מורים: מציגים אותנו כבייביסיטר ולא כאנשי חינוך

בתגובה לסערת החופשות שבה הוטחו חילופי דברים קשים בין ארגוני הורים למשרד החינוך אומרים מורים: "כל השיח על תעסוקה רק מגמד את בית הספר ואת המטרות שלו. צריך למצוא פתרון עומק לילדים"

סערת החופשות שפרצה בשבוע שעבר, הציפה לשיח התקשורתי חילופי דברים חלקם קשים בין אירגוני ההורים, משרד החינוך וארגוני המורים. אולם דווקא קולם של אנשי החינוך, שנפגשים מדי יום עם התלמידים בכיתה - נאלם עד כה.

עוד כותרות ב-nrg:
- שיא: דאעש תיעד חיסול המוני של נוצרים בלוב
- כנס אנטישמי סודי בלונדון: "השואה היא הגזמה"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

לצד מורות ומורים שמסרבים להכיר בבעיה וטוענים כי "אי אפשר להשליך את כל הבעיות של המשק הישראלי על הכתפיים שלנו", אנשי חינוך אחרים דווקא מכירים במצוקתם של ההורים ואף מעלים מספר הצעות לפתרון הבעיה.

תלמידים בכיתה צילום אילוסטרציה: אלי דסה

הרב אבישי מזרחי, מנהל חטיבת הביניים אמי"ת בר אילן בנתניה, סבור כי השורש לפתרון הבעיה טמון בשינוי התפיסה ה"קרייריסטית" מידי של ההורים הישראלים. לדבריו, "התרבות הקרייריסטית הזאת מטרידה אותי. ילד גם יכול להיות בבית. מגיע לו להיות בבית יותר ומגיע לו שיהיו לו הורים שיקבלו אותו אחרי בית הספר ושהוא לא יצטרך לעבור ממסגרת למסגרת".

לדבריו, "כשהורה יוצא לעבודה בשבע בבוקר וחוזר בשבע בערב אני רואה אחר כך מה התלמידים חווים ואיזה עבודה הם צריכים לעבור עם פסיכולוגים בגלל שהם כמעט לא רואים את ההורים שלהם במהלך השבוע". מזרחי סבור כי על המדינה להקצות משאבים על מנת להגדיל את מספר ימי החופשה הניתנים להורים עובדים. "צריך לאזן את זה לשני הצדדים. בסך הכול מדובר על בין 10 ל-15 שנים מחייו של אדם עובד שבאותן שנים יש לו ילדים בגילאים הצעירים - ולעובדים האלה צריך לתת את התנאים כדי שיוכלו לראות את הילדים שלהם יותר".

עם זאת "בתי הספר של החופש הגדול", שיזם שר החינוך הקודם, שי פירון, היא לדבריו תוכנית מוצלחת שנתנה מענה הולם לפער שבין מספר ימי החופשה של הילדים לזה של הוריהם. לטענתו, המדינה מוכרחה למקם פתרונות מסוג זה בסדר עדיפות עליון, ולהקצות את המשאבים לשם יישומם.

"אין ספק שאם משרד החינוך יתגמל את המורים בהתאם - הם ישמחו להגיע לבתי הספר גם בימים שמוגדרים כיום כימי חופש. ראינו את זה בהיענות הגדולה שהייתה מצד מורים להשתתפות ביוזמה של בתי הספר של החופש הגדול, ואפשר לראות את זה גם במיזמים דומים- אבל צריך לתקצב את זה. אני באופן אישי מכיר לא מעט מורים שיסכימו להגיע לבתי הספר בימי חופש ולהעביר פעילות חינוכית, אבל אי אפשר לצפות שהם יעשו את זה על חשבונם".

לדבריו, "אם משאירים ילדים ימים נוספים בבתי הספר - זה לא חייב להיות לימודים, זו הזדמנות טובה לעבוד על כישורים אחרים ואינטליגנציות אחרות, ופעילויות חווייתיות".

רני חזון וייס, מורה בתיכון גבעת גונן בירושלים מסכימה גם היא ש"לא יכול להיות שבקיץ מורים ומורות ומערכת החינוך מושבתת לחודשיים כשההורים ממשיכים לעבוד". היא סבורה כי "צריך לתת מענה ציבורי ולהקצות משאבים, אך לעשות זאת מבלי לפגוע באף אחת מהאוכלוסיות האחרות. למשל, היוזמה של בתי הספר של החופש הגדול היא יוזמה מבורכת - רק צריך לראות איך מיישמים אותה מבלי לפגוע בסקטורים אחרים. יש לא מעט מורות ומורים שרוצים הכנסה נוספת בקיץ אבל אם בסוף הם יהיו עובדי קבלן אז פספסנו כאן משהו".

"הייתי רוצה שארגון המורים לא רק יגיד שצריך לשמור על תנאי ההעסקה של המורים, אלא גם יגיד שצריך למצוא פתרון עומק לילדות ולילדים ולהורים העובדים". מוסיפה וייס, "חסרה סולידריות ושיתוף פעולה בין המגזרים השונים וזה ממש חבל".

"מבנה שנת הלימודים מבוסס על לוח החופשות של החגים היהודים - אז מה אפשר לעשות? אנחנו יוצאים לחופשות כשיש חגים. לי אישית זה מאד מפריע שהדיון שנוצר פה שם במוקד רק את הנושא של תנאי ההעסקה של המורים, ודוחק הצידה את השאלות החינוכיות". מוסיף גילי רומן, מורה לאזרחות בתיכון הכפר הירוק. "אני חושב שכל דיון שנוגע לתחום החינוך צריך לקחת בחשבון גם את השיקולים החינוכיים ואני חושב שיש לנו אחריות כמורים תמיד לשים על השולחן גם את השיקולים החינוכיים".

"כשארגוני המורים מדברים על כל הנושא הזה כעניין של תנאי העסקה גרידא ולא כעניין חינוכי, הם עושים לנו - אנשי החינוך, עוול". מדגיש מזרחי. "בית ספר הוא מוסד מחנך קודם כל, ורק אחר כך מקום שמלמד. כל השיח הזה של יום לפה- יום לשם- רק מגמד את בית הספר ואת המטרות שלו והופך אותו מבית חינוך למקום של בייביסיטר".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg