חשיפה: זה הבניין שבו דנו כיצד להקים את המדינה
מקום הדיונים בשאלת הרכב הגופים השלטוניים העתידיים של המדינה היה נתון במשך שנים תחת צנזורה כבדה. אחרי 67 שנים, כעת הוא התגלה
בסיפור הלאומי חקוק טקס הכרזת העצמאות במוזיאון תל-אביב כסמל מכונן של מעמד תקומת מדינת ישראל. מוזיאון תל-אביב הישן, שהפך באחרונה ל"בית העצמאות", זכה בתהילת עולם, וחלקם של שלושת מקומות המשכן הנוספים של הכנסת בתל-אביב – "בית הקרן הקיימת" (ליד "דיזנגוף סנטר"), לשכת ראש הממשלה בקריה וקולנוע "קסם" (מגדלי האופרה על שפת הים) קופח.
עוד כותרות ב-nrg:
- איראן הקצתה תקציב שנתי לפעולות הטרור של חמאס
- החורף חוזר: קור וגשם שיימשכו גם ביום העצמאות
- הרב שרקי: "חיזוק אחיזתנו בארץ היא התשובה"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מתוך סדרת משכנות הרשות המחוקקת במסע נדודיה בתל-אביב במהלך 18 חודשיה הראשונים (עד דצמבר 1949) נפקד מקומו של הבניין שבו נולדו שני המוסדות העובריים שמהם התפתחו הרשות המחוקקת והרשות המבצעת – מועצת העם ומנהלת העם. לאחר התחקות מחקרית מאומצת, גיליתי לאחרונה את החוליה הראשונה בשרשרת, ותודת הוקרה מסורה מעמי לעיתונאי דוד גלעדי, שהפר את הוראות הצנזורה.
בהחלטת החלוקה של האו"ם נקבע כי עד ל-1 באפריל 1948 תוקם במדינה היהודית "מועצת ממשלה זמנית", שתשמש סמכות מחוקקת ומבצעת כאחת עד הבחירות לאספה המכוננת. שבוע לפני תאריך היעד מסר לאו"ם משה שרת, ראש המחלקה המדינית בהנהלת הסוכנות היהודית, רשימה שמית של 25 חברי "מועצת הממשלה הזמנית".
רשימה זו הורכבה מנציגי הסוכנות היהודית והוועד הלאומי, והוקנתה לה סמכות לצרף נציגים מגופים שאינם מיוצגים בארגונים אלה. עם פרסום הרכב המועצה קמה זעקת קיפוח מצד המפלגות הפוליטיות המודרות, שחלקן החרימו את הנהלת הסוכנות היהודית והוועד הלאומי – הרוויזיוניסטים, הקומוניסטים, החרדים, נציגים מעדות המזרח והנשים. הללו דרשו ייצוג במוסד החדש, בשאיפה להשתלב במערכת השלטונית העתידית.
בלחץ דעת הקהל היישובית כונס מושב מיוחד של הוועד הפועל הציוני לדיונים בנושא זה. מושב הוועד הפועל הציוני נערך בתאריכים 6-12 באפריל, באולם המרתף ב"בית צעירות מזרחי" שברחוב דב הוז בתל-אביב, שהיה בבעלות נשות "המזרחי". בתנועה הרוויזיוניסטית התנהל ויכוח נוקב אם להצטרף למועצת העם ולמנהלת העם, וזאת בגלל ההתנגדות לתוכנית החלוקה של האו"ם. הפשרה שהתקבלה הייתה להצטרף למועצת העם (שלושה צירים), ולא להצטרף למנהלת העם (בהצטרפותם הם היו יכולים להכריע את ההצבעה על הכרזת העצמאות, אם היה נוצר תיקו).
הנהגת היישוב הייתה מודעת לבעייתיות חוקיותם המשפטית והדמוקרטית של הגופים השלטוניים הזמניים, אולם המערכת הפוליטית כולה נרתמה לקימומם כדי למלא את החלל השלטוני שנוצר עם יציאת הכוחות הבריטיים.
בסיום דיוני הוועד הפועל הציוני הוחלט לצרף 12 חברים נוספים מהמפלגות החיצוניות למועצת הממשלה הזמנית, ולהגדילה ל-37 חברים (הל"ז). משתפח מספר המשתתפים במועצה, הודיע דוד בן-גוריון שהוא לא מתכוון לנהל את העניינים עם גוף מנופח בן 37 חברים, והוחלט לפצל את "מועצת הממשלה הזמנית" לגוף שנקרא הל"ז ולגוף שנקרא הי"ג. שני הגופים השלטוניים של היישוב היהודי קיבלו את שמותיהם הלא שגרתיים משום שלפי הדין הבינלאומי לא ניתן היה לכנותם ממשלה וקבינט כל עוד ממשלת המנדט הייתה הריבון בארץ ישראל.
בהחלטה לא הוגדר ייעודו של הל"ז. גוף זה לא נועד להיות מוסד שלטוני ריבוני, ובוודאי שלא רשות מחוקקת, אלא מעין גוף תמיכה מייעץ ("מועצה") למנהלת העם. המועצה נועדה לספק לממשלה בסיס תמיכה ייצוגי של כלל חוגי היישוב, ולא מעבר לכך. עם זאת יצוין שכבר בתום מושב הוועד הפועל הציוני היו שראו במועצת העם את הגוף המחוקק העתידי. בעיתון ההסתדרות "דבר" נכתב: "מועצת הממשלה, שהיא מוסד מחוקק, בחינת פרלמנט".
גוף הי"ג היה הגוף הביצועי ("הממשלה") בן 13 חברים ("שרים") בראשות בן-גוריון. לפי הצעת דוד רמז הוחלט בישיבת הי"ג הראשונה לכנות את הגוף הביצועי (הי"ג) בשם "מנהלת העם", ואת הל"ז – "מועצת העם". חודש לפני הכרזת העצמאות הוקמו אֵפוא שני המוסדות שמהם התפתחו הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. עד ה' באייר תש"ח ניהלו מנהלת העם ומועצת העם את ישיבותיהן הספורות בבניין הקק"ל שבתל-אביב.
בהיסטוריוגרפיה של הקמת מוסדות השלטון הממלכתיים תוארו בהרחבה העימותים המתוחים במהלך שבעת הימים והלילות של דיוני הוועד הפועל הציוני. היכן התקיימו הדיונים? אף לא מילה אחת. ירושלים הייתה נצורה, ולכן לא ניתן היה לנהל את הישיבות בבנייני המוסדות הלאומיים, וברור היה שהם נערכו בתל-אביב.
במהלך מחקריי אחר מסלולה הנדל"ני של הרשות המחוקקת בתל-אביב לא הצלחתי לאתר היכן נערכו הדיונים. קרוב לוודאי שסיבת הסתרת המיקום נבעה מטעמי אבטחה מבצעית דאז, ומשהסתיימו הדיונים ממילא שב המקום לאלמוניותו וחסדו נשתכח.
הישועה, כדרכן של אלו, צמחה ממקור לא צפוי: למחרת נעילת הדיונים הפר העיתונאי דוד גלעדי, אביה של הסופרת שולמית לפיד וסבו של יאיר לפיד, את הסודיות הצנזוריאלית הכבדה שהוטלה על מיקום הדיונים ופענח את התעלומה. בידיעה שפרסם ב"מעריב" כתב גלעדי שהדיונים נערכו בקומת המרתף ב"בית צעירות מזרחי".
"בית צעירות מזרחי", שנמצא ברחוב דב הוז 16–18 שבתל-אביב (מקביל לרחוב דיזנגוף), תוכנן על ידי האדריכל יעקב בן-סירה, ונחנך ב-1939 כפנימייה ובית ספר מקצועי דתי לבנות שהשתייך לארגון הסתדרות "נשות מזרחי". כיום הופכת עיריית תל-אביב את הבניין למרכז חברתי שוקק בניצוחו של האדריכל ליאור ציונוב. עם השלמת מפעל השימור היפהפה של המבנה, ראוי לקבוע לוח הנצחה לתיעוד בית היוצר של מועצת העם ומנהלת העם בפנתאון הבניינים שבהם הוקמו רשויות השלטון של מדינת ישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם