י-ם: המפואר בבתי הכנסת של העיר נפתח מחדש
בבית הכנסת 'עדס' שבשכונת נחלאות בירושלים שוחזרו ציורים מרהיבים שעיטרו את קירותיו לאחר עבודה רשלנית שבוצעה במקום. כעת הוא שוב פתוח לציבור הרחב
הוחזרו עיטורים ליושנם: בית הכנסת המפואר "עדס" בשכונת נחלאות בירושלים, נחנך היום (א') בטקס חגיגי בתום עבודות לשיחזור ציורי הקיר המרהיבים, שמפארים אותו. הציורים נפגעו בעקבות עבודות פרטיות לשיחזורם, ורשות העתיקות נקראה לשמרם.עוד כותרות ב-nrg:
• איראן מגבירה את המאמץ לצאת מהבידוד הבינלאומי
• לראשונה: הנהגת רבני אירופה תיפגש עם האפיפיור
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בית הכנסת, של העדה הסורית-חלבית, הוא מהמפוארים בבתי הכנסת בירושלים. הצייר יעקב שטרק, תלמיד בצלאל, סיים בשנת 1912 עבודת עיטור מרשימה על כל חללו הפנימי של בית הכנסת. העיטור, אשר נחשב ליצירת האמנות העברית המונומנטאלית המוקדמת והחשובה ביותר, כלל את סמלי 12 השבטים, פסוקים ועיטורים צמחיים. ביצירתו של שטרק בבית הכנסת עדס בולטים סמלים שאימצה התנועה הציונית משנותיה הראשונות: מנורה, מגן דוד ואותיות עבריות. עבודתו בבית הכנסת הייתה לסמל האומנות העברית המתחדשת, וליצירה העברית והציונית גדולת הממדים של ראשית המאה ה-20.
בבית הכנסת אוצרות אמנות ותרבות נוספים כמו היכל סורי מקורי משנת 1901 שנעשה בידי אמנים מסוריה ובימה ששוחזרה בידי האמן יגאל תמיר, בן השכונה. הרהיטים עשויים מלאכת מחשבת בעבודת דמשקאית ופסיפס של כתר ארם צובא. בחורף, מתקיימת בו בשבתות "שירת הבקשות" - אוסף פיוטים המושרים על ידי הקהל בבית הכנסת לפני תפילת שחרית.
בשנת 2009 הוחלט בבית הכנסת לטפל בציורי הקיר, אשר השחירו עם השנים. בעבודה שאינה עולה בקנה אחד עם כללי השימור, הודבק בד על הקירות ועליו הועתק הציור המקורי. פעולות שהסבו נזק רב לציור המקורי.
במאבק ציבורי שהובל בידי מכון בן-צבי, השותף למורשת קהילת ארם צובא, אליו חברו איגוד המשמרים, מוזיאון ישראל, מחלקת המוזיאונים במשרד התרבות, המועצה לשימור אתרים ועוד גופי שימור בארץ, הופסקה העבודה באתר ע"י עיריית ירושלים. בהמשך, הוזמן צוות שימור מרשות העתיקות לעבוד במקום.
מכון בן צבי ערך תיעוד היסטורי מקיף על בית הכנסת ומחלקת השימור של רשות העתיקות הכינה תיק תיעוד שימור. צוות השימור הסיר את הבד, ושימר את הציור המקורי שמעטר את החלק העליון במבנה. הצוות גם הסיר שכבות צבע מאוחרות, וכך נחשפו עיטורים נוספים שלא ניתן היה לראות בעשרות השנים האחרונות. על גדר בית הכנסת ועל הקיר הצפוני נקבעו שלטי "תמונה באבן", המציגים תצלומים מאלבומי משפחות משכונת נחלת ציון, בני הקהילה ואף קטעי שמע מהמורשת המוזיקלית הוותיקה של הקהילה החלבית.
בטקס חנוכת בית הכנסת אמר ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, כי בית הכנסת עדס הינו חלק חשוב בנופה ובהיסטוריה של ירושלים ויצירות האומנות החשובות שבו הינן חלק מהתרבות של ירושלים. "המהלך המשותף שהובלנו להצלת יצירות האומנות יחד עם ההכרזה על בית הכנסת 'עדס' כאתר לשימור במסגרת אתרי מורשת לאומית הוא מהלך חשוב, שיאפשר לנו להנחיל לדורות הבאים ולתיירים את המורשת המיוחדת של ירושלים", אמר ברקת.
מנהל אגף מורשת והצחה במשרד ראש הממשלה ראובן פינסקי אמר כי מקרה בית הכנסת עדס מדגיש את החשיבות שבשימור נכסי המורשת ההיסטורית, התרבותית, ההיסטורית והאמנותית שלנו. זהו אחד המיזמים הראשונים שיצאו לדרך במסגרת התוכנית להעצמת תשתיות מורשת, והוא מסמן כיצד פעולה משותפת של גופי שימור, תיעוד ומחקר משנה את המציאות, ויכול להציל את היצירה של האמנות העברית. מעתה, בית הכנסת, על האמנות שבו והפעילות התרבותית העשירה שבו, פתוחים לקהל.
מנהל מנהל השימור ברשות העתיקות, רענן כסליו אמר כי המשמרים שימרו את ציור הקיר המונומנטלי, ואף חשפו את שרידי העיטורים שנקברו זה מכבר תחת שכבות צבע רבות. לאחר לימוד מדוקדק, הצליחו להציע את שיחזור העיטורים, ולתרום בכך להחזרת בית הכנסת לתפארתו.
פרופ' מאיר בר אשר ראש מכון בן-צבי, סיפר על הקהילה העתיקה והמפוארת של חלב, שומרת כתר ארם צובא, מאוצרות התרבות הגדולים של העם היהודי, עלייתה לירושלים והתיישבותה בעיר. והרב יוסף שעיו, רב בית הכנסת, דיבר על מקומה של הקהילה ועל נכסיה הרוחניים והאמנותיים.
בית הכנסת ייפתח לביקור הציבור הרחב בתיאום מראש בטלפון 02-6232105 ובימי שישי בבוקר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם