסע עוד 3 פעמים במסגרת צה"ל וגם סבתו שלא הרבתה לדבר על הזוועות, העלתה את קורות חייה על הכתב ואף שבה בעצמה לאדמה הארורה. "חזרתי על מדים גם בשבילה. זה הניצחון"
"למה צריך לדרוך על אדמת פולין?" התרעמו סביו וסבתו של אל"מ נרי הורוביץ, כיום מפקד מערך האש בגבול לבנון, כאשר ביקר לראשונה במחנות ההשמדה כתלמיד תיכון. מאז שב למחוזות התופת והאימה עוד שלוש פעמים במסגרת משלחות של 'עדים במדים' וגם סבתו נחמה, שינתה את דעותיה במאה ושמונים מעלות מתוך הבנה שחייבים לזכור את הזוועות. היא שבה בעצמה ל"אדמה הארורה" כדי לסגור מעגל ולספר את מה שעלינו מוטל לזכור.עוד כותרות ב-nrg:
- "ניצחנו את הנאצים": מסע מצמרר לדירת המסתור
- מסמכים מזויפים ואהבה גדולה ניצחו את הנאצים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אתמול (יום ד') ערב יום השואה העניק אל"מ הורוביץ לסבתו, נחמה, תעודת הערכה מצה"ל במסגרת המיזם הצבאי 'פרח לניצול' המתקיים זו השנה ה-11 בהובלת חיל החינוך והנוער ובשיתוף הקרן לרווחת ניצולי השואה. מטרת הפרויקט הינה להוקיר בתרומתם האישית והלאומית של הניצולים, וכן לשתף חיילים וחיילות בסיפור תקומת ניצולי השואה בארץ ישראל.

נחמה הורוביץ, ילידת 1931 נלקחה לגטו דמבלין בסוף שנות השלושים, שם עברה בשלושה מחנות עבודה, וניצלה ממשלוח למחנה השמדה. בשנת 1946 לאחר תום המלחמה ושחרור המחנה היא עברה עם קבוצת נוער של הג'ויינט לצרפת שם שהתה שנתיים, בסופן פגשה את אמה ואחותה, בנות המשפחה היחידות ששרדו את המחנות. בשנת 1949 עלתה לארץ ונישאה לאברהם ז"ל שנפטר בשנת 1999 אחרי שסבל מפרקינסון במשך שנים, ייתכן שעל רקע מה שעבר במחנות העבודה.
"בבית מיעטו לדבר על השואה" סיפר אל"מ הורוביץ בשיחה עם nrg, והוסיף כי מה ששמע היה בדוחק רב, ורק בחלוף השנים הצליח להשלים את הפאזל ולהבין את קורות בני משפחתו תחת שלטון הנאצים. "סבא וסבתא, לא כל-כך דיברו. הם בררו את החלקים הקשים מהסיפור מתוך הרצון לגונן עלינו, כדי שלא נחשף לזוועות שהם חוו".
לפני עשור החליטה הסבתא להעלות את קורות חייה על הכתב בספר שהוציאה לבני המשפחה תחת השם "המעגל נסגר". במהלך כתיבתו שבה לעיירה דמבלין במחוז לובלין בה נולדה, וביקרה בבית ילדותה שמאז הוסב לחנות. לאחר ששבה לארץ, סיפרה הורוביץ כי עברה תהליך משמעותי שבו הבינה שחשוב לה לעשות את הצעד הקשה ולחזור אל אותה אדמה ארורה, גם בשביל להעביר את העדויות לדורות הבאים. "בביקור שלה בפולין חתמה סבתא את הספר, והנסיעה הזו מבחינתה הייתה סגירת מעגל" אמר הורוביץ.

אל"מ הורוביץ, דור שלישי לשרידי השואה, חזר לפולין במסגרת הצבא, כמפקד סוללה בתותחנים, במסגרת משלחת של הקורס לפיקוד ומטה (פו"ם) וכמפקד במכללה לפיקוד טקטי (מלט"ק). הוא מתאר את התחושות בשלושת הביקורים שבהם לבש את מדי צה"ל במחנות ההשמדה שבהם נהרגו שישה מיליון יהודים, כמעורבות.
"מצד אחד אתה עומד שם בתחושה נוראה, איך דבר כזה יכול לקרות בכלל? ומצד שני יש גאווה גדולה שיש לנו צבא שמגיע לשם עם מדים ועורך טקס צבאי כדי להראות שאנחנו ניצחנו. לא נוכל להחזיר את הגלגל אחורה ולמחוק את הזוועות שהתרחשו במלחמת העולם השנייה, אבל היכולת שלנו לחזור לשם על מדים, זהו ללא ספק ניצחון גדול. אני חשתי גאווה גדולה בכל אחת מהמשלחות".
לפני כל נסיעה ישב הקצין עם סבתו, וניסה לשמוע עוד קצת מההיסטוריה שלה ומסיפור החיים שעברה ובטקסים שערכו במחנות ההשמדה, הוזכרו שמות בני המשפחה שנספו בשואה. בכל אחת מהמשלחות צלצל אל"מ הורוביץ לסבתו מפולין, ועל פי עדותו שמע את ההתרגשות בקולה. "הייתי מתקשר גם בימים שלא היו קלים עבורי, כדי לשתף אותה בחוויות שלי ולהזכיר לה שאנחנו פה כדי לדאוג שזה לא יקרה שוב. בסופו של דבר, אני חושב שהנסיעות האלו היו גם בשבילה".
בשתי המשלחות האחרונות לקח איתו אל"מ הורוביץ את הספר שכתבה סבתו והקריא ממנו קטעים לחייליו, ובמשלחת הראשונה אליה יצאה בשנת 2004 סגר לעצמו מעגל קטן- בדרכו אז למטוס נתקל הורוביץ, שהיה קצין צעיר יחסית, באישה מבוגרת ששאלה אותו איך מגיעים לטיסה לפולין. בתחילה חשב כי מדובר בטעות ולאחר שיחה עמה הבין כי מדובר באשת העדות שמצטרפת למשלחת הצבאית.
במהלך הביקור בפולין ליווה הקצין את האישה, חנה טנצר, ובין השניים נוצר חיבור וקשר שנמשך עד היום. בשיחות שניהלו הוא גילה כי טנצר כבר נכנסה לתוך תאי הגזים במחנה ההשמדה אושוויץ, ובגלל תקלה הוצאה משם וניצלה. עוד גילו השניים כי טנצר התגוררה בסמיכות לסבתו של הורוביץ בפתח תקווה, בשנים הראשונות שלהן בארץ, אך הן מעולם לא נפגשו, עד למפגש שיזם בין השתיים. "הבאתי אותה בכל תפקיד שלי לספר את הסיפור שלה בפני החיילים, והיא ממש מקדישה את עצמה אל הנושא הזה" סיפר אל"מ הורוביץ על טנצר.
בתחילה ניסה אל"מ הורוביץ לארגן מפגש נוסף בין סבתו לטנצר, ולהעניק לשתיים תעודה יחד אך זה לא צלח, ובשבוע הבא יעניק תעודה דומה גם לטנצר. "הפרוייקט הזה קיים כבר הרבה זמן ופתאום צצה בי המחשבה להעניק לשתיהן תעודה ולמלא אותן גאווה. הן ראויות לכך, יותר מכל".