ישראל חוגגת 67: הדלקת המשואות בהר הרצל
בהר הרצל בירושלים נערך הטקס הפותח את חגיגות יום העצמאות ה-67 למדינת ישראל, בסימן "ישראלים פורצי דרך". יו"ר הכנסת: "אני אוהב את גם את משתטחי הקברים ומנשקי הקמעות". לוסי אהריש הדליקה משואה ובירכה בעברית ובערבית
חגיגות יום העצמאות נפתחו הערב (ד') בטקס הדלקת המשואות הממלכתי בהר הרצל בירושלים. הטקס נפתח עם בקשתו המסורתית של אל"מ דוד רוקני, המנהל את הטקס מזה 33 שנים מיו"ר הכנסת להמשיך באירוע. לפני שהחל הקטע החגיגי, הושמעה תפילת "יזכור" לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, אותו הקריא הרצל אורון, אביו של שאול אורון ז"ל, שנהרג בעזה במבצע "צוק איתן", והוכרז כחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע. לאחר מכן הורם דגל המדינה לראש התורן, לאחר שהורד לחציו במהלך יום הזיכרון.• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בברכתו המוקלטת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר שודרה בטקס, אמר רה"מ: "בפתח יום העצמאות אני מבקש להצדיע לחיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון. בקיץ האחרון ראינו את רוח הקרב ואחוות הלוחמים שלכם, את אומץ לבכם. אתם הנדבך הראשון בביטחון ועצמאות ישראל. שמרו על המדינה ועל עצמכם. אנו גאים בכם. כשמסתכלים על המדינות מסביב, אנו רואים כמה ישראל שונה – דמוקרטיה תוססת, עם שוויון זכויות. ישראל ניצבת בקדמת הזירה הטכנולוגית העולמית, אנו פורצים דרכים צפונה ודרומה, ימה וקדמה, והרבה עבודה ועשייה לפנינו. כל זה מתאפשר תודות לכם, אזרחי ישראל. יחד אנו מחברים עבר מפואר לעתיד מזהיר".
יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, האישיות הממלכתית המשתתפת בטקס, אמר בנאומו: "אזרחי ישראל, כמדי שנה ברגעים מלאי הוד אלו, בין השמשות, בין זיכרון לשמחה, בין אבל ליום חג, אנו שבים אל ראש ההר הזה, מעין מקדש מעט ישראלי, שאין רם ונישא ממנו כדי לבטא את הישראליות בטהרתה. מול קבר חוזה המדינה, שהפך כל אבן כדי שנוכל להניח את מקל הנדודים, ומהעבר האחר אנו ניצבים נוכח קברי בנינו האוהבים, יפי הבלורית והתואר, עדות אילמת למחיר הדמים שלא פסקנו לרגע לשלם על הגנת המולדת. ההר הזה מקפל בתוכו את החזון, את מימושו ואת מחירו".
אדלשטיין בירך ברכת "שהחיינו", והמשיך: "אזרחי ישראל, מיום הקמתה ועד היום, ניצבת ישראל תחת איום מתמיד. מדינתנו עומדת איתן מול המנסים לכלותה כבר 67 שנים, ועדיין יש רבים השואפים להוציאה לגמלאות. גם בשנה שחלפה כאבה מדינתנו וכאבנו יחד. אך דווקא ברגעים קשים של שבר ואובדן חווינו גם התרוממות רוח של אחדות הדדית. זה קרה כי בכל פעם שניסו לשבור את רוחנו חזרנו אל מרכיבי היסוד שבנו תמיד את חוסננו הלאומי – חוסן שמורכב לא רק מטילים ארוכי טווח ומסוללות כיפת ברזל, ממטוסים מתקדמים ומטייסים מעולים. אלו הכרחיים, אך אין בהם די. לצד המערכה הביטחונית והמדינית, ייחדנו מקום נכבד לרוח המיוחדת של העם הזה, שיצרה כאן כמעט יש מאין חברה מיוחדת ומדינה משגשגת. ההכרה בפלא של מדינת ישראל, התגשמות חלום הדורות, זה המסד של עמידתנו גם כשמסיבב יהום הסער".
יו"ר הכנסת בחר להתייחס בנאומו לסוגיות הבוערות שעלו לסדר היום הציבורי בישראל: "בעת האחרונה עלתה המחשבה שהחיים כאן קשים מדי. גורמים לא מעטים תרמו במכוון לחיזוק תחושה זו. אין כאן מקום לשיח שרווח כאן השנה. אני מצר על כך שיש כאלו בינינו שחיפשו תדיר להוציא את דיבת הארץ רעה, שהפכו את השחרת פנינו לעיסוק אובססיבי. דווקא היום, כשמדינתו מציינת 67 שנים לקיומה, עלינו להוציא שיח קלוקל זה לגמלאות. שיקולים של יוקר המחייה ראויים לעלות לדיון ציבורי, הם מטרידים בצדק רבים מאיתנו ודורשים בחינה מתמדת, אך עלינו לעצור ולשאול את עצמנו: ממתי אנו מודדים את זיקתנו לארץ הזו בשיקולים של עלות ותועלת? האם נחליף קשר בן אלפי שנים במדדים של נוחות? התשובה ברורה: לא ולא".
"עם זאת שומה על השלטון הנבחר לעמוד על המשמר, כדי שישראל לא תזניח לעולם את עקרונות הרווחה והצדק שתמיד היו נר לרגליה, כדי שלעולם לא תשכח את העני והגר, היתום והאלמנה, ותבטיח שלעולם לא תפנה את גבה לנזקקים החיים בתוכה", אמר אדלשטיין.
"אני אוהב את הארץ הזו, אבל יותר מכך את העם הזה"
בהתייחסו למערכת הבחירות האחרונה, ציין אדלשטיין: "אין חולק על כך שמערכת הבחירות שברה שיאים חדשים של קיטוב ואיבה. ציבורים רבים ספגו גידופים, במזיד ובשגגה, על לא עוול בכפם. הרקמה האנושית שעליה עמלנו דורות – הופיעו קרעים. הביטו על הקהל הנפלא הזה שנמצא כאן הערב. אנו כה שונים, עם שאיפות שונות, אבל כולנו שותפים לגורל ומטרה אחד – לחזק את יסודות מדינת ישראל כמקום משגשג ופורח, כאבן שואבת ומקום שנעים לחיות בו. לאחרונה התלבטו רבים אם זה "אנחנו" או "הוא", "אנחנו" או "הם". הקריאה שחייבת לצאת מכאן הערב היא חד-משמעית – זה אנחנו, כולנו".
"אנחנו חייבים להתעלות מעל חילוקי הדעות, אנחנו חייבים לחזק את המכנה המשותף, לגנות את הגזענות והאלימות, כי אחרת נאבד את הבסיס הערכי והמוסרי לקיומנו בחלקת אלוהים זו".
אדלשטיין סיים: "אזרחים יקרים, אני אוהב את הארץ הזו, אבל יותר מכך אני אוהב את העם הזה. אני אוהב את תושבי מרכז הארץ ומיישבי הפריפריה, את אנשי הקיבוצים והתושבים, את המתיישבים ביהודה ושומרון ואת בני המיעוטים, את אנשי הרוח והספר, האקדמיה והאמנות, וגם את מנשקי המזוזות והמשתטחים על קברי צדיקים. בעיניי, כולם שווים, כולם לתפארת מדינת ישראל".
השנה עומד הטקס בסימן הצדעה ל"ישראלים פורצי דרך", שנבחרו להדליק את המשואות באירוע הממלכתי. 14 ישראלים נבחרו על ידי ועדה ציבורית להדליק את 12 המשואות. הוועדה ציינה כי הישראלים שנבחרו "הגיעו להישגים יוצאי דופן ומעוררי השראה, ותרמו תרומה משמעותית לחדשנות ולמצוינות הישראלית בתחומי חיים שונים כגון: מדע וטכנולוגיה, ביטחון, כלכלה, רפואה, חקלאות, תרבות וספורט".
יולי אדלשטיין, יו"ר הכנסת, השיא את המשואה הראשית בטקס, והכריז כי היא "לכבוד ירושלים, לכבוד הכנסת, לכבוד חיילי צה"ל, לכבוד יונתן פולראד, הכלוא בארה"ב".
מדליקת המשואה הראשונה שנבחרה כ"פורצת דרך" היתה העיתונאית לוסי אהריש, שהדליקה לכבוד "אלו שנפלו קורבן שווא בידי ששכחו שכולנו בני אדם". בערבית הוסיפה אהריש: "לכבודנו כבני אדם, זו ארצנו ואין בלתה".
אחריה עלה דני גולד, מפתח "כיפת ברזל", אשר אמר כי הוא משיא משואה לכבוד הוריו, שעלו מהונגריה, והקדיש אותה לחיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון.
את המשואה השלישית הדליק רפי מהודר, מהנדס יזם מוצרי השקיה אשר פיתח את טכנולוגיית הטפטפות, שזכו להצלחה בינלאומית. את המשואה אותה השיא, הקדיש לכבוד "ארבעים שנות הטפטפות ופטנטים ישראליים ברחבי העולם, ולכבוד הראש הישראלי, ממציא הפטנטים".
אחריו עלתה אליס מילר, המתגייסת הראשונה לקורס טיס. מילר אמרה כי את המשואה היא מדליקה לכבוד "כל אדם שמביט פנימה לעצמו והולך אחר לבו, ופועל להפוך את העולם למקום טוב יותר לחיות בו". היא הוסיפה והקדישה את המשואה "לנשים שפועלות לשפר את העולם".
את המשואה הבאה הדליקו ד"ר גבריאל עידן ומרתה ויינשטוק רוזין כנציגי פורצי הדרך בתחום המדע. עידן, ממציא ומהנדס שהגה ופיתח המצאה חדשנית של מצלמות ווידיאו זעירות בקפסולות לבליעה, שמקלות באופן משמעותי על החולים. עידן אמר שאת המשואה הוא מקדיש להוריו ולפורצי הדרך בתעשייה הביטחונית והטכנולוגית, ולכבודי של החינוך המקצועי שלו זכה בבית ספר לקציני ים בעכו, ולעמיתיו ברפא"ל.
ויינשטוק-רוזין, שפיתחה תרופה נגד אלצהיימר, ציינה כי את המשואה היא מדליקה לכבוד הוריה שנמלטו מהשואה ובעת זקנתם עלו ארצה, וכן לעמיתיה המדענים בישראל.
רמי לוי, בעל רשת המרכולים, אשר הדליק את המשואה לאחר מכן, הודה לבורא עולם והשיא משואה "לכבודו של עם ישראל. הוא הוסיף: "שיניתי את שוק המזון כחלק מהמאבק ביוקר המחיה, וכדרך לצמצום פערים חברתיים".
מלכה פיוטורקובסקי, מורה להלכה ולתורה, הדליקה אחריו ואמרה כי היא "דור שני לעוז הרוח היהודי שגבר על הקמים להכריתו", והקדישה את המשואה למשפחתה ולחברותיה הלמדניות בעבר ובהווה, "אשר שקדנותן ברזי תורת ישראל הפכו אותם לשותפות בלימוד לנשים".
סימה שיין, אשת המוסד שנבחרה כ"אישה שהגיעה לדרגה הבכירה ביותר במערכות הביון של ישראל", הדליקה את המשואה הבאה, ואמרה כי המשואה "מוקדשת למעפילים שהגיעו לקפריסין, ולמרות הקשיים - הקימו משפחות, וכן לקהילת המודיעין".
גל לוסקי, מקיבוץ חוקוק, שהקימה את ארגון "איזראיל פליינג אייד", המשיט סיוע הומניטרי באזורי סכסוכים ואסון הדליקה את המשואה לאחר מכן. לוסקי ציינה כי המשואה מודלקת לכבוד משפחתה והתנועה הקיבוצית, וכן לאנשי ארגונה, שמסכנים את חייהם ברחבי העולם.
אהוד שבתאי, מייסד "וייז", הדליק את המשואה הבאה. הדליק את המשואה עם אור אסולין, תלמידת תיכון בת 17 ומנכ"לית חברת פיתוח ליזמים צעירים. שבתאי אמר כי המשואה שידליק הינה "לכבוד היזמים, המצעידים את ישראל לקדמת הבמה העולמית, ולכבוד מי שהולכים על פי צו לבם גם כשאומרים להם שאי אפשר".
אסולין הקדישה את המשואה לכבוד בני הנוער, שאינם נרתעים מלימוד משמעותי של מדעים ומקצועות הליבה, ומציבים את ישראל כחלוצה בתחום המדעים.
אחריהם עלה לבמה הזמר אביהו מדינה והדליק משואה, שאותה הקדיש לאנשי התרבות הישראלית ולאנשי הסגנון הים-תיכוני.
מדליק המשואה האחרון היה רב"ט דן קרוקובסקי, חייל מצטיין ובוגר תוכנית לאוטיסטים "רואים רחוק", שלווה על ידי מפקדת התוכנית.הוא הקדיש את המשואה לחבריו על הרצף האוטיסטי ולמתנדבים שעימם, ו"לכבוד אנשי החינוך והבריאות שמסייעים לאנשים מיוחדים לממש את יכולתם".
אקו"ם