תחבורה ציבורית בשבת? דרושה הסכמה אזרחית
לאחר ששר התחבורה ישראל כ"ץ הבעיר מחדש את סוגיית התחבורה הציבורית בשבת, יצאנו לבדוק מה חושבים הנהגים, מה הוסכם באמנת גביזון-מדן ועל מה אפילו ח"כ תמר זנדברג מוכנה להתפשר
יום ראשון אחר הצהריים. על ראשנו ניתך גשם שוטף ומפתיע של אמצע אביב. מתחת לסככה של חברת 'קווים' בתחנה המרכזית בפתח-תקווה מתקבצים כמה נהגי אוטובוס. ביקשנו לבדוק את עמדתם ביחס לקמפיין הנוכחי הקורא להפעלת תחבורה ציבורית בשבת.
עוד כותרות ב-nrg:
• יפן: למה צב ענק מסתובב ברחבי טוקיו?
• מנהרה תת קרקעית מהמאה ה-19 נפתחה בלב ת"א
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"יש הרבה אנשים נוסעים, ואלה עם הכיפות לא צריכים להכתיב לנו אם לנסוע או לא. צריך תחבורה ציבורית 24 שעות", אומר נהג המשתייך למגזר הערבי. דבריו הקצרים נסתרים מיד על ידי נהג נוסף שהגיע אל המקום. עמוס כחלון, העובד ב'קווים' כבר עשר שנים ובן משפחה רחוק של שר האוצר המיועד, מצהיר כי אם יחויב לעבוד בשבת הוא יעזוב את ההגה ויחפש עבודה אחרת. "אני נגד תחבורה ציבורית בשבת. אני מסורתי, שומר שבת, יחייבו אותי לעבוד?"
גם אם יציעו לך לקחת יום חופשי אחר?
"לא, לא יעזור כלום. אני אוותר על העבודה, אני אמצא משהו אחר. למה שיפילו עלי את העונש הזה? אנחנו העם היהודי, העם הנבחר, שזכה לנוח ביום הזה. קיבלנו יום מנוחה בשבוע, למה לוותר עליו?"
כמה עשרות מטרים משם יושב ליד ההגה של אוטובוס 'דן' הנהג אורי מנחם. בניגוד לעמיתו מחברת 'קווים', לו דווקא אין התנגדות עקרונית לעבודה בשבת. החשש המרכזי שלו נוגע לתנאי השכר. "לא אכפת לי לעבוד בשבת, אבל צריכים לתגמל אותנו כראוי", הוא אומר.
בשבועות האחרונים עלתה ברשת מחאה מחודשת בנושא התחבורה הציבורית בשבת, שהופנתה אל שר התחבורה, ישראל כ"ץ. השר בחר להגיב לה בבוטות ובזלזול. בתגובה לגולש שהציע להשתמש בדף הפייסבוק של השר לצורך חיפוש טרמפים במהלך סוף השבוע הארוך של סיום חג הפסח, השיב כ"ץ: "תפנה פעם אחת לבוז'י הרצוג שיתחייב לא לשבת בממשלה שלא תשנה את הסטטוס קוו. מפגן הצביעות שלך ושל חבריך לשמאל, מושכי המשכורות בעמותות למען התחבורה הציבורית, הוכח בבחירות האחרונות, וקיבל את התשובה ההולמת בקלפי".
בתגובה רשמית שפרסם לאחר מכן ציין השר כ"ץ כי ממשלת ישראל תומכת בשימור הסטטוס-קוו בעניין תחבורה ציבורית בשבת ובחג, בהתאם לעיקרון שנקבע בימי דוד בן-גוריון וכפי שנהגו כל ממשלות ישראל. "אני כשר תחבורה מהווה חלק מעמדה זו, ובאופן אישי גם חושב שהיא נכונה. ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית וככזו עליה לשמר כללים ייחודיים הקשורים לזהותה, כאשר באופן אישי יש לכל אדם את החופש לנהוג כרצונו".
אותו סטטוס קוו חצי-קדוש שהזכיר כ"ץ מקורו במכתב ששיגר דוד בן-גוריון בשנת 1947 בתוקף תפקידו כיו"ר הסוכנות היהודית לראשי אגודת ישראל. "ברור שיום המנוחה החוקי במדינה היהודית יהיה יום השבת", כתב בן-גוריון במכתבו המפורסם שבו תיאר את עמדת המדינה שבדרך ביחס לארבעה נושאים הקשורים לדת – שבת, כשרות, אישות וחינוך. המטרה הייתה לשכנע את ראשי המפלגה החרדית לתמוך בהקמת המדינה היהודית בעדותם בפני ועדת אונסקו"פ של האו"ם.
לאחר הקמת מדינת ישראל הוקפא המצב, כך שקווי תחבורה ציבורית שפעלו עד אז בשבתות – בחיפה ובאילת – המשיכו לפעול ומעמדם עוגן בחוק. ביתר חלקי הארץ, התחבורה הציבורית אינה פועלת בשבת. האוטובוסים חייבים להגיע לתחנה האחרונה עד חצי שעה לפני כניסת השבת, והם רשאים לצאת לדרכם רק חצי שעה לאחר צאת השבת. יוצאים מן הכלל קווי תחבורה שעונים על אחד מחמשת הסעיפים הבאים – קווים המסיעים לבתי חולים או ליישובי ספר, קווים הפועלים בישובים לא יהודיים, קו חיוני מבחינה ביטחונית וקו חיוני מבחינת קיום שירותי תחבורה ציבורית.
אלא שחוק לחוד ומציאות לחוד. בפועל, מאות קווי אוטובוס בכל רחבי הארץ מגיעים ליעדם לאחר כניסת השבת, בייחוד בתקופת שעון החורף. העיתונאי עידן יוסף מאתרNews1 העוקב אחרי הסוגיה מקרוב, מסביר כי למרות שהחוק אוסר הארכת מסלולי קווים או סטייה ממסלולים בשבתות – בפועל מעניק משרד התחבורה היתרים לקווים במסלולים חדשים כמו קווי הלילה בצפון הארץ, קו 1 של המטרונית בחיפה שבקרוב יוארך צפונה ודרומה, וקווים נוספים לישובים ערביים. כיום פועלים מאות קווים במהלך השבת בעשרות ערים קטנות וגדולות ברחבי הארץ, ואפילו בירושלים.
לפני כשמונה שנים נעשה ניסיון לקביעת מתווה מוסכם בנושאי דת ומדינה השנויים במחלוקת. המתווה, שגובש על ידי המשפטנית פרופ' רות גביזון והרב יעקב מדן וזכה לכינוי אמנת גביזון-מדן, כלל סעיף שעסק בנושא תחבורה ציבורית בשבת כדלהלן: "תתאפשר תחבורה ציבורית בשבת בצורה מופחתת ומוגבלת, על מנת לאפשר תנועה לנזקקים לה, ולשמור ככל שניתן על צביונה של השבת בפרהסיה ועל הגבלת הצורך לעבוד בה. תישקל הפעלת התחבורה הציבורית בשבת בידי זכיינים מיוחדים ובאמצעות כלי רכב קטנים כגון מיניבוסים".
אלא שההרחבה המדודה של התחבורה הציבורית הכלולה במתווה נכרכה בסוג של 'עסקת חבילה' הכוללת הפסקה מוחלטת של מסחר בשבת. לשיטת הרב מדן, לא מדובר בפריצת הסטטוס-קוו שעלולה להתרחב עד כדי עקירת השבת מהפרהסיה הישראלית. אם כבר, מדובר דווקא בביצור מעמדה של השבת משום שצמצום הפעילות המסחרית בשבת יוביל להפחתה בחילול השבת, והשימוש בכלי רכב קטנים ולא באוטובוסים יצמצם את 'אווירת החול' שנלווית לנסיעתם של האחרונים ברחובות ישראל. על פי הרב מדן, ככל שיהיה מדובר רק על הפעלת התחבורה הציבורית בשבת ללא הפסקה מוחלטת של המסחר – זהו שינוי שאסור להשלים איתו.
[bigpic]
לעומתו סבורה פרופ' גביזון שאין מקום לאיסור מלא על המסחר, לפחות על מסחר מהסוג המתקיים בחנויות מכולת, משום שלפעמים אנשים נזקקים למוצרי מזון בסיסיים במהלך השבת. "אני חושבת שאפשר למצוא פתרונות יצירתיים", היא אומרת ל-nrg "אני לא אוהבת את תרבות המסחר הכללית הזאת. אני לא חושבת שצריך לקיים במדינת ישראל מסחר 24/7. הדבר הזה אינו נכון גם מבחינת המסר בספרה הציבורית וגם מבחינת זכויותיהם של עובדים. זה נכון לגבי כל ימות השבוע ונכון לגבי שבתות. את הדבר הזה צריך לעשות באמצעות אמנה חברתית. ממילא המנגנון המשפטי איננו עוזר".
"המגמה של אמנת גביזון-מדן היא של שיח והסכמה", היא מוסיפה. "אתה לא יכול לעשות דברים שנוגעים לאופי התרבות הציבורית במדינה ובחברה מבלי שהכוחות המשמעותיים בחברה יהיו מוכנים לשתף פעולה. את הדבר הזה אפשר לראות גם באירופה. בהרבה מדינות שם נשמר באופן אפקטיבי איסור מסחר, לא גורף אבל משמעותי, בימי ראשון. הדבר הזה אינו תוצאה של חוקים, אלא של הסכמה בין ארגוני העובדים הגדולים, המעסיקים והמנהיגות הדתית והחברתית של הקהילה שכך נכון להתנהל".
לדברי פרופ' גביזון, אין מקום בעולם שבו התחבורה הציבורית בימי ראשון היא באותם היקפים כמו בשאר ימי השבוע. "בכל הארצות בעולם, כולל בדמוקרטיות המערביות ביותר, היקף התחבורה הציבורית של רכבות ואוטובוסים שונה לחלוטין בין יום המנוחה הרשמי לשאר השבוע. כך זה בכל העולם וכך זה צריך להיות גם בישראל. על אחת כמה וכמה שכך צריך להיות בישראל כי תחבורה ציבורית היא דבר שמשפיע מאוד על המרחב הציבורי ומחייב עבודה בשבת של הרבה מאוד אנשים. לכן צריך לעשות את הדבר הזה בצורה שתבטיח שלאנשים שאין להם נגישות לרכב פרטי תהיה אפשרות להגיע למחוז חפצם על ידי תחבורה ציבורית שונה ומוגבלת, שמתאימה לביקוש השונה בשבת".
מטרת האמנה, מדגישה גביזון, איננה לעודד אנשים לנסוע בשבת ולראות בה יום חופש רגיל, אלא לאפשר גם לאנשים שאין להם נגישות לרכב פרטי לממש את השבת שלהם באופן שמתאים להם. "הם לא חייבים לשמור מצוות. מדינת ישראל צריכה לספק לאנשים כאלה אפשרות להגיע למחוז חפצם בתחבורה ציבורית מסובסדת. מצד שני, היא צריכה ומותר לה לפעול כדי לשמר את השבת כיום המנוחה הרשמי במדינת ישראל, שהפרהסיה הציבורית שלו שונה מיום רגיל. צריך להיות מינימום אנשים שיפעילו את השירות הזה ומינימום הפרעה למרחב הציבורי.
ומה יהיה על חששם של הנהגים שהם יופלו לרעה אם יסרבו לעבודה בשבת במתווה כזה?
"הבעיה הזאת לא שייכת דווקא לתחבורה ציבורית אלא לכל מקום שעובדים בו גם בשבתות. מי שיכול לעבוד בשבתות זכאי לקבל את השכר הגבוה יותר של יום המנוחה, וזה נותן לו יתרון מסוים. צריך למצוא בכל שוק העבודה מענה לבעיה הזאת. אפשר לפתור את זה בכך שימצאו לאנשים ששובתים בשבת דרך אחרת לקבל שכר גבוה - בשעות נוספות. אם יש רצון טוב אפשר לפתור את הבעיות האלה. אם יש בעיה של אפליה, צריך להתמודד איתה. אתה לא פותר בעיה של אפליה של מישהו שלא עובד בשבת על ידי זה שאתה משבית שירות חיוני. אתה תקיים את השירות החיוני במתכונת החירום הנדרשת ותמצא דרכים לפתור את האפליה".
"יש בעלי אינטרסים כלכליים חזקים מאוד שכמובן לא אוהבים את ההסכמות האלה. המדינה לא יכולה ליזום את זה כי יש לה סדרי עדיפויות אחרים. זה דבר שצריך להגיע מהחברה האזרחית על ידי הסכמה אמיתית של הכוחות הרלוונטיים לעשות את הדבר הזה".
בימים אלה הולכת ומתרקמת ממשלה חדשה בישראל, שבניגוד לממשלה היוצאת תכלול ככל הנראה את המפלגות החרדיות. שאלנו את פרופ' גביזון האם להערכתה יש בכלל היתכנות לפתרון אקטואלי ברוח המתווה שניסחה עם הרב מדן.
"אני לא יודעת מה מתבשל, ויכול להיות שתהיה מניעה פוליטית לשנות הסדרים של הסטטוס-קוו", היא משיבה. "נכון, כשיש ממשלה שבה הדברים הללו יותר פשוטים – זו שעת כושר וצריך לעשות מאמץ ולהתמקד בדברים הנכונים ולא בדברים שראינו". עם זאת, היא מוסיפה, גם המפלגות החרדיות צריכות להבין שהצורך של אנשים בתחבורה ציבורית מוגבלת בשבת הוא אמיתי. "מתחת לרדאר, בהרבה מקומות בארץ הוא כבר מתמלא. צריך להבטיח שלכל החלקים בחברה שזקוקים למענה של תחבורה ציבורית בשבת יהיה מענה כזה".
"אנחנו מספקים בהצעה שלנו שמירה וכבוד לייחודה של השבת. כדאי למפלגות החרדיות להיראות בעיני הציבור בישראל כמי שדואגות לכלל הציבור ולא כמי שדואגות למגזר שלהן בלבד. במשך שנים ארוכות שבהן נציגים דתיים וחרדים ישבו במשרד הפנים, הם לא אכפו את החוקים נגד הקניונים בשבת למרות שזה היה באחריותם. אני חושבת שצריך להזכיר להם שגם אצלם ההתנהגות היא פוליטית, חברתית וכלכלית ולא רק דתית".
שאלנו את אורי מנחם, נהג 'דן' שהוזכר בתחילת הכתבה, האם אינו חושש מאיבוד יום החופש השבועי שלו עם בני המשפחה. תשובתו מוכיחה שמתווה גביזון-מדן לתחבורה ציבורית מצומצמת בשבת עשוי להיות ריאלי, לפחות בכל הנוגע להיקף התחבורה הציבורית בשבתות.
"בשבת לא צריכים כל כך הרבה אוטובוסים בתדירות כמו יום רגיל, אז גם לא יצטרכו כל כך הרבה נהגים", אומר אורי. "לכל נהג תהיה נסיעה בשבת פעם בכמה שבועות, כמו שעכשיו אני עובד במוצאי שבת רק פעם בחודש. קו 1 למשל חוצה את כל תל-אביב ומגיע עד בת-ים, וזה יהיה פתרון מושלם ומספק לאזור".
מזווית אחרת לחלוטין, ייתכן שכל ההתבוננות מנקודת המבט הפרטנית של הנהגים היא מוטעית. לטענת בכירים בחברות התחבורה, קיים כיום בישראל מחסור גדול בנהגי אוטובוס. מנכ"ל חברת מטרופולין, אילן קרני, צוטט השבוע כמי שנוקב במספרים של 2,000 עד 2,500 נהגים חסרים, נתון שהופך לקריטי אף יותר בימי חג מוסלמיים שבהם נעדרים קרוב לשליש מן הנהגים.
לדברי קרני, משום שחוקי העבודה קובעים שעל המעסיק להעניק לעובד יום חופש, אם הנהגים ישובצו לנסיעות בשבת שבה ממילא יש ביקוש מועט לתחבורה ציבורית, הם יקבלו את יום החופש שלהם באחד מימי החול – שבהם הביקוש מאמיר. כך יעמיק המחסור עוד יותר.
אולי המפתח עשוי להימצא בכלי תחבורה ציבוריים לא מאוישים דוגמת ה"מונורייל" – רכבת עירונית הנוסעת על גבי קורה שנתמכת בעמודים ללא מגע יד אדם. אולם מאחר ומדובר בפתרון שדורש תכנון מדוקדק וביצוע קפדני, נראה שהפתרון לא יהיה בעתיד הקרוב.
אחת ממובילות המחאה נגד שר התחבורה כ"ץ היא ח"כ תמר זנדברג ממרצ. לדברי זנדברג, שעוסקת בנושא כבר שנים ארוכות, דווקא תגובתו המזלזלת של כ"ץ הובילה לעיסוק התקשורתי הנרחב בסוגיה ולדחיפת המחאה קדימה. "אם אתה שואל אותי כפרשנית, אז לדעתי מה שהעלה את זה לכותרות זו התגובה של כ"ץ עצמו. היא פשוט הייתה מאוד זחוחה ובלתי נסבלת".
באופן מפתיע אולי, אפילו ח"כ זנדברג המייצגת את הקצה השמאלי של המפה הפוליטית בישראל, אינה מדברת על הפעלה מלאה של התחבורה הציבורית בשבת 24/7, כפי שפועלת למשל הרכבת התחתית בניו-יורק.
איזה מודל של תחבורה ציבורית בשבת את רואה לנגד עינייך?
"ברור שהיקף התחבורה הציבורית בשבת צריך להיות מצומצם, ואפילו בהרבה, ביחס לימי חול, ולו בגלל ששבת היא יום המנוחה ושמקומות התעסוקה סגורים. רוב המסחר סגור בשבת, ולדעתי היה צריך להיסגר אפילו יותר – חנויות, שופינג ומרכזי הקניות. אני חושבת שכל מי שהיה בערים שונות ברחבי העולם ראה את היקף התחבורה הציבורית בשבת וראשון שהוא מצומצם יותר. ברור שהאוטובוסים לא צריכים לעבור בשכונות שיש בהן רוב דתי או אפילו מסורתי, ברור שלא צריכה להיות תחבורה בכל מקום, אבל צריך איזשהו היקף שיענה על הצורך".
לדעת זנדברג, הפעלת התחבורה הציבורית לא נבחנת כיום על פי הצורך – תחבורתי או חברתי – אלא רק במשקפיים של הסטטוס-קוו. "זה רק השר שהחליט שהעניין כלול במסגרת הסטטוס-קוו, אבל העובדה שהתחבורה הציבורית מושבתת בשבת אפילו לא מופיעה במכתב הסטטוס-קוו. זה הרגל שהתרגלנו אליו. כשנחתם מכתב הסטטוס-קוו גם בתי קולנוע לא פעלו בשבת והיום הם כן פועלים".
איפה עובר מבחינתך קו הגבול שאסור לחצות מבחינת שמירת השבת בפרהסיה הישראלית?
"העובדה שהשבת הוא יום המנוחה זה ערך שהוא גם יהודי וגם סוציאלי ואין לי שום כוונה לפגוע בו, להפך. העובדה שיש מסחר וסוגים מסוימים של עבודות לא הכרחיות היא פגיעה גדולה יותר בשבת מאשר הסמל הזה של התחבורה הציבורית, שהפך להיות חסם בפני דברים חשובים. במסגרת חשיבה מחודשת אפשר להגיע לסוג של מודל שאולי תהיה בו אפילו יותר שמירת שבת. למשל אם המסחר יצומצם אבל תתאפשר תחבורה ציבורית למוקדי נופש, בילוי ופנאי.
"להשבתה של התחבורה הציבורית יש נזק גדול בהרבה ממה שנראה לעין. זה משפיע על שוויון, על יכולת תנועה, על פיתוח התחבורה הציבורית. התועלת שעומדת על הפרק היא לא 'אני רוצה לעשות מה שבא לי ורוצה לעלות עכשיו על אוטובוס'. יש פה ערכים כבדי משקל. בתור פעילת סביבה ופעילת תחבורה אני יודעת שאחד האתגרים הגדולים שלנו זה להעביר אנשים מהרכב הפרטי לתחבורה הציבורית. צריך שהתחבורה הציבורית לא תהיה רק נחלתם של מי שאין להם, אלא אמצעי תחבורה מודרני, יעיל, ירוק וזול. חסם מרכזי לכך היא התפיסה בישראל שכל מי שיכול להרשות לעצמו חייב לרכוש רכב".
מה תגידי לנהגים שחוששים שיחייבו אותם לעבוד בשבת?
"לא רק נהגים לא צריכים לעבוד בשבת, כולם לא צריכים לעבוד בשבת. אני גם מתנגדת באופן נחרץ לאפליה בתעסוקה. מי שלא יהיה מוכן לעבוד בשבת בשום היקף, עבודתו צריכה להישמר עם כל התנאים הסוציאליים והמשכורת ההוגנת", אומרת זנדברג ומוסיפה כי כל הסדר עתידי שיכלול הפעלה של תחבורה ציבורית בשבת צריך להיות מלווה בהקפדה על כל זכויות העובדים – גם של אלה שעובדים בשבת וגם של אלה שלא רוצים לעבוד בשבת. "גם היום יש נהגי מוניות שלא נוסעים בשבת. יכול בהחלט להיות שנהגי האוטובוסים יהיו לבסוף פחותים ממספר מנהגי המוניות שצריכים לעבוד היום בשבת".
המודל של גביזון ומדן מקובל עלייך?
"הרוח שלו מקובלת עלי. רוח הדברים היא שאפשר בהידברות ובהסכמה להגיע לאיזשהו מודל שיראה מה הדבר שהכי חשוב לכל ציבור וינסה לתרום לכולם. יכול להיות שמי ששמירת שבת חשובה לו יחווה דווקא פחות חילול שבת בפרהסיה אם פחות חנויות תהיינה פתוחות והתחבורה הציבורית כן תפעל בהיקף מסוים. התחושה שלי שזה הרבה יותר קרדום פוליטי לחפור בו מאשר התנגדות אמיתית. העובדה שאין תחבורה ציבורית הפכה למעוז שצריך להחזיק בו ולא לוותר עליו".
זנדברג מזכירה כי גם כאשר העבירו בכנסת את חוק שעון הקיץ הזדעקו החרדים, אך לבסוף השלימו עם החקיקה. "ברור שהחרדים יזדעקו על התחבורה הציבורית בשבת. אני הייתי בכנסת כשהעבירו את חוק שעון הקיץ וגם אז הם הזדעקו. אבל זו הייתה כבר זעקה שונה כשהם ידעו שהחוק הולך לעבור מאשר מה שהיה בשנות השמונים,
כשהיה ידוע שעל זה אולי תיפול ממשלה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם